במערב שטח החפירה נחשף חלקו המזרחי של חדר גדול (חדר 1; 7 מ' אורך; איור 3). מקירות החדר נשתמרו היסודות (W135 ,W133 ,W113 ,W112), שנבנו משלושה עד ארבעה נדבכים של אבני כורכר מסותתות גס שלוכדו בטיט אפור (כ-0.6 מ' גובה בממוצע). יסודות החדר נבנו אל תוך אדמה חולית טבעית. החדר וסביבתו נפגעו מתשתיות ביוב בנות זמננו (L114 ,L111). מדרום וממזרח לחדר נחשפו מפולות של אבני בנייה מכורכר, לבני בוץ לא צרופות עשויות מאדמת חמרה ושברי כלי חרס המתוארכים לשלהי התקופה העות'מאנית (L141 ,L132 ,L121 ,L119; איור 4). נראה שמקורן של לבני הבוץ בקירות החדר שהתמוטטו לאחר נטישת המבנה. במפולת 132 התגלו פך שלם מרוסק באתרו ממשפחת כלי עזה משלהי התקופה העות'מאנית (איור 14:5) ולצדו רעפי מרסיי, שחלקם מונחים זה על זה (איור 6). צמוד לפן הצפוני של יסוד קיר 113 נחשף שרוע על האדמה חלקו העליון של הקיר, שנבנה מלבני בוץ לא צרופות והתמוטט (L123; איור 7). צמוד לפינה הדרומית של החדר מחוץ נחשף קטע של רצפה עשויה מאדמה אפורה מהודקת (L137). הקשרה של הרצפה אינו ברור בשל ההשתמרות הדלה בסביבתה, אך ייתכן שזוהי רצפה של חצר או חדר נוסף שלא השתמרו.

במזרח שטח החפירה נתגלה קטע מיסוד קיר (W122; כ-0.6 מ' גובה; איור 8), שנבנה מאבני כורכר שסותתו גס ולוכדו בטיט אפור; הוא נמשך למזרח אל מעבר לגבולות החפירה. סמוך לקיר מצפון נתגלתה מפולת (L129), ובה ממצא דומה לזה שנתגלה במפולות הסמוכות לחדר 1.
בחפירה נתגלו שברי כלי חרס רבים המתוארכים לתקופות הממלוכית והעות'מאנית. הממצא מהתקופה הממלוכית כולל שברים של קערה מזוגגת ירוק (איור 1:5), קערה מזווה (איור 2:5), קדרה (איור 3:5), סיר בישול (איור 4:5) וקנקן (איור 5:5). הממצא מהתקופה העות'מאנית כולל מגוון כלים ממשפחת כלי עזה, ובהם קערות (איור 6:5–9), סיר בישול (איור 10:5), קנקנים (איור 11:5, 12) ופך (איור 13:5). כן התגלו בחפירה שבעה מטבעות, ובהם פלס אומיי מאוחר לרפורמה (697–750 לסה"נ; ר"ע 157353), שני מטבעות ממלוכיים (המאה הי"ד לסה"נ; ר"ע 157355, 157356), מנע'ר עות'מאני קדום ממטבעת מצר אל-מחרוסה (1574–1617 לסה"נ; ר"ע 157354), ירמיליק זהב של מחמוד הב' ממטבעת קוסטנטיניה (1834/5 לסה"נ) ושני מטבעות של מחמד הה': 10 פארה (1914/5 לסה"נ) ו-40 פארה (1911/2 לסה"נ). עוד נתגלו פעמון ברונזה (איור 1:9), מסרק עצם (איור 2:9) ושברים של צמידי זכוכית (איור 3:9).
 
פריטי תחמושת
אלכסנדר גליק
 
נאספו 10 פריטי תחמושת, ובהם שלושה כדורים, שישה תרמילים וקליע אחד (טבלה 1; איור 10). שמונה מהפריטים (1–8) קשורים לפעילות צבאית בזמן מלחמת העולם הראשונה, ואילו שני הפריטים הנותרים (9, 10) קשורים לפעילות צבאית בזמן מלחמת העולם השנייה. השתמרותם של הפריטים גרועה מאוד, שכן הם נמצאו קרוב לפני השטח וסבלו מקורוזיה קשה.
 
