שטח A

השטח נפגע מאוד בשל פעילות חקלאית, שעיקרה חריש והקמת קירות שדה, בתקופות מודרניות. נפתחו שני תת-שטחים (מזרחי — איור 2; צפוני-מערבי — איור 3) ונחשפו בהם שרידים אדריכליים דלים מתקופת הב"מ שאינם מצטרפים לכלל תכנית ברורה. בשכבת פני השטח שכיסתה את כל השטחים שנחפרו, העשויה עפר חום כהה, נמצאו שברי כלי חרס מעורבים, בעיקר שברי גוף מצולעים מן התקופות הרומית והאסלאמית.

 

הריבועים המזרחיים. נפתחו שישה ריבועים (4–3/G/23 ,DE/1 ,A; איור 2) לצד השטח שנחפר ב-1996 במטרה לאתר את המשך היחידות האדריכליות שנתגלו אז. ריבועים 4–3/A קרובים מאוד לחפירה הקודמת וצמודים לה ממזרח. במרכז ריבוע 3/A נחשף ריכוז של אבנים בינוניות–קטנות בציר מזרח–מערב (L123), ככל הנראה מפולת אבנים מקיר; אפשר שהוא קשור לקיר סמוך שנחשף ב-1996 (W91). בריכוז האבנים 123 וכן מצפון ומדרום לו (L128 ,L127) נמצאו שברי כלי חרס מתקופת הב"מ. ב-L128 נמצאו שני פריטי צור, בהם נתז ראשוני (ירושביץ, להלן; איור 2:23). בריבועים 1/DE נמצאה אדמה חומה בהירה שכיסתה את פני הסלע ובה שברי כלי חרס מתקופת הב"מ שנתגלו בעיקר בשקעים עמוקים בסלע (L113 ,L110 ,L109). במרכז ריבוע 3/G (איור 4) נתגלו על פני הסלע שרידים דלים השייכים כנראה לקירות אבן של מבנה. אפשר היה להבחין בבירור בקיר אחד בלבד (W147; כ-3 מ' אורך, כ-0.5 מ' רוחב משוער), שנבנה מאבנים בינוניות–קטנות (0.2–0.4 מ' אורך) בציר כללי מזרח–מערב. מצפון לו (L145) נתגלו חרסים מעורבים מן התקופות הב"מ והרומית ומדרום לו (L131) נמצאו שברים גדולים של כלי חרס מתקופת הב"מ ואבן מקבת מצור (ירושביץ, להלן; איור 1:23). בריבוע 2/G נתגלה ממצא קרמי מעורב מן התקופות הב"מ והרומית (L125).

שני הריבועים הצפוניים (5/D/5 ,B; איור 2) בחלק זה של שטח A נפתחו מצפון לתעלת בדיקה בציר מזרח–מערב (תעלה 9), שנחפרה בשנת 1996 בשולי היישוב מתקופת הב"מ. מאחר שבתעלה שלא נתגלו שרידים אדריכליים כלשהם, נועדה החפירה בריבועים אלה לברר אם היו מבנים כלשהם מצפון לתעלה. בריבועים אלה נתגלתה רק קרמיקה מעורבת בתוך אדמה חומה כהה על פני הסלע, הסמוכים מאוד לפני השטח. נראה כי אם ניצבו כאן מבנים עתיקים הם נהרסו לחלוטין, ולא נותר מהם זכר. יתרה מכך, מאחר שתמונה זו עלתה גם מן התעלה שנחפרה ב-1996, יש מקום לשער שריכוז המבנים בתקופת הב"מ השתרע על פני שטח מצומצם של כ-700 מ"ר מדרום לתעלת הבדיקה.

