הכנסייה

התקופה הביזנטית. לשלב זה יוחסו שרידי אולם, ובו קריפטה תת-קרקעית (איורים 5, 6), דיאקוניקון (החדר הצפוני) ופרותסיס (החדר הדרומי). נחשפו כמה נדבכים תחתונים של הקירות התוחמים הדרומי, המערבי והמזרחי של האולם (W317 ,W305 ,W301); בשלב מאוחר נבנו על הקירות הקדומים קירות מאוחרים. הקיר הצפוני המקורי של האולם לא השתמר, ונראה כי במקור נמשך האולם לצפון אל מעבר לחלל המרכזי של הכנסייה; לימים נבנה במקום קיר מאוחר (W300; להלן; איור 7), שתחם את האולם מצפון. ההשתמרות הטובה ביותר של הנדבכים מהתקופה הביזנטית הובחנה בקיר 305, הקיר המזרחי של האולם. בקיר זה השתמרו שלושה נדבכים מקוריים, שנבנו מאבנים מסותתות וחומר מליטה; הקיר הושתת על מילוי של אבנים קטנות. במרכז קיר 317, הקיר הדרומי של האולם, נקבע פתח (L325; איור 5), שהוליך אל חדר נוסף מדרום לאולם שהשתמרותו גרועה. צמוד לקירות המזרחי והמערבי של האולם מפנים התגלו שרידים של שתי קשתות, האחת הייתה בנויה בחלקו הצפוני של האולם והשנייה — בחלקו הדרומי; הן הפרידו כנראה בין הקריפטה שבמרכז האולם לבין החדרים הצפוני והדרומי (איורים 5, 8, 9). בחלק הצפוני של האולם נחשפה רצפת פסיפס לבן גס (L316), שהושתתה על סלע האם, והייתה כנראה חלק מהרצפה המקורית של האולם.הגבול הצפוני של הדיאקוניקון לא ברור שכן הוא נפגע בתקופות מאוחרות יותר. ייתכן כי שני קירות (W37 ,W36) ואומנה (L45) שנחשפו מצפון לאולם היו במקור חלק מהדיאקוניקון. הקריפטה שנחשפה במרכז האולם כוללת פיר חצוב ובו שמונה מדרגות (L315; איורים 6, 8), המוליכות אל חדר קבורה (L313). המדרגות בפיר חולקו לשתי קבוצות של ארבע מדרגות, עליונה ותחתונה. על פתח הפיר הונח לוח אבן גדול שכיסה חלק מהפתח. תא הקבורה רבוע (2.4 × 2.6 מ', 1.4 מ' גובה), ובמרכז קרקעיתו הובחנו סימנים, המלמדים כנראה כי כאן עמד ארון קבורה. ממזרח לפתח הפיר וסמוך לקיר 305 התגלתה על הקרקע כותרת מעוטרת של עמוד מהתקופה הביזנטית (B403; איורים 10, 11). נראה שבמקור מקומה של הכותרת היה בחלק העליון של קשת האומנה.

בחדר שמדרום לאולם התגלו קטע מרצפת פסיפס (L331) ושרידים מתשתית הרצפה העשויה מאדמה ואבנים קטנות (L324). החדר נפגע מבור מים דמוי פעמון (L326) שנחצב בו. פתח הבור כוסה באבן עגולה (איור 12), שבשפתה נחצבה גומה (L327); הבור לא נחפר בשל בעיות בטיחות.

ממזרח לאולם נחשפו קיר (W333) ותשתית רצפה עשויה מאדמה ואבנים קטנות (L337), ואפשר שגם אלה היו חלק ממתחם הכנסייה.

 

התקופה הממלוכית. בשלב זה הוסב חלק ממבנה הכנסייה לשימושים אחרים (שנהב תשנ"ז). מעל הקיר המזרחי של אולם הכנסייה (W305) נבנה קיר חדש. נראה כי גם קטע מהפן החיצוני ומהנדבכים התחתונים של הקיר המערבי של האולם (W301) מקורם בתקופה הממלוכית.

 

התקופה העות'מאנית. בשלב זה נעשה שימוש בשרידים מהשלבים הקדומים ונערכה בנייה חדשה. הקיר הצפוני של האולם (W300; איור 7) נבנה בשלב זה על פסיפס 316 מהתקופה הביזנטית. הפן הפנימי של הקיר המערבי (W301) נבנה אף הוא בתקופה זו (שנהב תשנ"ז:184). הממצא הקרמי שיוחס לשלב זה כולל שברי גוף של כלי חרס מהתקופה העות'מאנית.