טבלה 1. פריטי תחמושת
מס'
הממצא
היצרן
תאריך (לסה"נ)
1
כדור שלם 0.303 בריטי MKVI; לא נקור
Colonial Ammunition Co., Auckland, New Zealand
יש סיכוי קטן שהפריט יוצר בסניף אוסטרלי של חברה זו
1911
2
כדור שלם 0.303 בריטי MKVI (?); לא נקור
לא זוהה
תחילת המאה הכ'
3
תרמיל 0.303 בריטי MKVII; ללא פיקה
Kynoch & Co., Witton, Birmingham, UK.
1915
4
כדור שלם 0.303 בריטי MKVII; לא נקור.
Peters Cartridge Co., Kings Mills, Ohio, US
1915
5
תרמיל 0.303 בריטי MKVI; ללא פיקה
Colonial Ammunition Co., Auckland, New Zealand
יש סיכוי קטן שהפריט יוצר בסניף אוסטרלי של חברה זו
1913
6
תרמיל 0.303 בריטי; נקור
Winchester Repeating Arms Co., New Haven, Connecticut, US
1915
7
קליע 0.303 בריטי, ראש עגול, כנראה MKVI; ללא סימני ירי
לא זוהה
תחילת המאה הכ'
8
תרמיל 0.303 בריטי; נקור
Winchester Repeating Arms Co., New Haven, Connecticut, US
1915
תרמילים 9 ו-10 מורכבים זה על זה ויוצרים קפסולה
9
תרמיל נקור של תותח 20 מ"מ מדגם 20 × 110 היספנו-סואיזה 404.HS
 
Brassware Co., Barking, Essex, UK
(?)194
10
תרמיל נקור של מקלע כבד 12.7 מ"מ (0.5 אינץ') של בראונינג
Remington Arms Co. Inc., Bridgeport, Connecticut, US
1941
 
הפריטים ממלחמת העולם הראשונה. התגלו שלושה כדורים שלמים, ארבעה תרמילים וקליע אחד, כולם מדגם 0.303 אינץ' בריטי. הם שימשו תחמושת עיקרית לנשק קל — רובי לי-אנפילד ומקלעים — של בריטניה במלחמת העולם הראשונה. מתוך פריטים אלה מחציתם (מדגם MKVI) יוצרו בקולוניה בריטית, כנראה ניו-זילנד, שלושה יוצרו בארצות הברית, שסיפקה תחמושת לבריטניה במלחמת העולם הראשונה, ורק פריט אחד יוצר באנגליה עצמה. לקליע הכדור מדגם MKVI יש ראש מעוגל וציפוי דק על הליבה. קליעים אלה יוצרו באנגליה משנת 1904 ועד שנת 1910, והם הוחלפו בתחמושת מדגם MKVII. בחפירות באזור החוף של ישראל התגלתה רק תחמושת מדגם MKVII. קרבות מלחמת העולם הראשונה נערכו באזור זה בשנים 1917–1918, והתחמושת מהדגם המיושן כבר לא הייתה בשימוש אצל האנגלים. תחמושת מיושנת נמצאה באזורים מזרחיים של ישראל, שם פעלו יחידות הודיות שקיבלו אספקה ממפעל קירקה (Kirkee) שבהודו, שהמשיך לייצר תחמושת מדגם MKVI גם אחרי שנת 1910.
בחפירה באתר התגלתה לראשונה במישור החוף תחמושת מדגם MKVI, אלא שמקורה אינו בהודו; היא יוצרה על ידי חברת CAC בניו זילנד או באוסטרליה בשנים 1911 ו-1913. פריטי התחמושת שהתגלו בחפירה כמעט שאינם כוללים פריטים שמקורם באנגליה עצמה. מקורם של פריטי התחמושת שהתגלו בחפירה מלמדים כנראה על היחידה שלה הם היו שייכים. לפי מקורות היסטוריים בתאריך 13.11.1917 חצתה החטיבה הרכובה הניו זילנדית (של גיסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים — ANZAC), שלחמה עם הצבא הבריטי, את נחל לכיש וחנתה ללילה (מיקומם המדויק של המחנות לא צוין). בבוקר ה-14 בנובמבר המשיכה החטיבה לכיוון הכפר אל-קוביבה ועיון קרא (עין הקורא) ושם היא לחמה באחד הקרבות המפורסמים שלה (Wilkie 1924:166–168). שטח החפירה משתרע ברכס הגבעות הראשון שמצפון לנחל לכיש, בין הנחל לאל-קוביבה, ונראה כי בשטח זה הייתה עמדה של החטיבה הניו זילנדית, שהשתלטה הגבעה ושמרה על כוחותיה לאחר חציית הנחל.
בחפירה זו נחשפה לראשונה בארץ עמדה של החטיבה הניו זילנדית בהקשר היסטורי ברור. השימוש של הכוח בסוף שנת 1917 בתחמושת מדגם MKVI מהשנים 1911 ו-1913 מלמד שייצורה של תחמושת זו נמשך בניו זילנד גם לאחר שייצורה באנגליה נפסק בשנת 1910, וכי היחידות הניו זילנדיות השתמשו בתחמושת מיושנת ביחס לאחיהם לנשק מאנגליה.
 
