התקופה הכלקוליתית. נחשפה רצפה (2–3 מ"ר) עשויה מטיט בהיר — קרקע מקומית שעורבבה עם אפר. הרצפה תוארכה לתקופה זו על סמך זיהוי ראשוני של כלי צור שנמצאו מעליה ומתחתיה.

 
תקופת הברונזה המאוחרת. תועדו שני קברים, שתוארכו לתקופה זו על סמך ממצא כלי החרס שנמצא לצדם.
 
תקופת הברזל. נחפרו שלושה קברים, שנמצאו בהם כלים המתוארכים לתקופה זו: בקבר אחד נמצאו קנקנים, פכיות ונר; בשני — נר קערה וקובעת; ובשלישי — קנקנית מעוטרת בצבע אדום. בקרבת מקום תועד קבר נוסף (לא נחפר), כנראה בן זמנם של שלושת הקברים שנחפרו; נמצאו בו חרוזים ושברים של צמידים מברונזה.
 
התקופה הפרסית. נחשף בחלקו מתקן, שמתארו לא סדור, הבנוי מלבנים. סמוך לו נחפרו מפלסי אפר שבהם סיגים, המעידים על מלאכה שנעשתה כאן, אולם בשל מגבלות החפירה לא ניתן היה לזהותה. בשטח נרחב סביב המתקן נמצאו חרסים פזורים, בהם אמפורות וכלי ייבוא שמוצאם כנראה בחוף הפיניקי, המתוארכים לתקופה הפרסית.
 
התקופה הביזנטית. נחפר בחלקו מבנה (איור 1) שנבנה מאבני גזית, ולו רצפת פסיפס לבן. לאורך הקיר הדרומי של המבנה נחשף נדבך אבן (ספסל?). מעל הרצפה נמצאו חרסים, ובהם קערות מיובאות ורעפים, המתוארכים לתקופה הביזנטית. אף שלא נמצאו שרידי קבורה, נראה כי זה היה ייעודו.
 
התקופה הממלוכית. נחפר מתקן שנבנה מלבנים שרופות ודופן מבחוץ באבני גיר; רצפת המתקן משופעת קלות למזרח. על הרצפה וסביב המתקן נמצאו פסולות ייצור וחרסים המתוארכים לתקופה הממלוכית. סמוך למתקן מדרום, נחשף קבר שעל סמך הממצא הקרמי תוארך אף הוא לתקופה זו.
 
התקופה העות'מאנית. נחפרו שרידים של רצפות עפר. מעל הרצפות נחשפו מקטרות חרס, שברי כלי חרס וזכוכית, המתוארכים לתקופה העות'מאנית. בשל מגבלות החפירה לא הובחנו מתאריהם של המבנים שתחמו את הרצפות, ואפשר כי נהרסו במהלך השנים. סמוך לרצפות מצפון, קרוב למפלס פני השטח, תועדו ארבעה קברים, ונראה כי יש לתארך גם אותם לתקופה זו.
 
ממצאי החפירה מעידים כי האזור שמדרום-מזרח לתל שם שימש אזור תעשייה בתקופות הפרסית והממלוכית, ובית קברות בתקופות הברונזה המאוחרת והברזל, וכנראה גם בתקופות הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית. זוהי החפירה הראשונה שנערכת בסביבת התל, שנהרס כליל וההצטברויות בו פוזרו בשדות העמק, ומכאן תרומתה להיכרות עם האתר ותולדותיו.