שטח A. נפתחו ארבעה ריבועים בטור, בציר צפון–דרום (איור 4; כל המחיצות הוסרו). על סלע האם, משטח סלע גיר קשה, שנמצא מכוסה ברובד דק של אדמת סחף (0.1–0.3 מ'), נתגלו חרסים, בהם קערה (איור 2:5) וקנקנים (איור 5:6, 11, 21) מהתקופה הפרסית ומעט חרסים מהתקופה הביזנטית (לא צוירו). נחשפו מתקנים חצובים — בור מים (L103), שתי תעלות (L110 ,L105), מתקן רבוע (L109) ושרידי גת (L104 ,L102 ,L101).

בור מים 103 נמצא מלא באדמת סחף חומה מעורבת בפסולת חציבה גסה ובאבני שדה במגוון גדלים. תחילה העמיקה החפירה לכ-1.5 מ' מפתח הבור. במחצית הדרומית של חלל הבור נחפר בור בדיקה (L108; כ-1.5 × 3.5 מ') לגילוי קרקעיתו. החפירה העמיקה עוד כ-1.6 מ' אך הקרקעית לא נחשפה אלא בסיוע כלי מכני בעומק של כ-4.5 מ'. לבור המים פתח מלבני (כ-0.7–0.9 × 0.8 מ', 1 מ' עומק; איור 7), המוביל אל חלל מלבני (כ-3.0–3.5 × 3.5 מ', 3.6 מ' עומק). דופנות הבור טויחו בשתי שכבות של טיח אפור, מורכבות מחומר חרסיתי, אפר וגיר לבן. עובי השכבה התחתונה, ששימשה תשתית ונועדה לפלס את פני הסלע, אינו אחיד (כ-0.2–0.4 מ'; איור 8). השכבה העליונה דקה יותר (כ-2 ס"מ עובי). באדמת הסחף ובפסולת החציבה שמילאו את הבור נתגלה ממצא קרמי מהתקופה הפרסית: קערה (איור 1:5) וקנקנים (איורים 3:6, 9).
תעלה 105 (כ-5 מ' אורך, 0.20–0.35 מ' רוחב, 0.2–0.3 מ' עומק), מצפון-מזרח לבור, נחצבה בשיפוע לצפון-מערב. סביבת הבור נפגעה בעבודות פיתוח, לפיכך אי אפשר לקבוע את ייעודה של התעלה. ממערב לבור נחשפה תעלה (L110; כ-0.1 מ' רוחב ועומק), שנקטעה סמוך לפתח הבור, נמשכה לדרום-מערב, אל עבר שקע הסמוך לפינה הדרומית-מזרחית של מתקן 109, ונראה כי נועדה לחבר בין בור המים למתקן זה. למתקן 109 מתאר רבוע (כ-1.4 × 1.4 מ', 1.3 מ' עומק; איור 9), ובתחתיתו בור שיקוע מלבני (כ-0.6 × 0.7 מ', 0.33 מ' עומק). המתקן אינו מטויח ומהותו אינה ברורה אם כי סמיכותו לבור והתעלה שכנראה חיברה ביניהם מרמזות כי נועד לקליטת מים עודפים מהבור; ייתכן שמלאכת טיוחו לא בוצעה. באדמת הסחף שכיסתה את המתקן התגלה ממצא קרמי מהתקופה הפרסית ובו קנקנים (איור 2:6, 8, 10).
מן הגת, מדרום לבור המים (איורים 10, 11), שרדו קטע של משטח דריכה (L111) ושני בורות איסוף מדרום לו (L102 ,L101). משטח הדריכה ושני הבורות טויחו בטיח אחיד הדומה לזה שבבור המים הסמוך. לפיכך סביר להניח שהותקנו באותה תקופה, אם כי ייתכן שהותקנו בתקופות שונות, ורק לאחר מכן טויחו והושמשו יחד. בהצטברויות העפר בתוך בורות האיסוף נמצאו חרסים מתקופת הברזל 2 ומהתקופה הפרסית. בממצא הקרמי מתקופת הברזל 2 שתי קערות (איור 3:12, 5) וקנקן (איור 6:12), ובממצא מהתקופה הפרסית קערות פשוטות (איור 4:5–6), קערת מורטריום (איור 8:5), סיר בישול (איור 10:5), קנקנים (איור 13:6, 17, 18) וקערה עשויה בזלת (איור 24:6).
 