 

הריבועים הצפוניים-מערביים. נפתחו חמישה ריבועים (9–8/A, 01–9/B, 01/C איורים 3, 5) על מדרגת סלע מוגבהת בקצה המערבי של האזור השטוח. החפירה התמקדה באבן גדולה מאוד (1S, ריבועים 01/B, 01/C; אורך 52.1 מ', רוחב מרבי 1 מ', 23.1 מ' גובה מרבי; איורים 5–7) שניצבה בנקודה הגבוהה ביותר ויוחסה לתקופת הב"מ. האבן הוצבה בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח; נראה כי הפן המערבי שלה יושר ועל הפן המזרחי נחרצו חריצים. קו של צור חום הנמשך לאורך הפן הדרומי של האבן הוסיף למראה הייחודי שלה.

קטע מקיר שדה ארוך (W130; כ-4 מ' אורך השתמרות, עד 0.5 מ' רוחב; 0.2–0.5 × 0.3–0.5 מ' גודל אבנים; איור 8), שזמנו אינו ידוע, חצה ריבועים אלה בכיוון כללי צפון–דרום. הקיר הוקם הישר על פני הסלע ופגע בשרידים הקדומים; ואכן ברוב הלוקוסים הממצא הקרמי מעורב, מתקופות הב"מ והרומית.

למרות הפרעה זו, החפירה התמקדה בבחינת משמעותה של האבן הניצבת (S1), הקשרה הארכיאולוגי והקשר שלה למבנה סמוך (L126). במילוי מדרום-מערב לאבן (L112) נתגלו חמישה פריטי צור, בהם סכין שלו שברור קל (ירושביץ, להלן; איור 3:23), לצד שרידי בעלי חיים, בהם שיני חמור (נ' אגא, מידע בעל פה).

מבנה 126 (ריבוע 9/B; איור 9) הוא היחיד בסביבת האבן שאפשר לתארך לתקופת הב"מ, זמנה המשוער של האבן. רק מעט השתמר מן המבנה, שהושתת על סלע האם ועל מילוי אדמה שנועד ליישר שקעים עמוקים בסלע: שני קירות (W143 ,W142; כ-2 מ' וכ-2.5 מ' אורך השתמרות, בהתאמה) שנבנו מאנבים בינוניות ויצרו פינה דרומית-מערבית של מבנה. כיוונו של קיר שלישי (W115; כ-2.4 מ' אורך השתמרות, 0.5 מ' רוחב), שנחשף בפינה הצפונית-מערבית של ריבוע 10/B, מרמז כי השתייך אולי אף הוא למבנה זה, אף שנבנה בשיטה אחרת: שורה אחת של אבנים גדולות (עד 0.5 מ' אורך). הממצא הקרמי מהמבנה תוארך לתקופת הב"מ ובו בעיקר סירי בישול.

בריבועים אלה נחשפו שני שרידים מאוחרים. אחד הוא קיר השדה הארוך 130 בציר צפון–דרום והמשכו דרומה (W153; כ-5 מ' אורך השתמרות, עד 0.5 מ' רוחב) בריבוע 8/A. קיר 153, שלא כמו חלקו הצפוני 130, נבנה על מצע של אבנים קטנות ששימשו ליישור פני השטח. הקיר נבנה מאבנים גדולות (0.5 × 0.7 מ') לצד אבנים קטנות בהרבה. אף שברור כי קיר ארוך זה מאוחר לפעילות באתר בתקופת הב"מ, זמנו אינו ידוע. עם זאת, בחינה של הממצא הקרמי בחלק זה של שטח A, מרמזת על תאריך בתקופה הרומית. השריד המאוחר השני הוא מפולת אבנים (W156, ריבוע 10/C) בציר צפון-מזרח–דרום-מערב, שמקורה כנראה בקיר שממנו שרד רק נדבך אחד של אבנים בינוניות. שברים ספורים של כלי חרס מן התקופות הרומית נמצאו באדמה שהצטברה על פני הסלע עד לראש המפולת.