הפריטים ממלחמת העולם השנייה. התגלתה קפסולה ריקה המורכבת משני תרמילים. קפסולות דומות שימשו לעתים לשמירת מכתבים. התרמיל הגדול שייך לתותח Hispano-Suiza HS.404 20 מ"מ. התרמיל יוצר באנגליה בשנות הארבעים של המאה הכ' לסה"נ. תותח זה, שמקורו בצרפת, יוצר באנגליה החל משנת 1940 ושימש לחימוש מטוסי קרב. הוא היה בשימוש בין היתר במטוסי ספיטפייר ובופייטר בארץ ישראל. מאוחר יותר הוא יוצר בארצות הברית כתותח נגד מטוסים והורכב על רכבים, לרבות זחל"מים, וסופק גם לצבא הבריטי. עוד לפני קום המדינה החלה ההגנה לרכוש תותחים כאלה, תחילה נגד מטוסים וטנקים ומאוחר יותר גם למטוסי ספיטפייר ובופייטר שנרכשו. התרמיל הקטן, שהוכנס לתוך התרמיל הגדול כדי ליצור את הקפסולה, שייך למקלע כבד אמריקאי מדגם בראונינג 0.5 אינץ'. הוא יוצר בארצות הברית בשנת 1941. המקלע סופק לבעלות הברית במלחמת העולם השנייה, גם לחימוש המטוסים וגם לשימוש יבשתי וימי. המקלע משמש את צה"ל ממלחמת העצמאות ועד היום.
ייתכן שהקפסולה שהתגלתה בחפירה הייתה שייכת לחייל מבסיס תל נוף הסמוך. הבסיס הוקם ערב מלחמת העולם השנייה על ידי חיל האוויר הבריטי תחת השם עקיר. בתקופת המלחמה היו שם מטוסי ספיטפייר שהשתמשו בתחמושת היספנו-סואיזה 20 מ"מ ומטוסי טומהוק וליברייטור שעליהם מקלעי בראונינג 0.5 אינץ'. בתקופת מלחמת העצמאות היו בבסיס מטוסי ספיטפייר ובופייטר של חיל האוויר הישראלי. עם זאת יש לזכור כי תחמושת זו שימשה גם כלי נשק יבשתיים, ואפשר שהיא שימשה נשק נגד מטוסים בבסיס או יחידות יבשתיות שפעלו באזור בימי המנדט הבריטי או בימי קום המדינה.
 
שרידי המבנים שנחשפו בחפירה מתוארכים לשלהי התקופה העות'מאנית ושייכים לכפר הערבי בשית ששכן באתר עד שנת 1948. ממצאי החפירה מאששים יפה את תיאורו של גרן אודות הבנייה בלבני בוץ של בתי הכפר בשלהי התקופה העות'מאנית. שברי כלי החרס מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית לא התגלו ברובם בקשר סטרטיגרפי ברור, אך הם מלמדים על רציפות ההתיישבות באתר בתקופות אלו.