שטח B. נפתח ריבוע (כ-4 × 4 מ'; איור 2) סביב קטע של קיר שדה (W501; אורך 2 מ', גובה 0.4 מ') שנבנה משתי שורות אבנים מקבילות. שורה אחת בנויה מאבני שדה שהפן החיצוני בהן הוקצע (0.75 מ' רוחב), והשורה השנייה מאבני שדה לא מהוקצעות. הקיר השתמר לגובה נדבך אחד. ממזרח לקיר נמצאה שכבת אדמת סחף מהודקת מאוד (L504 ,L500), ומעליה נתגלה ריכוז גדול של כלי חרס שחוקים וקטנים מתקופת הברזל 2: קדרה (איור 2:12), ומהתקופה הפרסית:  קערות (איור 3:5, 7) ופך (איור 22:6).
 
שטח C. נפתחו ארבעה ריבועים (S9–S6; כ-4 × 4 מ'; איור 13) בטור, בציר מזרח–מערב, ונחשפו שרידי קירות שחלקם הדרומי נפגע בעבודות פיתוח שקדמו לחפירה. במזרח השטח (ריבועים S7 ,S6) נחשפו חמישה קירות. שלושה מהם (W612 ,W609 ,W604; כ-0.8 מ' רוחב; איורים 14–16) נבנו היטב משתי שורות של אבני שדה מהוקצעות, בנייתם דומה ונראה כי הם שייכים למבנה גדול אחד. הקירות הושתתו על הסלע, ושרדו לגובה נדבך אחד. הם מקבילים זה לזה, וכיוונם הכללי צפון–דרום. בין קירות 604 ו-612 נמשכו שני קירות מקבילים, הבנויים משורה אחת של אבני שדה וכיוונם הכללי מזרח–מערב (W624 ,W615/W607; איור 15), ניצבים לקירות 604 ו-612, ונראה שהיו קירות מחיצה שנועדו ליצירת יחידות אדריכליות קטנות. הקירות נמצאו מכוסים באדמת סחף חומה כהה מהודקת מאוד. בתוך האדמה התגלה ממצא קרמי מתקופת הברזל 2: קערות (איור 1:12, 4), ומהתקופה הפרסית: קערה (איור 9:5), סיר בישול (איור 11:5), וכן קנקנים (איור 1:6, 4, 6, 7, 12, 15, 16, 19, 20) ופך (איור 23:6). כן נתגלתה אבן מקבת (איור 25:6).
במערב השטח (ריבועים S9 ,S8) נחשפו חמישה קירות נוספים. שניים (W622 ,W617; איורים 16, 17) כמעט מקבילים לשלושת קירות האורך במזרח השטח, אך שיטת הבנייה שלהם שונה: שורה אחת של אבני שדה מהוקצעות (0.5 מ' רוחב). הקירות הושתתו על הסלע, ושרדו לגובה נדבך אחד. שני הקירות נבנו בבנייה אחידה ובשיטה אחת, אם כי מפלסו של קיר 622 נמוך מזה של קיר 617. בדומה לשרידים שממזרח להם, גם כאן נמשכו בין הקירות שני קירות רוחב: קיר אחד מקוטע (W620), וקיר (W625) הניגש אל שני הקירות. דומה על כן כי חמשת הקירות השתייכו למבנה אחד, וכי קירות 620 ו-625 היו קירות מחיצה שנועדו להפריד בין יחידות אדריכליות. הקנקנים (איורים 12:5; 14:6) שנתגלו לצד שרידי הקירות הם מהתקופה הפרסית.
 
בחפירה המצומצמת נתגלו שרידים אדריכליים מקוטעים. נראה כי מכלול הקירות בשטח C משתרע צפונה, מתחת לאדמת הסחף ומחוץ לגבול החפירה. אף שהקירות אינם מצטרפים לכדי תכנית ברורה, דומה כי הם שייכים לשני מבנים או למבנה גדול שכלל כמה חדרים או אגפים. ייתכן שהמבנה היה בן שני שלבים או שתי תקופות. מקרבתם של בור המים, הגת והמתקנים הנוספים נראה כי השרידים השתייכו לבית חווה.
הכלים הקדומים ביותר בממצא הקרמי הם מתקופת הברזל 2; הם נמצאו שחוקים, ואפשר כי נסחפו לשטח החפירה מתל קריית יערים הסמוך, אך ייתכן כי הם מעידים על ראשית היישוב באתר. הממצא הקרמי השכיח והדומיננטי הוא מן התקופה הפרסית, ויש בו כדי להעיד על ראשיתה או על חידושה של ההתיישבות במקום, אף על פי שאופיה של התיישבות זו לא הוברר בחפירה. עם זאת, הממצא מספק מבט חדש על האזור בתקופה זו, והוא מצטרף לממצאים בני התקופה שנתגלו בהר אדר (דדון תשנ"ז), ובחורבת ערש (Mazar and Wachtel 2015) הסמוכים לאתר. הממצא מן התקופה הביזנטית  מעיד כנראה על נוכחות, אולי אף חידוש ההתיישבות בתקופה זו, שהייתה תקופת הפעילות האחרונה באתר.