 

כלי חרס מתקופת הברונזה המאוחרת משטח A (איורים 10–13)

החפירה בשטח A הניבה רק 76 שברי כלי חרס אינדיקטיביים מתקופת הב"מ; לא נמצאו כלים שלמים או כלים לרפאות. מגוון הכלים מצומצם למדי, ואין בו כלי יבוא. רוב הכלים הוכנו מטין חום-כתום עם גריסים מעטים, רובם מאבן גיר לבנה שנמצאו הן בכלי בישול הן בכלי אחסון. הכלים השכיחים ביותר הם קנקני אגירה (27 שברים) וסירי בישול (26 שברים). כן נמצאו 20 שברים של קערות ושישה שברים של פכים ופכיות.  

 

קערות (איור 1:10–12). קערה אחת שלה דפנות ישרות (איור 1:10), טיפוס שאינו מוכר מהחפירה הקודמת באתר. היא עשויה מטין חום, ונצרפה במידה בינונית. קערה כדורית שלה שפה פשוטה (איור 2:10) שייכת אף היא לטיפוס נדיר מאוד באתר. לעומת זאת, קערות מזוות שלהן שפות מעובות ומחודדות הפונות פנימה (איור 3:10–5) שכיחות מאוד. לכמה מהן חתך דמוי מדף או פטיש ולאחרות שפות פשוטות יותר. הקערות לא עוטרו, למעט קערה מס' 5, שנשאה זיזים אנכיים (למקבילה קרובה מתל אפק, ר' Gadot 2009: Fig. 8.61:1). כן נמצאו קערות עמוקות ששפתן מעובה ומשולשת או נוטה פנימה (איור 6:10, 7), וקערות גדולות, דמויות S שלהן דפנות עבות במגוון שפות: פשוטות, מעובות מעט או נוטה חוצה (איור 8:10–12). אפשר שכמה מן הקערות דמויות S היו קובעות על רגל, אך מאחר שלא נמצא ולו כלי שלם אחד ובאף לא אחד מן השברים נמצא חיבור לרגל, אין אפשרות לאשש השערה זו.

 

קדרות מזוות (איור 13:10–15). נמצאו כמה שברים שהשתייכו אולי לכלים מטיפוס זה. הם עשויים מטין כתום-חום, עם גריסים לבנים; הליבה אפורה ומעידה על צריפה גרועה. פריט מס' 15 הוא בסיס דיסקוס שהשתייך כנראה לקדרה. הבסיס חורר במכוון, וכך הוצא משימוש, אולי בפעולה סמלית.

 

סירי בישול (איור 11). שפה אחת (איור 1:11) שייכת לסיר בישול שלו שפה מלבנית מחורצת. אף שהשבר נמצא בלוקוס מעורב, צורת כלי והטין הוורוד בולטים בשונותם ונדירים באתר. צורת הכלי דומה לכלים מתקופת הברונזה התיכונה – ראשית הברונזה המאוחרת. רובם המוחלט של סירי הבישול הם מטיפוס שלו שפת מרזב (איור 2:11–16), הטיפוס האופייני ביותר של סירי בישול בתקופה זו. כלים אלה יוצרו מטין חום עם גריסים לבנים ועל כמה מהם שרידי פיח.

 

קנקני אגירה (איור 12). אף שכלים אלה שכיחים באתר ובחפירה הקודמת נמצאו חמישה מהם מתאימים לרפאות (ע' איזנברג, מידע בעל פה), לא נמצא הפעם ולו כלי אחד שאפשר היה לרפא. רוב השברים שנמצאו שייכים לטיפוסים דומים לאלה שנתגלו בעבר: צווארם גבוה למדי, השפות מעובות ומעט מגוונות בצורתן והבסיסים עבים, כפי שנפוץ בתקופת הב"מ.

 

פכים ופכיות (איור 1:13–6). שברים מס' 1 ו-2 שייכים לפכים ששפתם עבה ורכס מעטר את החיבור בין השפה לצוואר. חלקו העליון של פך מס' 3 מזווה ושפתו משולשת ונוטה חוצה; לכלי ידית אוזן, ייתכן שהוא צפחת.

