בחפירה נחשפה גת מהתקופה הרומית המאוחרת, במצב השתמרות גרוע. משטח הדריכה (L3, כ-9 × 7 מ'; איור 2) נהרס בחלקו, שרדו היסודות בלבד, עשויים אבני כורכר, אבני גוויל, טיח וחרסים (איור 3). מתחת למשטח הדריכה נמצאה שכבת כורכר טבעי. נראה כי משטח הדריכה נפגע מכלי מכני במהלך עבודות פיתוח. מצפון-מערב למשטח הדריכה נחשפו שרידי קיר (W105, כ-2 מ' אורך) שהיה אולי חלק מתא לאחסון הענבים לפני הסחיטה. סביר מאוד שהיו תאים נוספים סביב משטח הדריכה, שלא השתמרו. במרכז משטח הדריכה נמצא בור סחיטה (L6, כ-1 מ' קוטר) שממנו תעלה (2.5 מ' אורך, 0.25 מ' רוחב; איור 4) שהזרימה את התירוש אל בורות האיגום (L10; בור גדול: 1.65 × 1.65 מ', 0.75 מ' עומק; בור קטן: 1.1 × 1.5 מ', 0.16 מ' עומק; איור 5). על קירות בורות האיגום נמצאו שמונה שכבות טיח שתוקנו פעמים אחדות, עדות למשך שימוש ארוך. במרכז בורות האיגום נמצאו בורות שיקוע (0.75 מ' קוטר 1 מ' עומק בבור הגדול, 0.4 מ' קוטר, 0.28 מ' עומק בבור הקטן). בקיר המפריד בין שני בורות האיגום, נחשפה תעלה שהזרימה את עודפי התירוש מבור האיגום הגדול לבור השיקוע.

מתחת למשטח הדריכה, בחלקו הדרומי-מזרחי, נחשף מבנה, אולי קבר (L8, כ-1.35 × 2.60 מ', 1.3 מ' עומק, 0.3 מ' עובי הקירות; איור 6), בנוי מאבני גוויל משולבות בלבני בוץ.
 
המכלול הקרמי שהתגלה בחפירה נמצא ברובו בתוך בורות האיגום, ללא הקשר סטרטיגרפי ברור, ומעיד בכלליות על תקופות היישוב באתר. זמנו למן התקופה הרומית עד הביזנטית: קערת יבוא 'טרה סיגילטה' (איור 1:7) מן המאה הא' לסה"נ, קערה (איור 2:7) שזמנה שלהי המאה הא' – המאה הב' לסה"נ, פך בישול (איור 3:7) וצפחת (איור 4:7) מהתקופה הרומית המאוחרת ופכית (איור 5:7) מהתקופה הביזנטית.
הממצא הקרמי מעיד על פעילות הגת בתקופות הרומית והביזנטית.
 
הגת שנחשפה מצטרפת למערך תעשיית היין ביישוב אל-קבו בתקופה הרומית המאוחרת, המוכר מחפירות קודמות באתר.