בחודש יוני 2008 נערכה חפירת הצלה בדרום-מזרח טמרה (הרשאה מס' 5449-A; נ"צ 219359-86/750236-62; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי נ' פייג, בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ר' מישייב (מדידות ושרטוט), ה' סמיטליין (צילום שטח), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס) ופועלים מיפיע. בית הספר אל-ביירוני והמתנ"ס הסמוכים לחפירה סייעו רבות.
העיר טמרה נמצאת בשולי עמק עכו, במרחק 18 ק"מ מדרום-מזרח לעכו. גרן תעד ביישוב אבנים עתיקות רבות ששולבו בבתים (גרן תשמ"ז:285–286), אולם בסקר הבריטי לא הובחנו עתיקות ביישוב (Conder and Kitchener 1881:273). בסקר מפת אחיהוד (20) תועדו ביישוב שני אתרי עתיקות (להמן ופיילשטוקר 2012: אתרים 127, 128). אתר 127 (40 דונם) נמצא בדרום-מזרח היישוב, והתגלו בו ממצאים מתקופות הברונזה הקדומה, הברונזה התיכונה 2, הברונזה המאוחרת, הברזל 2, הפרסית וההלניסטית. אתר 128 נמצא במרכז היישוב, והתגלו בו שרידים מהתקופות הרומית, הביזנטית, האומיית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית. בשנת 1973 נערכה ביישוב חפירה על ידי פכרי חסון (הרשאה מס' 424-A). בחפירה שנערכה במזרח היישוב בשנת 1979 נחשפה מערת כוכים מהמאות הב'–הד' לסה"נ, ובה ארונות קבורה מחרס (ויטו תש"מ; איור 1: 820-A). בחפירה שנערכה בשנת 2004 בקרבת החפירה הנוכחית נחשפו שרידים מתקופות הברונזה הקדומה 1–3 (Smithline 2016; איור 1: 4169-A).
החפירה הנוכחית נערכה בשטחו של מגרש ספורט, והיא הרחבה של החפירה משנת 2004. נפתחו שני ריבועי חפירה (איור 2), ונחשפו בהם ארבע שכבות יישוב (I–IV) מתקופות הברונזה הקדומה 1ב', 2 ו-3. החפירה העמיקה עד לאדמה בתולה (2.5 מ' עומק). בתחילת החפירה הוסרה בכלי מכני שכבת אדמה חומה ואבנים, ששימשה תשתית לרצפת האספלט של מגרש הספורט. בתשתית זו נמצאו חרסים, המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית. נראה כי חרסים אלה הובאו יחד עם האדמה מהאתר שנמצא במרכז היישוב.
שכבה IV — תקופת הברונזה הקדומה 1ב'. בשכבה הקדומה ביותר בשטח נחשפה שכבת אבנים צפופה (5–10 ס"מ עובי), שהונחה על הצטברות עפר (0.20–0.25 מ' עובי) מעל סלע האם. על שכבת האבנים נחשפו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 1ב'.
שכבה III — תקופת הברונזה הקדומה 2. נחשפה חצר (2.0 × 2.1 מ') מרוצפת באבנים קטנות, התחומה בקירות מצפון ומדרום. הקירות נבנו משתי שורות של אבנים גדולות ובתווך מילוי של אבנים קטנות. בחצר שולב מכתש אבן גדול, וסמוך אליו מצפון התגלה לוח אבן מוחלק היטב (1 × 1 מ'; איור 3), הניגש אל הקיר הצפוני של החצר; הוא התגלה מרוסק. על רצפת החצר התגלו שברים מעטים של כלי חרס, ובהם טסים וקנקנים, המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 2.
שכבה II — תקופת הברונזה הקדומה 2. על חלקה המערבי של החצר משכבה III הוקם מבנה, שהובחנו בו שני שלבי בנייה (איור 4); נראה כי חלקה המזרחי של החצר המשיך לשמש. מן המבנה נחשפו שני קירות, הדרומי והמזרחי, שנבנו משתי שורות של אבני גוויל וביניהן מילוי של אבנים קטנות. לשלב הבנייה הקדום (IIa) יוחסו רצפה מהודקת היטב של עפר מעורב בגיר כתוש (כ-0.25 מ' עובי), הניגשת אל הקירות. בשלב הבנייה המאוחר (IIb) הורמה הרצפה מהשלב הקדום בהנחת שכבת אבנים (0.25–0.30 מ' עובי) בכל שטח המבנה; שכבת האבנים ניגשת אל קירות המבנה. בשכבת אבנים זו נכרה מתקן מעוגל (0.6 מ' קוטר, 0.4 מ' עומק), ומצפון לו התגלה לוח אבן מוחלק היטב (1 × 1 מ'), הדומה לזה שהתגלה בשכבה III. שלב הבנייה המאוחר אותר גם מחוץ למבנה: בפינה הצפונית-מזרחית של שטח החפירה נחשפה אותה שכבת אבנים, ובה נכרה מתקן מעוגל (0.5 מ' קוטר, 0.45 מ' עומק; איור 5). על הרצפות של שני שלבי הבנייה התגלה שפע של שברי כלי החרס, המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 2, ובהם שתי טביעות חותם גליל על שברי גוף של קנקנים או פיטסים מחומר מתכתי. כן התגלו על הרצפות מקבות ועליים מבזלת ומכתש מאבן גיר.
שכבה I — תקופת הברונזה הקדומה 3. בשכבה המאוחרת ביותר בשטח נעשה שימוש חוזר במבנה משכבה II ובחצר שממזרח לו. התגלו שברי כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה 3, הכוללים מגוון רחב של כלי בית ירח, שמופיעים כאן לראשונה באזור עמק עכו. אפשר שמגוון זה של כלי בית ירח מלמד כי באתר שכן מרכז לייצור כלים אלה.
גרן ו' תשמ"ה.
תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל 6:
הגליל (א) (תרגום ח' בן-עמרם). ירושלים.
ויטו פ' תש"ם. תמרה. חדשות ארכיאולוגיות עג:39.
Conder C.R. and Kitchener H.H. 1881. The Survey of Western Palestine II: Galilee. London.
Smithline H. 2016. An Early Bronze Age IB–Early Bronze Age III Occupation Sequence at Tamra, Western Galilee. ‘Atiqot 84:1–19.