 

שונות (איור 7:13–9). נמצאו שני פקקים (איור 7:13, 8): מס' 8 נועד לקנקן, ומס' 7 כנראה לכלי קטן יותר. כן נמצא שבר של פריט חרס עגול ומנוקב (איור 9:13), כנראה משקולת או פקק.

 

ממצא כלי חרס מתקופות שונות משטח A (איור 14)

לצד שברי כלי החרס מתקופת הב"מ נתגלה בשטח A ממצא קרמי מתקופת הברונזה הקדומה ומהתקופה הרומית. ארבעה שברים מן הב"ק (איור 1:14–4) נמצאו בשרידים מן הב"מ, אך סמוך מאוד לסלע האם: קערה שלה שפה דמוית פטיש (איור 1:14), שכמותה נמצאו בחפירה הקודמת באתר וזמנה תקופת הב"ק 1ב; שבר קטן של טס (איור 2:14), שכלים דומים לו נמצאו בהקשר של שרידים מתקופת הב"ק 3 בתל ירמות; וכן בסיס שטוח ושבר גוף עבה שלו עיטור חבל, השייכים כנראה לכלי אחסון גדול (איור 3:14, 4).

חמישה שברים מן התקופה הרומית (איור 5:14–9) נמצאו בהקשרים שונים, אך ללא קשר לאלמנט אדריכלי כלשהו: אגן ששפתו שטוחה, עשוי מטין לבן-צלהב (איור 5:14), אולי מן התקופה הרומית המאוחרת; קערה קטנה שדופנותיה דקות ושפתה שטוחה (איור 6:14), אולי מן התקופה הרומית הקדומה; סיר בישול מזווה (איור 7:14); שפה פשוטה וזקופה של קנקן (איור 8:14); ושבר קטן של נר הרודיאני (איור 9:14). 

 
שטח B

שטח B הוא האזור הטרשי המקיף את שטח A. על המדרון הדרומי של הגבעה נחפרו שומרה ומתקנים בנויים; על המדרון הצפוני נבדקה ערמת סיקול.

 

שומרה (L132; איורים 15, 16). נחשף מבנה מעוגל (3.3 מ' קוטר) שהשתמר היטב סמוך לשטח A, בנקודה שצפתה על המדרון הדרומי של הגבעה. אף שחלקו המערבי התמוטט, השתמרותו טובה למדי, והקיר הסוגר (W139) ניצב עדיין לגובה שמונה נדבכים (1.7 מ' גובה). הנדבך התחתון בנוי מאבנים גדולות (עד 0.50 × 0.75 מ'), ואילו שאר אבני הקיר קטנות יותר (כ-0.3 × 0.4 מ'). המבנה נמצא מלא בחצץ מעורב באדמה חומה, עדות אפשרית לקומה נוספת. בתוך המילוי נמצאו שברי כלי חרס מתקופות שונות, אך בעיקר כלי עזה שהיו בשימוש במאה הכ' לסה"נ, ועל כן יש לקבוע את תאריכו של המבנה לזמן זה.

 

מתקנים בנויים (L154 ,L140 ,L136). נחשפו שלושה מתקנים עגולים שנבנו ברישול מאבני גוויל בינוניות: שניים (L140 ,L136) במורד המדרון הדרומי ואחד (L154) כ-100 מ' ממערב להם. מתקן 136 (3 מ' קוטר חיצוני, 2 מ' קוטר פנימי; איורים 17, 18) הוקף בקיר עגול (W138) בנוי מאבנים בינויות–גדולות לגובה שלושה נדבכים (0.9 מ' גובה). בתוך המתקן נמצאה אדמה חומה מעורבת באבנים קטנות ובכמה שברי גוף לא אינדיקטיביים. מתקן 140 (איור 19) השתמר רע, ולכן מידותיו המקוריות אינן ידועות. מתקן 154 (1.8 מ' קוטר פנימי; איורים 20, 21) השתמר לגובה ארבעה נדבכים של אבנים קטנות–בינוניות (0.22 מ' גובה). המתקן נהרס בחלקו, ומפולת אבנים כיסתה את פני הסלע שעליו הוקם. בתוך המבנה לא נתגלו שברי כלי חרס אינדיקטיביים.

