בחודש פברואר 2017 נערכה חפירה בשוליים הצפוניים של חורבות שוכה, מדרום-מערב לקיבוץ נתיב הל"ה (הרשאה מס' 7915-A; נ"צ 197806/621420; איור 1), בעקבות פגיעה בעתיקות. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד השיכון, נוהלה על ידי א' אייריך-רוז (GPS), בסיוע נ' נחמה (מנהלה), מ' קאהן (מדידות ושרטוט), מ' הבר (פיקוח), ס' גנדלר (מג"מ וסיוע כללי), א' מרקו (צילום שטח), ע' שדמן וי' פז (ייעוץ), א' לידסקי-רזניקוב (ציור חרסים) וא' דה-גרוט (זיהוי קרמי).
החפירה נערכה לרגלי המדרון הצפוני של חורבות שוכה (תל שוכה, ח' עבאד), בשוליו המערביים של עמק האלה, מהעמקים הרחבים והפוריים בשפלת יהודה. מדרונותיו של התל תלולים מצפון, ממערב ומדרום, ויוצרים ביצור טבעי. ממזרח נקשר התל באוכף טבעי לח' שוויכה, המשמרת את שמו הקדום של המקום. התל (כ-60 דונם) מתנשא לגובה 349 מ' מעל פני הים ומשמש נקודת תצפית טובה על עמק האלה ועל הגבעות המשתרעות סביבו, שבהן נסקרו אתרים קדומים כגון חורבת קולד וחורבת בית נטיף (Dagan 2010: Sites 354, 370). סמוך לתל נמצאת דרך החוצה את עמק האלה ממערב למזרח ומובילה ממישור החוף אל בית לחם.
שוכה הייתה אחת מערי יהודה בשפלה בתקופת הברזל, ולפי התיאור המקראי שכנה בין עדולם לעזקה (יהושע ט"ו, ל"ה). העיר נזכרת ארבע פעמים נוספות במקרא וכן באונומסטיקון של אוסביוס. יש מגוון דעות במחקר לגבי זיהוי האתר עם התל, אך הדעה הרווחת מזהה אותו עם ח' עבאד (
צור 12:2012).
האתר לא נחפר מעולם, אך הגבעה נסקרה פעמים מספר בשלהי המאה הי"ט ובמהלך המאה הכ', ונמצא כי התל היה מיושב, לא ברציפות, למן תקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה העות'מאנית. נמצאו חרסים מעטים מתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת (חרסים מתקופת הברונזה המאוחרת נתגלו סביב קברים שדודים בגבעה שמדרום לתל) וחרסים רבים מתקופות הברזל 2, הפרסית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית
(דגן תשנ"ב:134) בשנת 1980 נערכה חפירה למרגלות המדרון המערבי של התל, ונחשפו מבנה ביזנטי מהמאות הה'–הו' לסה"נ ורצפת פסיפס צבעונית
(גודוביץ 1996). בחפירה נוספת לרגלי המדרון המערבי של התל, בשנת 2003, נחשפו שרידים מתקופת הברזל 2 ומתקנים חצובים בסלע. בחתכי בדיקה שנעשו לאורך השנים הובחנו קירות, שתוארכו לתקופת הברונזה הקדומה והביניימית (
נגורסקי 2007). בשנת 2010 נתגלתה צלמית חרס על פני השטח, שתוארכה לתקופת הברזל (
גנור 2011). בשנת 2011 נערך סקר ארכיאולוגי בתל שוכה (
צור 2012). מנתוני הסקר אפשר להעריך שהיישוב בתל התקיים בתקופת הברונזה המאוחרת והתחדש בסוף תקופת הברזל 1 ובתחילת תקופת הברזל 2. במהלך תקופת הברזל 2ב התפתח בתל שוכה יישוב גדול. ממצא ידיות חותם 'למלך' ופסולת בית יוצר מעידים על כך כי במקום התפתחה תעשייה לייצור קרמיקה. נראה שהיישוב בתל שוכה המשיך להתקיים גם בתקופה הפרסית, לאחר חורבן סנחריב בשנת 701 לפסה"נ. תקופת ההתיישבות המשמעותית השנייה באתר היא התקופה ההלניסטית; לצד היישוב בתל שוכה מוכרים בסביבה יישובים רבים המתוארכים לתקופה ההלניסטית הקדומה, כגון ברמת בית שמש, חורבת קיאפה ותל עזקה. נראה כי בתקופה הרומית הקדומה התקיים בתל יישוב בעל אופי יהודי; בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית המשיך להתקיים יישוב בתל, אך ממדיו היו כנראה קטנים. לאחר התקופה הביזנטית ננטש היישוב בח' עבאד, ועבר אל הגבעה המזרחית – ח' שוויכה, שם התקיים עד לתקופה העות'מאנית.
