בחודשים מרס-אפריל 2003 נערכה חפירת בדיקה באתר נחל גוברין (הרשאה מס' 3840-A; נ"צ — רי"ח 18280/61545; רי"י 13280/11545) לקראת סלילת מעקף בכביש 353 במסגרת עבודות בקטע 19 של כביש חוצה ישראל. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת כביש חוצה ישראל בע"מ, נוהלה על ידי פ' נחשוני בסיוע ע' פדר (ניהול שטח A), א' פרייברג (ניהול שטח B), י' דנגור, ר' אבו חלף וח' לביא (מנהלה), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות), צ' שגיב (צילום שטח), א' בלשוב (תוכניות), א' שור (רפאות), כ' הרש (ציור כלי חרס), ק' עמית (צילום ממצא) וח' חלאילה (עיבוד ממצא כלי צור). כן השתתפו פועלים מקרית מלאכי ומשדרות.
אתר נחל גוברין נמצא במורדות הצפוניים של גבעה נמוכה, בין הקיבוצים גת וגלאון, כקילומטר אחד ממערב לתל זית וכ-150 מ' מדרום לנחל גוברין (איור 1). האתר נסקר בסקר מפת גת (94; רשיון מס' 13/1990-G) ונזכר אצל גופנא ובק בדיונם בדגם היישוב הכפרי בתקופת הברונזה התיכונה (אתר מס' 12 'גת-גלאון'; Tel Aviv 8: 45-80).
האתר נפגע קשות בעבודות סלילת כביש 353 החוצה אותו ועבודות פיתוח של קווי חשמל ומים. כמו כן נעשו במקום עבודות להכשרת הקרקע לעיבוד חקלאי לפני יותר מ-20 שנה.
החפירה נערכה בשני שטחים (איור 2): שטח A על המדרון הצפוני של גבעה, מדרום לכביש 353, נפתחו שבעה ריבועים בשורה ועוד שלושה ריבועים 45 מ' מערבה להם. שטח B נחפר בהמשך המדרון, מצפון לכביש ונפתחו בו שישה ריבועים בשני קטעים.
נחשפו שתי שכבות יישוב: שכבה I מתקופת הברונזה התיכונה 2 נחשפה בשני השטחים; שכבה II מן התקופה הכלקוליתית נחשפה בשטח A בלבד.
שטח A
התגלו שרידי בנייה ושני שלבים של מפלסי חיים מהתקופה הכלקוליתית (שכבה II) ומעליהם נחשפו שרידי יישוב מתקופת הברונזה התיכונה 2 (שכבה I) שגם בהם עדויות להרמת רצפות ולתוספות בנייה.
שכבה II. בחלק המזרחי נחשפו שני שלבי פעילות מן התקופה הכלקוליתית (איורים 3, 4). לשלב הקדום שייכת רצפת עפר עם משטח עגול של חלוקי נחל ואבנים קטנות (לוקוס 146; 1.3 מ' קוטר). לשלב המאוחר שייך משטח דומה (לוקוס 132) ורצפה שעליה מתקנים מעוגלים קטנים שנחצבו בסלע או נבנו בחלוקי נחל קטנים (לוקוסים 171-168; 0.25-0.20 מ' קוטר). ממערב להם נחשפו פתחי שני מחסות סלע או מערות עם תוספות בנייה (לוקוס 145, W9; לוקוס 154; W14) שנמצאו מחוץ לשטח החפירה ולכן שימושם לא הוברר.
בריבועים המערביים נחשפה פינת מבנה ורצפה (לוקוס 159; איור 5). הקירות
(W11 ,W10) נבנו מאבני גוויל והשתמרו לגובה נדבך אחד. ממערב נחשפה מפולת של אבני גוויל (לוקוס 151) ומתחתיה רצפת עפר (לוקוס 161).
שכבה I. בחלק המזרחי נחשף חלק דרומי של חדר וחצר צמודה אליו מדרום (ר' איור 3). קירות החדר השתמרו לגובה שניים–שלושה נדבכים (W12 ,W2 ,W1) ונבנו מאבני גוויל שביניהן אדמה ואבנים קטנות. רצפת החדר (לוקוסים 147, 155) עשויה עפר מהודק על מפלס רצפה קודם (לוקוס 165).
בשלב המאוחר נבנה ספסל (W13) צמוד לקיר 1 מדרום. בחצר נחשפה רצפת גיר כתוש מהודק (לוקוסים 118, 119, 164) שניגשה מדרום וממערב אל הסלע הטבעי. בחלקה המערבי נמצאו כמה לוחות אבן ששימשו ריצוף (לוקוס 133). רצפה זו הונחה על גבי רצפת עפר מהודק (לוקוסים 124, 127), עדות לשימוש ממושך.
ממערב נחשפו ארבעה בדלי קירות בנויים אבני גוויל (W7-W4) השייכים ככל הנראה למבנה נוסף. בקיר 5 נמצאה סף חצובה בסלע המציינת את פתח הכניסה למבנה, הנמצא מצפון, מחוץ לתחומי החפירה. מדרום צמודה למבנה חצר (לוקוס 140) התחומה בחלקה בסלע הטבעי. קרוב מאוד לפני השטח נמצא מתקן מעוגל בנוי אבני גוויל (לוקוס 152) שזמנו אינו ברור.
שטח B
נמצאו שרידי מבנים ורצפות משני שלבי יישוב מתקופת הברונזה התיכונה 2 (שכבה I). השרידים נמצאו בשני מכלולי בנייה: במערב (איור 6) וכ-70 מ' מזרחה (איור 7). בשני המכלולים נמצאו קירות ורצפות של מבנים שתוכניתם הכוללת לא הובהרה בשל מגבלות השטח.
למכלול הבנייה המערבי שייכים חמישה קירות: שני קירות מקבילים (W57 ,W55, גובה 0.25 מ') בציר צפון-מזרח–דרום-מערב הנראים שייכים למבנה אחד וניגשות אליהם רצפות עפר כבוש (לוקוסים 337, 340). שישה מטרים מזרחה התגלו שלושה קירות נוספים (W51, W56, W54) שהשתמרו לגובה נדבך אחד והיו כנראה חלק מאותו מכלול בנוי. לקירות 51 ו-54 ניגשת רצפה (לוקוס 335) ואל קירות 51 ו-56 ניגשות רצפות (לוקוסים 339, 343).
לשלב הקדום בשטח זה, שייך קטע קטן של רצפה (לוקוסים 347, 350) שקדמה להקמת המבנה.
במכלול הבנייה המזרחי (איור 7) התגלו שני קטעי קירות (W52, W50; 0.4-0.2 מ' גובה השתמרות) ורצפות (לוקוסים 307, 310, 311) הניגשות אליהם. סגנון בניית הקירות דומה לזה של שאר המבנים באתר ולפי כיוונם, נראה שהם שייכים לשני מבנים.
שטח החפירה המצומצם ומצב השרידים אינם מאפשרים לעמוד על אופי היישוב מהתקופה הכלקוליתית. נראה כי בתקופת הברונזה התיכונה התקיים באתר, על המדרון הצפוני המשתפל לנחל גוברין, כפר שתושביו עסקו בחקלאות. היישוב השתרע על פני 10-7 דונם ולמרות הארכיטקטורה המקוטעת וההשתמרות הדלה, ניתן להבחין בדמיון בין המבנים ואולי אף בתכנון מוקדם.