 

ערמת סיקול (L164; איור 22). גל אבנים גדול נבדק סמוך לקצה הצפוני של הגבעה. הגל נסמך על קיר תמך איתן, שנבנה מבולדרים (עד 1.0 × 0.6 × 0.5 מ') ואי אפשר היה לתארכו.

 

סביר מאוד להניח שהשומרה והמתקנים הבנויים על המדרון הדרומי של הגבעה היו חלק מתופעה אחת: השומרה שהוקמה סמוך לראש המדרון הגנה על המטעים שעל המדרון ושבשטחם הוקמו מתקנים לאחסון התוצרת החקלאית, למשל זיתים. לפיכך דומה שיש לתארך את המתקנים הבנויים, כמו את השומרה, למאה הכ'.

 

פריטי צור

אלה ירושביץ
 

בחפירה נאספו 13 פריטי צור: מקבת קטנה ושבורה קלות (L131; כ-6 ס"מ קוטר; איור 1:23); 11 פריטים מותזים, ובהם גרעין אחד, שבעה נתזים ושלושה כלי אד-הוק; וגוש צור גולמי אחד בגודל בינוני. חומר הגלם במאסף זה הומוגני: מקורם של כל הפריטים בתצורת מישאש, וצבעם בז' או בז'-אפור עם נקודות בהירות של גיר צורני. לפריטים מראה טרי; גודלם של הפריטים ומאפייני הקליפה שנותרה על גוש הצור ועל פריטים הראשוניים מלמדים כי הפריטים הופקו מבולבוסי צור חצובים בגודל קטן–בינוני.

פריטי צור נתגלו בשני לוקוסים בחלק המזרחי של שטח A: ב-L124 נמצאו גרעין א-מורפי (כ-5 ס"מ אורך) לנתזים, שני נתזים ונתז משוברר אחד; ב-L128 (סל B1067) נמצאו נתז בינוני אחד הנושא שרידי קליפה (איור 2:23) ונתז ראשוני קטן שעליו שברור חלקי.

ב-L112, סמוך לאבן הניצבת בחלקו הצפוני-מערבי של שטח A, נתגלו חמישה פריטים משובררים — שלושה נתזים, פריט ראשוני שרוף אחד וסכין אחד שגבו טבעי, הנושא שברור עדין (איור 3:23) — וגוש הצור שנזכר לעיל. פריטים אלה נמצאו לצד ריכוז של עצמות בעלי חיים ושיני חמור (נ' אגא, מידע בעל פה).

הכמות הקטנה של פריטים המיוצגים במאסף, מצבם הטרי ושני הצבעים בחומר הגלם שלהם מרמזים על מספר מצומצם של אירועי התזה שנעשו באתר, שבהם יוצרו מעט כלים בזמן קצר ולשימוש מיידי.

 
דיון

אף שהשרידים בח'לת אל-חימרה חלקיים וההשתמרות גרועה, שתי החפירות באתר, ב-1996 וב-2012, מלמדות על פעילות חקלאית אפשרית בתקופה הרומית ובמידה נרחבת יותר בשלהי התקופה העות'מאנית, ועל יישוב קטן שהתקיים לאורך פרק זמן לא ארוך בתקופת הברונזה המאוחרת בראש אחת הגבעות הגבוהות בשפלת יהודה. רוב שרידי המבנים השייכים ליישוב זה נחשפו בחפירה ב-1996; שרידי המבנים שנחשפו ב-2012 היו מעטים והרוסים במידה רבה. השרידים שנתגלו בשתי החפירות מלמדים על יישוב שבו לפחות שלוש יחידות אדריכליות. אף שפעילות חקלאית מודרנית והקמת מדרגות עיבוד באתר פגעו בשרידים, סביר מאוד להניח שרוב מבני היישוב נהרסו עוד בעת העתיקה.

