בחודש דצמבר 2003 נערכה חפירה בתחום העיירה חורה סמוך ליובל נחל יתיר (הרשאה מס' 4050-A*; נ"צ — רי"ח 19495/57835; רי"י 14495/07835). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מנהל מקרקעי ישראל, נוהלה על ידי מ' היימן בסיוע ו' אסמן (מדידות ושרטוט), א' פיקובסקי (ציור כלי חרס) ועובדים מירוחם.
האתר נסקר בעבר במסגרת סקר החירום בנגב בראשית שנות התשעים (מפת נחל יתיר [139], אתר 39). החפירה נערכה בשומרה חקלאית (4.50 × 4.35 מ'; איור 1), בנויה במדרון צפוני-מערבי הצופה לבקעה מתונה ובה שדות חקלאיים. השומרה נבנתה על טרסה מלאכותית הבנויה מקיר תמך לגובה 3-1 נדבכים (1 מ' אורך) על סלע טבעי ומילוי אדמת לס מהודקת היטב (0.5-0.2 מ' עובי). קירות השומרה (0.90-0.65 מ' רוחב, 0.6 מ' גובה) נבנו משתי שורות של אבנים מהוקצעות (1 מ' אורך) וביניהן מילוי, לגובה 3-1 נדבכים. פתח השומרה (0.7 מ' רוחב) בקיר הצפוני, משני צדיו אבני מזוזה כבדות ולו אבן סף (1.2 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב). נחשפו שני מפלסי רצפה:
המפלס התחתון (לוקוס 102), כ-0.2 מ' מתחת למפלס העליון, עשוי אדמת לס מהודקת מעורבת בגיר כתוש (5 ס"מ עובי גיר). המילוי מעל לרצפה הכיל לס מעורב באפר וחרסים רבים. אבן שנמצאה מתחת לגובה הסף (0.8 מ' אורך), שימשה מדרגה היורדת לפנים השומרה.
מתחת למפלס הרצפה נמצאו שבעה מטבעות זעירים – נומיות – משוקעים בלס המהודק בגובה בסיס קירות השומרה; שישה נמצאו קרוב לכניסה, מתחת לאבן המדרגה ונראה שהונחו שם במכוון. מצב השתמרותם היה רע והם התפוררו עם הוצאתם.
המפלס העליון (לוקוס 101) בגובה אבן הסף שבכניסה. בפינה הצפונית-מזרחית של המבנה נקבעה אבן (0.4 × 0.4 מ') ששימשה אולי שולחן. על גבי הרצפה נמצאו מילוי לס מעורב באפר וחרסים רבים.
מימין לכניסה נמצא חלק תחתון של קנקן (15 ס"מ קוטר) משוקע ברצפה ומלא בלס מעורב באפר ששימש אולי אח.
מכלול כלי החרס משני המפלסים היה רב ומגוון והכיל קערות צפון-אפריקניות מחופות אדום (איור 3-1:2) המתוארכות למאה הו' לסה"נ, סיר בישול עם שפה נוטה חוצה (איור 4:2), פכים וקנקניות (איור 8-5:2) המתוארכים למאות הד'-הו' לסה"נ, ופך ארכובה (איור 9:2) המתוארך למאות הו'-ראשית הז' לסה"נ. הדמיון במכלולי הקרמיקה בשני המפלסים מעיד על היותם בני זמן אחד; הרמת הרצפה (לוקוס 101) נעשתה עוד בזמנה של השומרה.
השומרה פעלה במאות הה'-הו' לסה"נ על פי המכלולים הקרמיים ותיארוך מטבעות הנומיות שזמנן אינו קודם לסוף המאה הה' לסה"נ.
המבנה הוא שומרה טיפוסית להתיישבות החקלאית מהתקופה הביזנטית בנגב. ממבנים דומים שנחפרו סמוך לבאר שבע (ר' חדשות ארכיאולוגיות 110: 109-108; 111: 125-124) עולה כי השומרות משקפות פעילות חקלאית של תושבי יישובים עירוניים. השומרה הנוכחית נמצאה כ-1.5 ק"מ צפונית-מזרחית לח' חורה מהתקופה הביזנטית ובקרבתה נסקרו שומרות נוספות (מפת נחל יתיר [139], אתרים 36, 38, 63).