בחודש ספטמבר 2017 נערכה חפירת הצלה לקראת הקמת שכונה בירוחם (הרשאה מס' 8105-A; נ"צ 192783-937/542642-748; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות, ובמימון החברה הכלכלית ירוחם, נוהלה על ידי ע' רסיוק (צילום שטח), בסיוע י' חיימי (צילום שטח), י' אלעמור (מנהלה), א' אלג'ם (מדידות), ר' ברין (שרטוט) וד' ייגורוב (זיהוי צור) ובעזרת פועלים מכסיפה.
האתר, על גדת נחל שועלים ובאפיקו, נסקר בסקר פיתוח (רישיון מס' 765/2017-S). במהלך הסקר זוהו 121 שרידים ארכיאולוגיים, מהם 114 מדרגות עיבוד חקלאי (טרסות). בחפירה נחפרה טרסה (W100, מס' 34 בסקר), נוקה קיר שדה (W106), וזוהה מבנה שומרה סמוך לטרסה, שניזוק בעבודות לפריצת שביל העובר בנחל (איור 2).
לטרסה 100 (איור 3), על המדרון של נחל שועלים, תוואי מעוגל. היא בנויה שורה אחת של אבני שדה בינוניות מגיר ומצור (גודל אבן ממוצעת 0.20 × 0.35 × 0.35 מ') המונחות על צדן הצר, ואליה נסמך ממזרח ריכוז אבנים קטנות, ככל הנראה לחיזוק יסוד הטרסה. נדבך אחד בלבד שרד במקומו, והוא מונח על מצע של אדמה חרסיתית ואבנים קטנות – מצע אדמת הנחל. לאורך הטרסה כולה ממערבה נמצאו אבני מפולת רבות. בקצה הדרומי של הטרסה נבנה קיר שדה ארוך (W106; כ-65 מ' אורך; איור 4) הנמשך מזרחה ובנוי שורה אחת של אבני שדה בינוניות, שנועד כנראה להסיט את זרימת המים וללכוד את אדמת הסחף לצורך יצירת משטח עיבוד חקלאי.
השומרה (איורים 5, 6), על גבעה קטנה בתוך ערוץ הנחל, מלבנית. הקירות (0.50–0.75 מ' רוחב בנויים שתי שורות של אבנים גדולות ובינוניות מגיר ומצור (גודל אבן ממוצעת 0.25 × 0.30 × 0.45 מ') המונחות לרוחב, וביניהן מילוי אבנים קטנות. הקיר הדרומי-מערבי נהרס בעבודות סלילת השביל החוצה את הנחל, ושני קירות נוספים נפגעו. הקירות שרדו לגובה של עד שלשה נדבכים ומונחים הישר על אדמת הנחל. בתוך המבנה זוהתה רצפת אדמה מהודקת (L104) המונחת על הרבדת חומר הנחל. בפנים המבנה ומחוצה לו נמצאו שברי גוף אחדים של קנקני שק. סמוך לשומרה נמצאה על פני השטח אבן יד שהתגלגלה למקום, המתוארכת לתקופה הפליאוליתית התחתונה.
הטרסה וקיר השדה, שהיו חלק ממערך חקלאי, כלאו את המים הזורמים במורד המדרון ואת אדמת הסחף ויצרו משטח אדמה נוח ועשיר לעיבוד חקלאי. השומרה, מבנה מלבני הצופה אל שטחי עיבוד וטרסות נוספות, נבנתה כנראה כדי לספק הגנה ושמירה על השדות ועל התוצרת החקלאית שגודלה בהם. לא נמצא ממצא קרמי אינדיקטיבי, אולם מסגנון הבנייה, מהמספר הרב של הטרסות ומהקרבה למצד ירוחם עולה האפשרות שהשטחים היו חלק מהמערך החקלאי של מצד ירוחם בתקופה הביזנטית.