נחפרו ארבע ערמות סיקול וקיר שדה (איור 2).  

 

ערמת סיקול (L1; איור 3). במערב השטח נחשפה ערמת אבנים סגלגלה (6.5 מ' קוטר, 1.45 מ' גובה), מאבני סיקול בינוניות וגדולות. התגלו כמה שברי גוף של כלי חרס וקנקן מהתקופה הביזנטית (איור 4).
 
ערמת סיקול (L2; איור 5). בדרום השטח נחשפה ערמת אבנים סגלגלה (כ-6 מ' אורך, 2.2 מ' גובה), מאבני סיקול בינוניות, שהוערמו על שיפולי אבן במדרון טבעי, המשתפל מדרום לצפון. התגלו כמה שברי גוף של כלי חרס מהתקופה הביזנטית.
 
קיר טרסה וערמת סיקול (W5; L3; איור 6). במזרח השטח נחשפה ערמה מלבנית (6.5 מ' אורך, 5.3 מ' רוחב, 1.05 מ' גובה), מאבני סיקול בינוניות וגדולות, שהוערמו על שיפולי מדרון טבעי, המשתפל מדרום לצפון. הערמה תחומה בצדה הדרומי בקיר (W5), הבנוי נדבך אחד מאבני שדה גדולות, בציר מזרח–מערב. ייתכן שהקיר שימש קצה של טרסה חקלאית, ונועד למנוע גלישה של אדמה במדרון הטבעי לכיוון צפון.
 
ערמת סיקול (L4; איור 7). בצפון השטח נחשפה ערמת אבנים סגלגלה (6.5 מ' קוטר, 1 מ' גובה), מאבני שדה בינוניות וגדולות, המשתפלת על המדרון הטבעי מדרום לצפון.
 

ממצא כלי החרס מערמות הסיקול מעיד על התיישבות באזור בתקופה הביזנטית. הממצא, בדומה לממצאים מחפירות קודמות באזור, מעיד שהאזור שימש לעיבוד חקלאי והשתייך לאחד מאתרי היישוב שממזרח לו: ח' אבו פריג' או חורבת תיתורה.