חפירות אלו נערכו בשני שטחים שנחפרו בעבר על ידי דה מירושדג'י (איור 3), אך החפירה בהם לא הושלמה: מכלול הארמון המונומנטלי (ארמון B1), ורובע המגורים המשתרע מדרום-מזרח לארמון (שטח J); בשניהם התמקדה העבודה בשלב החיים האחרון בתקופת הב"ק 3. בשטח שלישי — השער המונומנטלי מתקופת הב"ק 2 (שטח E; איור 4), שנחפר עד תומו בעבר — נדרשה עבודת שחזור בעקבות השחתת עתיקות שאירעה לפני שנים אחדות וכדי להכשירו לשמש כניסה ראשית לפארק הארכיאולוגי.

 
ארמון B1
מכלול ארמון B1 המונומנטלי (72.1 × 84.5 מ'; איור 5) כולל שני אזורים עיקריים: חצר גדולה מאוד (35.0–46.5 × 81.0 מ') מוקפת קירות איתנים, וסדרה של חדרים, אולמות וחצרות קטנות יותר מצפון-מערב לה. החפירה התמקדה בהשלמת חשיפתם של הקירות המקיפים את החצר ושל אחת מן החצרות הפנימיות, המכונה אצל דה מירושדג'י 'החצר הקדמית' (‘the Forecourt’), הסמוכה לכניסה הראשית לארמון, ובהסרת המחיצות שנותרו בתוך המבנה הראשי של הארמון בתום חפירותיו של דה מירוש'ג'י (איור 6). אף שהכוונה הייתה לחשוף רק את שלב הפעילות האחרון של מכלול הארמון, משלהי תקופת הב"ק 3, מרכיבים אדריכליים הקשורים למערכי ביצור קדומים יותר נחשפו בחלקם לאורך הקיר ההיקפי הדרומי-מזרחי של החצר.
סביב החצר הגדולה ניצבו קירות איתנים (1.85 מ' רוחב), בנויים מאבנים בינוניות עד גדולות, שנתמכו ב-39 אומנות תמך איתנות (1.9 מ' אורך, 1.85 מ' רוחב) המעבות במרווחים קבועים את הפן הפנימי של הקירות; דה מירושדג'י חשף 18 מהן במלואן או בחלקן.
בחינה קרובה של שיטת הבנייה שלהן ושל החומרים ששימשו בבנייתן, לצד חישוב יכולת הנשיאה שלהן, מעידים שהקירות יכלו להתנשא במקורם לגובה של ארבעה או חמישה מטר ואף יותר. רוחבם של הקירות ושל האומנות והמרווחים שבין האומנות הם כולם כפולות של האמה המצרית המלכותית (Cubit), שאורכה 52.5 ס"מ (Miroschedji 2001:471–478; 2003:159*).
הקירות נבנו על יסודות תת-קרקעיים שנבנו לגובה שניים–ארבעה נדבכים של אבנים מהוקצעות חלקית; תעלות היסוד נראו בבירור משני צדיהם של הקירות ושל אומנות התמך.
 
הקיר ההיקפי הדרומי-מערבי (תת-שטחים Bd, Be ו-Bg; ר' Miroschedji 2009: Fig. 6). החפירה לאורך הקיר ההיקפי הדרומי-מערבי, שאותר לאורך 83 מ', לימדה כי הקיר השתמר עד לגובה פני השטח המודרניים (איור 7). עם חשיפת הנדבך העליון, נתגלתה תעלת יסוד כמעט רציפה לאורך שני צדי הקיר, עדות כי שרידי הקיר בשטח זה היו בעיקרם יסודות תת-קרקעיים לנשיאת מבנה העל האיתן (איור 8). בין שתי אומנות תמך סמוך לקצה הדרומי-מזרחי של הקיר נמצא מתקן ייחודי, ששימש אולי להצבת כלי קיבול: אבנים שהונחו ברישול בחצי מעגל קטן כנגד קיר קטן שתמך במילוי של אבני גוויל קטנות–בינוניות (איור 9). זהו האלמנט הבנוי היחיד שנתגלה לצד הקיר ההיקפי.
יסודות הקיר ההיקפי חתכו שרידים קדומים יותר בשטח זה (ר' איור 8). אלה כללו קירות טרסה רבים וכמה משטחים מוגבהים ואיתנים הקשורים למערך הביצור של תקופת הב"ק 2 (איור 10), שהשתרעו מדרום-מערב לקיר, מחוץ לארמון. מצפון-מזרח לקיר, בתוך שטח הארמון, השרידים שנפגעו כללו את החומה הקדומה ביותר מתקופת הב"ק 2 (קיר A), מילויי אבן רבים הקשורים לשלב מאוחר יותר במערך הביצור וכמה מילויי אבנים נוספים שנמצאו בתוך תעלת השוד של קיר A. שרידים אלה פורקו כשהוקם הקיר ההיקפי של החצר (איור 11).
 