 

באולם הכנסייה התגלתה ערמת שפכים גדולה (L306) שמקורה בשוד עתיקות. בערמת השפכים התגלו שברי כלי חרס מהתקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית והממלוכית, וכן עצמות אדם. ייתכן כי ערמת שפכים זו נותרה מהשוד של הקריפטה. הממצא הקרמי מהתקופה הביזנטית כולל פך עם שפה פשוטה ודופן דקה (איור 10:13) ואמפורה מיובאת שלה שפה חתוכה (איור 12:13). הממצא הקרמי מהתקופה האסלאמית הקדומה כולל קערה מזוגגת שלה שפה פשוטה, דופן דקה ומעוגלת ובסיס טבעת (איור 1:14), קערה מזוגגת שלה שפה פשוטה ודופן מעט מעוגלת בחלקה התחתון (איור 2:14) וסיר בישול כדורי מזוגג שלו דופן דקה ושפה מקופלת חוצה ללא צוואר (איור 3:14). הממצא הקרמי מהתקופה הצלבנית כולל קערות מזוות מזוגגות מטיפוס Slip Painted (איור 6:14, 7) ופך שלו צוואר נפוח (איור 8:14). הממצא הקרמי מהתקופה הממלוכית כולל קערה עשויה ביד שלה דופן מעוגלת, שפה נוטה מעט החוצה ובסיס שטוח (איור 1:15), קערה מזווה שלה דופן ושפה מעובות (איור 2:15), קערה מיובאת, כנראה ממצרים, שעל דופנה צילוע רחב (איור 3:15), קנקן שלו שפה מעובה וצוואר ארוך שתעלה בתחתיתו (איור 4:15), הממשיך אולי לראשית התקופה העות'מאנית, פך שלו שפה נוטה מעט החוצה ופסים סרוקים על הדופן מחוץ (איור 5:15) וצפחת שלה שפה מעובה וצוואר ארוך עם רכס באמצעו (איור 6:15). עצמות האדם מערמת השפכים כוללות חוליה תורקלית, שברי עצמות שוק (tibia) ומעט עצמות כף יד. העצמות מראות אפיפיזות מאוחות והחוליה מראה אפיפיזה טבעתית מאוחה (ללא אוטסטאופיטים), ממצאים האופייניים לפרט שגילו גדול מעשרים שנים (על סמך Johnston and Zimmer 1989). הערכת מין הפרט אינה ברורה.

 

בית הגתות

בבית הגתות הובחנו שלושה שלבי בנייה. לשלב הקדום יוחסה גת קטנה שתוארכה לתקופה הביזנטית. בשלב האמצעי, המתוארך גם הוא לתקופה הביזנטית, הורחבה הגת לבית גתות נרחב. נראה כי בשני שלבים אלה שימשו הגת ובית הגתות לצד הכנסייה. בשלב המאוחר יצא משימוש בית הגתות, ובשטחו נבנו תעלות וקירות, שחלקם מתוארכים כנראה לתקופה העות'מאנית.

 

השלב הקדום (איור 16). בשלב זה הגת הייתה חלק ממכלול הכנסייה מהתקופה הביזנטית, והיא כללה משטח דריכה (L43), בור שיקוע רבוע (L41; כ-0.45 מ' עומק) ובור איגום רבוע (L2), כולם חצובים בסלע. בור השיקוע מחובר אל בור האיגום בחור עגול (L55; כ-0.15 מ' קוטר), שנחצב בדופן המשותפת שלהם. דופנות משטח הדריכה (L44) טויחו בשכבה דקה של טיח, וקרקעית המשטח רוצפה בפסיפס של אבנים אדומות ולבנות (L39). הדפנות המערבית והצפונית של משטח הדריכה השתמרו באופן חלקי ואילו הדופן המזרחית ניזוקה במהלך הרחבתה של הגת. ייתכן כי בור האיגום שנחשף הוא תוצאה של הרחבת הגת לבית גתות (בשלב האמצעי של הגת), וכי בשלב הקדום של הגת מתארו וגודלו היו שונים.

על רצפת משטח הדריכה התגלו שברי כלי חרס מהתקופות הביזנטית והצלבנית. הממצא מהתקופה הביזנטית כולל קערה שלה דופן דקה ושפה נוטה חוצה (איור 1:13), קערה מיובאת מטיפוס 3LRC ולה שפה מזווה ובה עיטור מקדה של שני חריצים עמוקים (איור 2:13), קדרה שלה שפה קשותה ועיטור סרוק גלי על השפה (איור 3:13), קדרת בישול עמוקה שלה דופן ישרה ועליה צילוע צפוף מחוץ ושפה חתוכה (איור 4:13), מכסה של קדרת בישול (איור 5:13), סירי בישול סגורים עם צוואר זקוף (איור 6:13–8), מהם לאחד (7) יש שתי ידיות לולאה היוצאות מן השפה אל הכתף, וקנקן עזה שלו גוף גלילי ללא צוואר וגושי חומר על השפה והכתף (איור 11:13). מן התקופה הצלבנית התגלתה קערה מזוגגת שלה בסיס טבעת מטיפוס Slip-Painted (איור 5:14).

