בחודש אוקטובר 2001 נערכה חפירת הצלה מצומצמת בחלק הדרומי של כרם א-ראס (הרשאה מס' 3509-A; נ"צ — רי"ח 231560/739325; רי"י 181560/239325) לקראת בנייה פרטית. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון ב' ספורי בעל השטח, נוהלה על ידי ע' מוקארי שבאדיבותו העביר את זכויות הפרסום לי' אלכסנדר, ובסיוע ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות), א' בלשוב וא' ברין (שרטוט) וח' טחן (ציור כלי חרס).
לפני החפירה הוסרו פני השטח באמצעות כלי מכני (0.5 מ' עובי). נחשפו שכבות ארכיאולוגיות המתוארכות לתקופות ההלניסטית (שכבות V ,VI), הרומית הקדומה והתיכונה (שכבות III ,IV) והביזנטית (שכבה I).
החפירה הגיעה לסלע האם בעומק של כ-1.7 מ' תחת פני השטח (איור 1). נראה כי השרידים האדריכליים הקדומים הם שני קטעי קירות אבן סמוכים (W1015 ,W1013) שהונחו ישירות על פני הסלע ומתוארכים לתקופה ההלניסטית (שכבות V ,VI) או הרומית הקדומה (שכבה IV). על גבי קירות נבנה קיר אבן (5 מ' אורך חשיפה; W1005; איור 2) ויצר פינה עם קטע קיר אחר (W1014). רצפת עפר כבוש (לוקוס 1006) בת זמנם, מטויחת בחלקה ומשולבים בה אריחי אבן, מתוארכת אולי לתקופה הרומית התיכונה (שכבה III). אופיים המעורב של המכלולים הקרמיים בשכבה זו מנע תיארוך אמין.
שני קירות מקבילים מאוחרים יותר (W1010 ,W1009) שחתכו לתוך השכבה מהתקופה הרומית התיכונה, שויכו לרצפת טיח עדין (לוקוס 1002) ששולבו בה אריחי אבן והיא משתרעת על פני הנדבך העליון של הקיר הקדום 1005. קיר 1010 היה סמוך לבור קטן ומטויח או מתקן עם קירות מעוגלים שנחשף רק בחלקו (לוקוס 1007A). הבור היה אולי חלק ממתקן לעיבוד מזון או תעשייה אחרת שטיבה אינו ברור. שכבה זו (I) תוארכה על פי חרסים לתקופה הביזנטית (המאה הה' לסה"נ).
בחפירות בשטח K נחשפו כמה קירות מהתקופות ההלניסטית/הרומית הקדומה והרומית התיכונה, אך לא ניתן לשחזר תוכנית אדריכלית מלאה. נראה כי השרידים האדריכליים מהתקופה הביזנטית שייכים למתקן תעשייתי או לעיבוד מזון.