הקיר ההיקפי הדרומי-מזרחי (תת-שטחים Bd ו-Bh; ר' Miroschedji 2009: Fig. 6), שאותר לאורך 46.5 מ' (איור 12), השתמר לגובה של עד ארבעה נדבכים; יסודותיו לא נחפרו. מצב השתמרותו של הקיר טוב בזכות העלייה המתונה של המדרון בשטח זה לעבר האקרופוליס, מאחר שהפן הדרומי-מזרחי של הקיר שימש גם קיר טרסה. הרצפות בין אומנות התמך בשטח זה נחשפו. הן עשויות מקירטון כתוש ומהודק ונמצאו מכוסות במשקע טין אפור לא מהודק. על אחת מרצפות אלו נמצא אגן אבן מעוטר בזיזים (איור 13).
בעת חפירת הקיר הדרומי-מזרחי, נערכה חפירה גם בחצר קטורה קטנה יותר ('החצר הקדמית' בפרסומי דה מירושדג'י) שקשרה את הכניסה הראשית (אולם ההיפוסטיל) עם חדרי הארמון (ר' איור 5). בחפירות קודמות נחשפו גבולות החצר: קירות, אומנות תמך, ספסלים ומערכת ניקוז (Miroschedji 2003:164*). החפירות הנוכחיות בחצר זו חשפו את רצפתה במלואה: רצפה עשויה קירטון כתוש ומהודק (איור 14), שעליה נמצאו כמה קנקני אגירה מרוסקים.
חפירה זו הורחבה אל אולם ההיפוסטיל. קיר טרסה מאוחר יותר (W5078/W5081) פורק בחלקו, וכך נחשפו המשכה של הכניסה העיקרית (W5089; איור 15) לארמון והקיר הסוגר את האולם מצפון-מזרח (W5083; איור 16). עם גילויו של קיר 5083 השתנתה הבנתנו בנוגע לגודלו של אולם ההיפוסטיל. שבעה בסיסי עמודים — שתי שורות מלאות בנות שלושה עמודים כל אחת ובסיס אחד השייך לשורה שלישית — נתגלו באתרם על ידי מירושדג'י, ושלושה נוספים נתגלו במילויי הטרסות מעל האולם. לפיכך הוצע בעבר שהאולם כלל ארבע שורות בנות שלושה עמודים כל אחת (Miroschedji 2003:161*–164*, Figs. 10, 12, 13). אולם כעת, משנחשף קירו הצפוני-מזרחי של אולם ההיפוסטיל, נראה כי האולם כלל במקור רק שלוש שורות בנות שלושה עמודים כל אחת.
 
הקיר ההיקפי הצפוני-מערבי (תת-שטח Bf ; ר' Miroschedji 2009: Fig. 6). הקיר הסוגר את החצר מצפון-מערב נהרס ברובו בשל שוד אבנים, אך למרות זאת אפשר היה לאתרו לכל אורכו (35 מ'; איור 17). רצפות החצר נחשפו מדרום-מזרח לקיר: שניים או שלושה משטחים של קירטון כתוש ומהודק, זה מעל זה. דה מירושדג'י חשף בשטח זה רצף דומה של רצפות (מידע בעל פה). עם חשיפת הרצפה התחתונה התברר שהקיר השתמר לגובה נדבך אחד או שניים. חפירות קודמות (Ben-Tor 1975) לימדו כי היסודות התת-קרקעיים בשטח זה העמיקו לפחות שלושה נדבכים נוספים מתחת למפלס החצר של ארמון B1 (איור 18).
 
הסרת מחיצות בתוך מבנה הארמון. כמעט כל חדרי הארמון נחפרו בעבר (Miroschedji 2013:778, Fig. 12), ומתחתם נחשפו שרידים של מבנה ארמון קדום יותר (ארמון B2). בעת הסרת המחיצות עד למפלס של ארמון B1 — כהכנה לשימור שלב זה של הארמון — נתגלו כמה יחידות אדריכליות, כמו סף ומדרגות בפתח כניסה לחצר קטנה (איורים 19, 20), וכמה קנקני אגירה מרוסקים על רצפת הארמון (איור 21).
 
שטח J
בשטח J, המשתרע מדרום-מזרח לארמון, נחשף רובע מגורים בנוי בצפיפות; רחוב הפריד בינו לבין הארמון (איורים 22, 23). רוב שטחו של רובע המגורים נחפר על ידי דה מירושדג'י (Miroschedji 2013:778, Fig. 12). בחפירה בשטח זה הוסרו מחיצות מחפירות קודמות, ונחפר לראשונה שטח נרחב שהשתרע בין תת-שטחים Ja ו-Jb שחפר מירושדג'י. העבודה בשטח זה התמקדה בחשיפת שלב החיים האחרון של תקופת הב"ק 3 (שכבה J1), שהתקיים לצד ארמון B1; אף שזוהו שרידים השייכים לשכבות קדומות יותר, הם לא נחשפו.
בתת-שטחים Ja ו-Jb נחשפו מבנים וחדרים רבים. מאחר שציר הרחוב שהפריד בין בתי המגורים לבין ארמון B1 קבע את כיווני המבנים, הוא מספק עוגן סטרטיגרפי ברור הקושר בין הרובע לבין הארמון. השרידים משכבה J1 בדרום-מערב שטח J הובחנו הישר מעל רובד חורבן. שני תת-השלבים בשכבה זו (J1a ו-J1b) זוהו בהמשך השטח לצפון-מזרח, ושניהם מתייחסים לרחוב. מצפון-מזרח להם חשף דה מירושדג'י קירות אחדים, שנבנו כנראה מיד לפני הקמתו של ארמון B1. הובחנו עדויות לנטישה מסודרת של תת-שלב J1a: פתחים נחסמו באבנים, ורק אבני שחיקה וקנקנים גדולים וכבדים מאוד נותרו מאחור.
 
החפירות הללו בתל ירמות הן השלב הראשון במפעל רחב-היקף שנועד לפתח את הפארק הארכיאולוגי באתר, כך שיהיה נגיש ופתוח לקהל הרחב. אף שחפירות אלו נרחבות, הן מוגבלות בשטחן ובעומקן, ונערכות בשני שטחים עם שרידים אדריכליים נרחבים מתקופת הב"ק 3 שנחפרו במידה רבה על ידי דה מירושדג'י: ארמון B1 והשלב האחרון ברובע המגורים בשטח J.