 

השלב האמצעי. גם בשלב זה מתוארכת הגת לתקופה הביזנטית. הגת הורחבה למכלול של בית גתות (כ-9.0 × 14.5 מ'; איור 17), הכולל משטח דריכה מרכזי גדול (L1), בור איגום, שהורחב כנראה מהשלב הקדום (L2), וחמישה תאים (CVCIV) שנבנו מסביב למשטח הדריכה. משטח הדריכה נחצב בסלע ורוצף בפסיפס לבן (1 × 1 ס"מ מידות האבנים). דופנותיו השתמרו בחלקן, פרט לדופן הצפונית שלא השתמרה כלל. במרכז המשטח נחצב בור רבוע (L3; כ-0.8 × 0.8 מ') לעיגון קורת עץ או מכבש בורג. מתחתית בור 3 הוליכה תעלה (L42; כ-3.05 מ' אורך) אל בור איגום 2 (איור 18). קרקעיתו של בור האיגום רוצפה בפסיפס (L54); בפינה הדרומית-מערבית של קרקעית הבור הותקן בור שיקוע קטן (L57). דפנותיו של בור 2 טויחו בטיח. בדופנות המזרחית והצפונית של בור זה נחצבו שתי גומחות, ששימשו כנראה מדרגות. בדופן המערבית, מתחת לתעלה 42, הותקן מדף (L56; כ-0.3 × 1.6 מ'), שחלקו העליון רוצף בפסיפס, והוא שימש כנראה להנחת כלים בזמן מילוים בתירוש. בדופן הדרומית של בור 2 זוהו שרידי קמרון, המלמדים כי הבור היה מקורה לפחות בחלקו הדרומי.

חמשת התאים CVCI שנבנו מסביב למשטח הדריכה תחומים בקירות, ונראה כי הם שימשו גתות קטנות, שכללו כל אחת משטח דריכה ובור איגום; חלקים מתאים אלה לא השתמרו בשל בנייה מאוחרת, וייתכן כי היו תאים נוספים שלא השתמרו כלל. תאים דומים מסביב למשטח דריכה מוכרים מגתות אחרות, למשל בחורבת סיב (דריי תשע"א). התאים נבנו על מדרגת סלע שיושרה והונחה עליה תשתית של אבנים קטנות. מעל התשתית נבנתה בכל התאים רצפת פסיפס (1 × 1 ס"מ מידות האבנים), ששימשה משטח דריכה. שלושת התאים המערביים (CIV–CII) השתמרו טוב מהאחרים ובנייתם דומה. תאים CIII ו-CIV נבנו במפלס נמוך מזה של תא CII. בשני תאים אלה השתמרו היטב משטחי הדריכה ובורות האיגום (L13, L5), שנחצבו בסלע, דופנו באבנים וטויחו (איור 19). מתחתית בור איגום 5 מוליכה תעלה ובתוכה צינור מתכת (L53) אל משטח הדריכה המרכזי (L1). פתח התעלה היה סתום במילוי אדמה מהודקת, ולא ברור אם זוהי סתימה מכוונת או תוצאה של הצטברות אדמה. תא CV השתמר גרוע. על תשתית רצפת הפסיפס בתא (L70) התגלה פך, שלו שפה נוטה חוצה (איור 9:13), המתוארך לתקופה הביזנטית. על שרידי רצפת הפסיפס של התא (L71) נמצא מטבע מן המאות הד'–הה' לסה"נ (ר"ע 156962). בשלב זה נבנה בחלקה הדרומי של הגת קיר ארוך (W75 ,W72 ,W11). בשרידי קיר 75 נמצא קנקן זיר (איור 4:14), שלו גוף גדול במיוחד, שפה ודופן מעובים וצוואר ארוך עם רכס בתחתיתו (איור 4:14), המתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה. מדרום לתא CI התגלו שרידים של רצפת פסיפס (L38) וקירות (W51 ,W50), שהיו אולי חלק מתא נוסף בבית הגתות. בתשתית רצפת פסיפס 38 נמצא מטבע אומיי–פוסט רפורמי (המאה הח' לסה"נ; ר"ע 156963).

 

השלב המאוחר. בשלב זה יצא בית הגתות מכלל שימוש. בשטחו נחשפו שלוש תעלות ניקוז חצובות וכן קירות המאוחרים לתעלות. תעלות הניקוז (L27 ,L26 ,L18; איור 20) נחצבו בשיפוע בסלע, טויחו וכוסו באבנים. אפשר שהן קשורות לבית מרחץ שנחשף בעבר בקרבת מקום (שנהב תשמ"ו). מעל התא המזרחי של בית הגתות התגלה קיר מאוחר (W30), שנבנה משורת אבנים אחת ופגע בתא. בקיר 30 התגלה מטבע מן התקופה הממלוכית (ר"ע 156964), המתארך אולי את הקיר. מעל קירות התאים המערביים והדרומיים של בית הגתות נבנו ארבעה קירות רחבים (W80 ,W21 ,W10 ,W4), שתחמו חדרים ששימושם לא ברור. קירות אלה נבנו משתי שורות של אבנים מסותתות במגוון מידות, וביניהן חומרי מליטה ואבנים קטנות; הם השתמרו לגובה של ארבעה עד שבעה נדבכים. חלק מהקירות נבנו מעל תעלות הניקוז והוציאו אותן משימוש. קירות אלה תוארכו על סמך בנייתם לתקופה העות'מאנית.