בשטח A הצפוני (איור 2), נתגלו סמוך לפני השטח שרידי רצפת פסיפס של מיתקן תעשייתי. הרצפה נהרסה במידה רבה ולא ניתן היה לקבוע את שטחה המקורי. הקצה הצפוני שלה לא שרד; ממערב ומדרום השתמרו בחלקם יסודות גוויל שתחמו אותה; ממזרח נמשכה הרצפה אל מחוץ לשטח החפירה. ברצפה הובחנו תיקונים ובכמה מקומות נחשפו בה שתי שכבות של פסיפס. ממצא כלי החרס המועט שנמצא מעל לרצפה מתוארך לתקופה הביזנטית.

 

בשטחים C ,B ו-D נמצאו כמה אבני בנייה מסותתות מאבן גיר רכה, אך לא בהקשר אדריכלי. כן נמצאה פסולת סיתות רבה, המעידה על כך שבקרבת מקום היתה מחצבה.
 
 

בשטח E נתגלה קטע של ריצוף אבן עשוי מאבני גיר מסותתות (איורים 3, 4). בקצהו המערבי ניגש הריצוף למדרגת סלע. לא נמצאו קירות ברורים הקשורים אליו. על הריצוף נמצאו בעיקר שברי קנקנים (איור 5: 5, 6) ומעט כלי בישול (איור 5: 4-1). כלים דומים נמצאו בח' אבריכטס ומתוארכים שם למאה הג' ולתחילת המאה הד' לסה"נ (ר' עתיקות 35: 59-43). כן נמצא מטבע של אלגבלוס (ר"ע 92524; 222-218 לסה"נ). נראה לפיכך שיש לתארך מכלול מצומצם זה למאה הג' לסה"נ.

 

בשטח F נמצאו שרידי חציבה בסלע הגיר הרך, וכן מעט שברי כלי חרס, בעיקר של קנקני
אגירה, זהים לטיפוסים שנמצאו בשטח E.

 

בשטחים K ,J ו-L נתגלו שרידיו של מכלול אדריכלי גדול, שכלל כנראה מבנה מרכזי שהוקף בשורת חדרים מכל צד. רק כמחצית מהמכלול נחשף, שכן המשכו משתרע מעבר לשטח החפירה (איורים 6, 7). ממערב נחשפה שורת חדרים מלאה ובה שבעה חדרים; מצפון ומדרום נחשף חדר אחד בכל צד. מן המבנה המרכזי נחשף שטח קטן בלבד. כל הקירות נבנו ביציקה עשויה טיח אפור, מעורב באבני שדה, מעין בטון, אל תוך החול הטבעי. לא אותרו רצפות הניגשות לקירות אלה, ונראה על כן כי שרדו היסודות בלבד. שיטת בנייה של יסודות כיציקת בטון עם דבש אינה אופיינית למבני מגורים, ונראה לפיכך שזהו מכלול תעשייתי, אך תפקידו אינו ברור. שרידים של תעלה בנויה שעברה מעל יסוד קיר החזית של החדרים המערביים (W20) מרמזים אולי שהחדרים שימשו בריכות, אף כי לא ברור אם התעלה היא בת זמנו של היסוד או מאוחרת לו. במילויים מתחת לראשי היסודות נמצאו מעט מאוד שברי כלי חרס. אלה כללו קערה מטיפוס Late Roman C Ware (איור 8: 1; Hayes, form 3), המתוארכת למאה הו' לסה"נ, וקנקנים (איור 8: 6), המתוארכים למאות הו' והז' לסה"נ.
 

מעל לקירות בקצה הדרומי של המכלול נתגלו קטעי רצפות (לוקוסים 114, 120). רצפת אבנים (לוקוס 114) שקטעים ממנה נחשפו מעל קירות W10 ו-W17, שימשה ככל הנראה תשתית לרצפת פסיפס, שממנה שרד קטע קטן בלבד (לוקוס 135). מצפון ללוקוס 114 נחשפה תשתית רצפה (לוקוס 112) ומעליה קטעים של ריצוף אבן (לוקוס 120) שהיה קשור ככל הנראה לקירות W15 ו-W16. נראה לפיכך שהאזור שימש למגורים לאחר שהמבנה התעשייתי יצא מכלל שימוש.
 

