מערת הקבורה (איור 1) חצובה בסלע קירטון במדרון הצפוני-מערבי של הגבעה שעליה היישוב. פתח המערה בצדה הצפוני, וממנו מוליכות שתי מדרגות אל חדר מרכזי (לוקוס 100, 2.5 × 3.0 מ'; איור 2) שבו חצובים ארבעה כוכי קבורה: שניים בדופן הדרומית (לוקוס 104, 0.7 × 1.9 מ'; לוקוס 105, 0.6 × 1.9 מ'), אחד בדופן המערבית (לוקוס 103, 0.7 × 1.8 מ') וכוך נוסף בדופן הצפונית-מערבית (לוקוס 102) שלא נחפר במלואו מחשש לקריסת תקרתו. שאריות של נרות שעווה שהתגלו במערה מעידים כנראה שהמערה נשדדה בדורות האחרונים.

 

הממצאים במערה כוללים מעט כלי חרס, כלי זכוכית (להלן), עצמות אדם, קערת בזלת, שלושה מטבעות וחפצי מתכת. הממצא הקרמי כולל נר חרס תמים (איור 3), ארבעה שברי נרות חרס ושברים של קנקנים ופכים מהתקופה הרומית המאוחרת, וכן שברי גוף של קנקן מהתקופה הממלוכית. מעניין שלא נמצא אף בסיס של כלי חרס. עצמות האדם שייכות על פי הניתוח האנתרופולוגי לתשעה נקברים לפחות, בטווח גילים רחב ומשני המינים. לקערת הבזלת שהתגלתה יש בסיס תלת-רגל (איור 4). במטבעות שהתגלו במערה מטבע ברונזה רומי אימפריאלי מהרבע האחרון של המאה הג' לסה"נ (ר"ע 95926) ושני מטבעות שאינם ניתנים לזיהוי. חפצי המתכת כוללים טבעת (איור 5), מסמר, כפית, עגיל (איור 6), בסיס כלי וספטולות (איור 7).
הממצאים מלמדים על שימוש במערה בתקופה הרומית. על סמך הממצא הקרמי המועט מן התקופה הממלוכית אפשר להניח שהיה במערה שלב שימוש שני בתקופה זו, או שהיא נשדדה אז.

 

כלי הזכוכית
יעל גורין-רוזן

 

במערת הקבורה התגלו שמונה כלי זכוכית, צמיד וששים חרוזים; הם היו פזורים בכל שטח המערה. הממצאים מתוארכים למן המאה הא' ועד המאה הד' לסה"נ.
איור 8: 1 — קערת זכוכית בגוון ירקרק בהיר, שפה חלולה, מקופלת חוצה, ובסיס טבעת חלול. היא מתוארכת על סמך צורתה וטיב הזכוכית לשלהי המאה הא' ולמאה הב' לסה"נ. קערות מטיפוס זה ממשיכות להופיע עד למאה הד' לסה"נ.
איור 8: 2 — בקבוק זכוכית בגוון ירקרק בהיר מאוד כמעט חסרת צבע, שפה מקופלת פנימה וצוואר קצר וצר, המכווץ בחיבורו לגוף האגסי. שלא כמו בקבוקים דומים, המתוארכים למאות הא'-הב' לסה"נ, לבקבוק זה בסיס טבעת, ועם זאת הוא מתוארך לאותו פרק זמן.
איור 8: 3, 4 — שברים של בקבוקים דמויי פמוט, מזכוכית חסרת צבע, המתוארכים לשלהי המאה הא' ועד המאה הג' לסה"נ.
איור 8: 5 — בקבוקון לא סימטרי מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל, ששפתו מופשלת ללא אחידות. הכלי נעשה ברישול רב , ואפשר שהוא חלק מתוצרת מקומית, שנועדה בין היתר למנחות קבורה.
איור 8: 6 — שברים, כנראה של קנקנית, שלה גוף פחוס/עדשתי, שנופח לדפוס עם דגם צמחי מורכב. קנקניות אלה נמנות עם קבוצה המכונה בספרות המחקר ה'צידונית' ומתוארכת למאה הא' לסה"נ. על סמך שברים אלה והשוואתם לכלים המוכרים ממגוון אוספים, ניתן לשחזר את הדגם שעיטר את הכלי. קנקנית שלמה מעוטרת באותו דגם מצויה באוסף מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב (Israeli Y. 1964. Sidonian Mold-Blown Glass Vessels in the Museum Haaretz. Journal of Glass Studies 6:34-41). עיטורה שלך הקנקנית כולל פרח ולו ארבעה עלי כותרת מעוצבים, ובמרכזם רכס בולט; במרכז הפרח מעגל, ובתוכו זיז בולט, ובין עלי הכותרת דגם צמחי של ענפים וקנוקנות המעטר את שני צדי הכלי. החלק הצר של הכלי מעוטר במעגלים אנכיים הסובבים את הכלי. הכלי יוצר מזכוכית בגוון ירקרק-סגלגל לא אחיד, ויש בה עורקים ירוקים, כחלחלים וחסרי צבע.
איור 8: 7 — שפת צנצנת מזכוכית חסרת צבע. על-פי גוון הזכוכית וטיבה אפשר לתארכה למאה הא' לסה"נ.
איור 8: 8 — שפופרת תמרוקים מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק, מעוטרת בחוטי זכוכית המשוכים מן הגוף אל השפה, בדומה לידיות. היא מתוארכת לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'-הד' לסה"נ).
איור 8: 9 — צמיד פשוט מזכוכית כהה חד-גונית, שחתכו בצורת D. הוא מתוארך לתקופה הרומית המאוחרת.
שישים החרוזים שייכים למגוון טיפוסים, ובהם חרוזים גליליים ארוכים וקצרים, בגוונים דומים (איור 8: 10, 11a-g ו-12); חרוזים עגולים, בהם גם חרוזי זכוכית-זהב, עשויים משתי שכבות דקות של זכוכית וביניהן כלוא עלה זהב דקיק (איור 8: 11f); חרוזי זכוכית זהב מחוברים (איור 8: 14); חרוז דו-קוני גדול בגוון טורקיז (איור 8: 13); חרוזים דו-קוניים קטנים; חרוז מזכוכית חסרת צבע דמוי טיפה; וחרוז מיוחד (איור 8: 15), מעוצב בחומר מזוגג, פיאנס או פריט, ולו חור מפולש אופקית. נוסף על חרוזי הזכוכית התגלה חרוז קניאול עגול, שלו חור קדוח דו-קוני.
ממצא הזכוכית במערת הקבורה כולל כלים פשוטים מתוצרת מקומית (איור 8: 5-3, 8) לצד כלי מעוטר (איור 8: 6) שיוצר בבית מלאכה מרכזי, אולי באזור צידון.