דומה כי תושבי המקום בתקופת הברונזה המאוחרת עיבדו כרמים ומטעי זיתים על מדרונות הגבעה וניצלו את נחל ירמות כמקור מים. היעדרם המוחלט של כלים מיובאים וכלי מותרות לצד הדומיננטיות של כלי בישול ואגירה במכלול הקרמי מלמדים על אופיו הכפרי של אתר מגורים זה. אולם דומה כי האבן הגדולה הניצבת (S1) בראש הגבעה, ואולי גם מבנה 126 הסמוך לאבן, מלמדים על פן נוסף של היישוב: אופיו הסמלי בשל מיקומו הטופוגרפי הגבוה.

היישוב הקטן בן תקופת הב"ת בתל ירמות (שכבות VVI; כ Jasmin 2006: Fig. 1) חשוב להבנת האתר, כיוון שהוא התקיים ברציפות ךאורך המאות הי"ג–הי"ב לפסה"נ, אף שגם בו ההשתמרות גרועה. בשכבה VI לא השתמרו שרידים אדריכליים, אך היא תוארכה למאה הי"ג לפסה"נ בשל כלי החרס הקיפריים והמיקניים שנתגלו בה. בשכבה V השתמרו שרידי בנייה, אך לא נתגלה בה ממצא מיובא כלל; שכבה זו תוארכה למאה הי"ב לפסה"נ ויוחסה לתקופת הב"מ 3 או תקופת הברזל 1א' (מ' ג'סמין, מידע בעל פה). מאחר שגם בח'לת אל-חימרה לא נמצאו כלל כלים מיובאים, נראה כי היישוב באתר הוא בן זמנו של שכבה V בתל ירמות. עם זאת, אין בידינו מידע כלשהו על מערכת היחסים בין שני היישובים השכנים. תאריך במאה הי"ב לפסה"נ עולה גם מהשוואת המכלול הקרמי באתר, ובעיקר הקערות המזוות, לזה מתל עזקה (ס' מצר, מידע בעל פה). חפירות שנערכו לאחרונה באתר זה מלמדות כי במאה הי"ב לפסה"נ התקיים במקום יישוב עירוני פורח שנהרס בשרפה עזה (י' גדות, מידע בעל פה). חיזוק נוסף לתאריך זה עולה מהשוואת המכלול הקרמי לממצא בשכבה VI בלכיש (Ussishkin 2004).

היישוב בח'לת אל-חימרה היה ככל הנראה אחד מארבעה כפרים (4–10 דונם) שהתקיימו בתקופה זו בתחום רמת בית שמש המודרנית. שלושת הכפרים האחרים — תל ירמות, תל זנוח וח' אל-עליה — נזכרים אצל ג'סמין, הדן בארגון הפוליטי של ערי המדינה בדרום ישראל במאה הי"ג לפסה"נ (Jasmin 2006:164, Fig. 1, Sites 81, 83, 85). מאחר שכפרים אלה רחוקים מדי מן המרכזים העירוניים הגדולים של תקופת הברונזה המאוחרת, דוגמת תל לכיש, דומה כי נקשרו לשני היישובים העירוניים הסמוכים — תל בית שמש ותל עזקה — שתִפקדו כמרכזים עירוניים מקומיים. נראה כי את הכפרים והיישובים הקטנים האחרים שאותרו בסקר של דגן (Dagan 2010) אפשר לחלק לשתי קבוצות: אלה שמצפון לנחל ירמות, שהיו בתחום ההשפעה של תל בית שמש, ואלה שמדרום לנחל, ובהם ח'לת אל-חימרה ותל ירמות, שהיו בתחום ההשפעה של תל עזקה (Jasmin 2006: Figs. 1–4). הצעה זו מבוססת בין היתר על ניתוח GIS, המצביע בבירור על שני מקבצי האתרים (Paz and Birkenfeld, forthcoming).