מכלול כלי החרס שנמצא מעל לתשתית הרצפה (לוקוס 114) כלל קערות מטיפוס Late Roman C Ware (איור 8: 2, 3; Hayes, form 10), המתוארכות למחצית הראשונה של המאה הז' לסה"נ; קערה מטיפוס Cypriot Red Slip (איור 8: 4; Hayes, form 9C), שזמנה החל מסוף המאה הו' לסה"נ ועד סוף המאה הז' לסה"נ; סיר בישול (איור 8: 5), שדומה לו מהבור ברמת נדיב תוארך למאה הו' ולראשית המאה הז' לסה"נ; קנקני שק (איור 8: 7, 8) וקנקני 'עזה' (איור 8: 12-9), האופייניים למאות הו'-הז' לסה"נ ושכמותם נמצאו בכל שטחי החפירה; ושברים רבים של דוליה (איור 8: 18-13), המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית. על סמך הממצא יש להניח שהמבנה התעשייתי הגדול יצא מכלל שימוש במחצית השנייה של המאה הו' לסה"נ, ולפחות בחלק משטחו הוקם אזור מגורים, אשר המשיך להתקיים עד אמצע המאה הז' לסה"נ בקירוב. שני כלי עזה מטין אפור (איור 8: 19, 20) מעידים כי גם בתקופה העות'מאנית היתה פעילות במקום אם כי לא נמצאו שרידים ארכיטקטוניים.

 

שטח M (איור 9). בחלקו הצפוני של השטח נתגלו שני קירות היוצרים פינה ישרה. הקירות בנויים מאבני גזית של אבן גיר רכה על גבי יסודות של אבני גוויל, גם הם מאבן גיר רכה

(W30 ,W29). מדרום לקירות נתגלו רצפות המעידות על שני שלבי בנייה. בשלב העליון זוהו שתי רצפות, זו מעל זו (איור 10): תשתית רצפה, ככל הנראה של רצפת פסיפס שלא שרדה (לוקוס 116), ומתחתיה תשתית רצפה נוספת עשויה אבני שדה קטנות ואחידות בגודלן (לוקוס 121) שהיתה ככל הנראה מכוסה בלוחות אבן, כמה מהם שרדו בקצה הדרומי-מערבי. רצפה זו הותקנה בתוך שכבה של חומר שרוף שחתמה ריצוף עשוי מלוחות עבים של אבן גיר (לוקוסים 138, 139), אשר הונחה על גבי החול הטבעי. שכבת השרפה כללה גם מפולות של אבני שדה גדולות – ככל הנראה שרידי הקירות שהתמוטטו. על הריצוף לא היה ממצא כלי חרס שמסייע בתיארוך השרידים, אולם בתוך שכבת השרפה נמצאו שברי חרס מעטים, ובהם שברים של נרות דיסקוס רומיים שזמנם מהרבע האחרון של המאה הא' לסה"נ ועד המאה הג' לסה"נ. תאריך זה ומפלסו של ריצוף האבן בגובה של כחצי מטר מתחת למפלס הבסיס של הקירות שמצפון לו, מעידים כי הריצוף השתייך למבנה שזמנו קדום לזה של הקירות. הקשר בין הרצפות לקירות 29, 30 לא הוברר.

 

בשטח N, הדרומי, נתגלו יסודות של קיר, הנמשך בציר מזרח–מערב, בנויים מאבני גוויל, בדומה ליסודות בשטח M, ואפשר כי הם מצטרפים למתחם גדול אחד, שרובו נמצא מחוץ לשטח הנבדק.