בחפירה נפתחו שני ריבועים זה לצד זה, ונחשף קיר מסיבי בנוי מאבנים גדולות שחלקן מהוקצעות (W101; כ-9.5 מ' אורך חשיפה; איור 2). הקיר, הנמשך אל מעבר לגבול החפירה, נבנה משורה אחת של אבנים והשתמר לגובה של נדבך אחד. גודל אבני הקיר אינו אחיד (0.7 × 1.0, 0.45 × 0.60 מ'); חלק מהאבנים הן אבני שדה לא מעובדות וחלק הן אבני שדה מסותתות היטב, ונראה שהיו בשימוש משני והובאו מאזור התל. במילוי משני צדי הקיר נמצא מכלול חרסים, המתוארך כולו לתקופת הברזל 2 (ר' איור 5). מדרום לקיר נחשפה שכבה של אבנים בינוניות (L113 ,L107; איור 3), כנראה אבנים שהידרדרו ממעלה התל ונעצרו בקיר 101. מתחת לשכבת האבנים התגלתה אדמת סחף חקלאית כבדה ונקייה מממצאים. נראה אם כן כי קיר זה שימש מדרגה חקלאית בנויה היטב. בחלק הדרומי-מערבי של קיר 101 נחשפו שרידיו של קיר נוסף (W114; כ-2.5 מ' אורך השתמרות; איור 4), הבנוי משתי שורות של אבנים בינוניות, אולי עיבוי או תוספת לקיר 101.
מרבית החרסים שנמצאו בחפירה מאפיינים את תקופת הברזל 2ב' (המאה הח' לפסה"נ), ומיעוטם — את תקופת הברזל 2ג' (המאה הז' לפסה"נ;
Singer-Avitz 2002). הקערות (איור 1:5, 2) אופייניות למאה הז' ביהודה, שמקבילות להן נמצאו בשכבה
II בתל לכיש ובשכבה
II בתל בטש (
Zimhoni 2004); הקדרות הגדולות (איור 3:5, 4) וסירי הבישול (איור 5:5, 6) אופייניים למאה הח' לפסה"נ; והפערורים (איור 7:5, 8) נראים אף הם אופייניים יותר למאה הח' לפסה"נ מאשר למאה הז' לפסה"נ (
Mazar and Panitz-Cohen 2001: Figs. 5, 6). כן נמצאו פריטים נוספים עשויים מחרס: דיסק (איור 9:5) וחפץ שלו צורה אגסית וחתך עגול, כנראה משקולת (איור 10:5
).
קיר השדה ואדמת הסחף לצדו מלמדים כי השטח שימש עורף חקלאי של היישוב בתל שוכה לדורותיו. אין אפשרות לתארך במדויק את זמן בניית הקיר. מכלול החרסים מתארך את המילוי לצד הקיר לכל המוקדם לתקופת הברזל 2ג'.
גודוביץ ש' תשנ"ו. מבנה ביזאנטי לרגלי חורבת שכה. עתיקות 28:*17–*23.
דגן י' תשנ"ב. שפלת יהודה בתקופת המלוכה לאור החפירות והסקר הארכיאולוגי. עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב. תל אביב.
צור י' 2012. תל שוכה לאור הסקר הארכיאולוגי. עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב. תל אביב.
Dagan Y. 2010. The Ramat Bet Shemesh Regional Project: The Gazetteer (IAA Reports 46). Jerusalem.
Mazar A. and Panitz-Cohen N. 2001. The Pottery of Strata IV–II. In A. Mazar and N. Panitz-Cohen. Timnah (Tel Batash) II: The Finds from the First Millennium BCE (Qedem 42). Jerusalem. Pp. 10–185.
Singer-Avitz L. 2002. Arad: The Iron Age Pottery Assemblages. Tel Aviv 29:110–214.
Zimhoni O. 2004. The Pottery of Levels III and II. In D.Ussishkined. The Renewed Archaeological Excavations at Lachish (1973–1994) IV (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 22). Tel Aviv. Pp. 1789–1899.