בחודשים פברואר-מרס 2003 נערכה חפירת הצלה במזור (אלעד; רשיון מס' 269/2003-B; נ"צ — רי"ח 19510/66177; רי"י 14510/16177), לקראת עבודות בנייה. החפירה, מטעם אוניברסיטת תל אביב ובמימון חברת 'אליה ובניו', נוהלה על ידי א' טקסל, בסיועם של ג' אביבי (ניהול שטח ומנהלה), ד' פורוצקי (מדידות), פ' שרגו (צילומי שטח וממצאים), י' סמרטנקו (שרטוט), א' ספשילוב (ציור קרמיקה), א' שביט ומ' פישר.
בכל שטח החפירה (כ-150 מ"ר), על מדרונה המערבי של גבעה, ממזרח לחפירתו של י' זלינגר (ר' חדשות ארכיאולוגיות 113: 75-74), נחשף סלע האם. נחשפו שרידי בנייה ומיתקנים חצובים מן התקופה ההלניסטית ומן התקופות העות'מאנית המאוחרת עד המנדט הבריטי, ונמצאו חרסים מן התקופות הפרסית והביזנטית ללא הקשר אדריכלי.
במזרח שטח החפירה נחשף חלק ממבנה, כנראה בית מגורים (איורים 1, 2), שהשתייך לשוליו המערביים של הכפר אל-מוזיריעה שהיה במקום עד שנת 1948. מן המבנה נחשפו בשלמותם הקיר המערבי (W1; 11.2 מ' אורך) וקטעים מן הקירות הדרומי (W2) והצפוני (W3). הקירות, שהשתמרו לגובה מרבי של שני נדבכים (0.5 מ'), נבנו משני פנים של אבני גוויל בינוניות וקטנות מלוכדות במלט בהיר, שהונחו על תשתית של אבני גוויל קטנות שעליהן שכבה דקה של מלט. אבני הפן החיצוני של הקירות סותתו ויושרו בגסות. בכמה מקומות הושתתו הקירות על גבי הסלע. החרסים המאוחרים שנמצאו במפלסי האדמה הניגשים אל הקירות וביסודותיהם (לוקוסים 101, 104, 109), מתארכים את הקמתו ואת השימוש בו למאות הי"ט-הכ' לסה"נ.
ממערב למבנה נחשפו שרידי קירות קדומים יותר, שהושתתו ברובם על הסלע. חלק מקיר 1 נבנה מעל לקיר רחב (W5; 1.0-0.7 מ' רוחב) שמתארו מתעגל כלפי דרום-מערב, אשר נבנה מאבני גוויל בינוניות וגדולות. קצהו המערבי של הקיר ניגש אל גוש סלע בולט. אל הקיר ניגשים מדרום ומצפון קירות דקים יותר (W6 ו-W9), הבנויים מאבני גוויל קטנות ובינוניות. גם מתארם של קירות אלה מעוגל, ונראה שהם שימשו מכלאות קטנות (לוקוסים 125, 126) או גדרה רחבה יותר (לוקוס 115). רצפת המכלאות היתה הסלע הטבעי. החרסים שנמצאו סמוך ליסודות הקירות מתוארכים לתקופה ההלניסטית (המאה הב' לפסה"נ), וכוללים בעיקר שברים של קנקני אגירה.
ממערב לקירות אלה נחשפו שרידי קירות נוספים, השייכים ככל הנראה גם הם למכלול האדריכלי. אל גוש הסלע הבולט שאליו ניגש קיר 5 ניגש גם קיר 8W, הבנוי מאבני גוויל בינוניות. ממערב לו נתגלו שרידים דלים של קיר נוסף (W4) שהושתת על הסלע. סמוך לו נחשפו שני ספלולים חצובים. סמיכותו הרבה של קיר 4 לספלול המזרחי מלמדת כי חציבתו קדמה לבניית הקיר. מדרום לקיר 4 נחשפו שרידי קיר איתן (W7; 0.6 מ' רוחב), שהושתת על הסלע ונבנה מאבנים גדולות מסותתות בגסות והשתמר לגובה שני נדבכים (0.75 מ'). נראה שקירות אלה השתייכו למבנה אחד או יותר שהיה סמוך למכלאות המעוגלות. בין החרסים שנמצאו ביסודותיהם, המתוארכים אף הם לתקופה ההלניסטית (המאה הב' לפסה"נ), ידית של אמפורה מיובאת מרודוס ועליה טביעת חותם ביוונית.
תוצאות החפירה דומות לאלה מן החפירות הקודמות באתר. בתקופה הפרסית (המאות הו'-הה' לפסה"נ) היתה פעילות כלשהי, על פי החרסים המעטים שנמצאו מעל לסלע בכמה מקומות. בתקופה ההלניסטית התקיים יישוב חקלאי (כפר קטן או חווה), שתושביו התפרנסו גם מגידול בעלי חיים, כפי שעולה מן המכלאות שנתגלו. בתקופה הביזנטית (המאות הו'-ז' לסה"נ) נעשה בשטח שימוש לחקלאות ואולי שימוש חוזר בחלק מן הקירות הקדומים, על פי הממצא הקרמי המועט שנמצא בכל השטח. לאחר פער ארוך הקימו תושבי הכפר אל-מוזיריעה מבנה מגורים שבנייתו פגעה בחלק מן הקירות הקדומים.