בחודש אוגוסט 2015 נערכה חפירת הצלה קטנה בחורבת פרווה (פרוונה, תולול פרוונה, רחוב; הרשאה מס' 7509-A; נ"צ 246580/707920), לאחר שנפגעו שרידים עתיקים בעבודות עפר לקראת סלילת שביל אופניים לאורך כביש 90. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מועצה אזורית עמק המעיינות, נוהלה על ידי י' אלכסנדר, בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ע' זידאן (GPS), ד' פורוצקי (תכנית), א' שפירו (מפת איתור), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס), י' גורין-רוזן (כלי זכוכית), א' רזניצקי (מעבדת מתכות) וד"צ אריאל (נומיסמטיקה).
חורבת פרווה משתרעת בעמק בית שאן, כ-5 ק"מ מדרום לעיר בית שאן של ימינו וכ-800 מ' מצפון-מערב לאתר המקראי הגדול תל רחוב (איור 1). רוב שטח האתר מעובד לחקלאות במשך שנים רבות בידי אנשי קיבוץ עין הנציב; כתוצאה מהחריש התגלו ממצאים רבים, ובהם פריטים אדריכליים מאבן, שבר סורג שיש ועליו תבליט של מנורה, שברי רצפת פסיפס, אבן מיל מבזלת, קופסת חרס, ובה מטבעות זהב ביזנטיים מהמאות הו'–הז' לסה"נ וכן כלי חרס וממצאים אחרים למן תקופת הברזל ועד לתקופה העות'מאנית.
בחפירות שנערכו באתר בשנים 1974–1980 (הרשאות מס' 450-A-581 ,A-624 ,A) התגלו שרידי בית כנסת מהתקופה הביזנטית, ובהם רצפת פסיפס ובה כתובת הלכתית המתארת את גבולות ארץ ישראל (ברייתא דתחומין), שברים רבים של טיח, שעיטר את קירות האבן, ועליו עיטורים צמחיים וכתובות בארמית, ופריטים רבים אחרים. בבית הכנסת הובחנו שלושה שלבים והוא מתוארך למאות הד'–הז' לסה"נ. אפשר שהוא נהרס ברעידת אדמה ונעזב כתוצאה מכך (ויטו 1992; Vito 2015). בעבר נחשף באתר בית מלאכה לכלי חרס, ובו שלושה כבשנים, מהתקופה הביזנטית (Zori 1957), וכן בסקר עמק בית שאן לוקטו בקרבת האתר חרסים מתקופות אלה: הכלקוליתית התיכונה והמאוחרת, הברזל 1–2, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (צורי תשכ"ב: 178).
בחפירה (27 מ"ר) התגלו מפלס אדמה כבושה ומתחתיו מפלס אבנים, המתוארכים שניהם לתקופה הביזנטית. נחפרה רצועה צרה (3.0 × 9.5 מ' לרבות מחיצה) לאורך שביל האופניים שנחפר בכלי מכני. בעומק של 0.5 מ' מתחת לפני השטח נחשף מפלס של אדמה כבושה (L103 ,L102; איורים 2, 3), הכולל כמה מקבצים של אבנים קטנות. לא התגלו קירות הקשורים למפלס זה, אלא רק אבנים בינוניות אחדות פזורות. במפלס האדמה הכבושה התגלו דחוסים שברי כלי חרס רבים מהתקופה הביזנטית, שברי זכוכית אחדים ומעט עצמות בעלי חיים, המלמדים בברור כי המפלס שימש רצפה בתקופה הביזנטית. בשתי בדיקות קטנות (L105 ,L104) שנחפרו לעומק של 0.2 מ' מתחת למפלס האדמה הכבושה התגלה מפלס המורכב מריכוז של אבנים קטנות, ונראה שחלקן יוצרות שורות אבנים (איור 4). במפלס התחתון ובהצטברויות שמעליו התגלו כמה שברי כלי חרס, רובם קטנים, מהתקופה הביזנטית ושברי כלי זכוכית. אפשר שמפלס אבנים זה היה רצפה קדומה או תשתית של הרצפה העליונה. העדר קירות הקשורים לשני המפלסים שנחשפו נובע אולי מהשטח המצומצם שנחפר או מכך שמפלסים אלה היו חלק מחצר.
כלי חרס (איור 5). הממצא הקרמי, שעיקרו מהרצפה העליונה, כולל קערות מיובאות אדומות מהתקופה הביזנטית (איור 1:5–4), שתי קערות פשוטות, כנראה מקומיות (איור 5:5, 6), קדרות בישול שלהן ידית אופקית ומכסים (איור 7:5, 8), סירי בישול כדוריים (איור 9:5–13), קנקני שק אפורים (איור 14:5, 15), שתי אמפורות (איור 16:5, 17), שפת גביע של פך או צפחת (איור 18:5), פקק קטן מטין צלהב (איור 19:5) ונר (איור 20:5) האופייני לשלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ), כמוהו התגלו למשל בשטח
L בתל בית שאן (
Johnson 2006:541–550, Figs. 5.8–5.12). מעט החרסים הקטנים שהתגלו במפלס האבנים התחתון (L105 ,L104) דומים לחרסים מהרצפה עליונה (L102 ,L103).
כלי זכוכית (לא צוירו). בחפירה התגלו כ-60 שברי זכוכית אינדיקטיביים, כולם מיוחסים לשלהי התקופה הביזנטית–תחילת התקופה האומיית (שלהי המאה הו' והמאה הז' לסה"נ). הממצאים כוללים כוסות יין שלהן בסיס טבעת חלול, כוסות יין ששפתן מעוגלת, נרות קערה עם שלוש ידיות תלויות, נרות קערה שלהם רגל מלאה צבוטה כחוליות ובקבוקים ופכים שלהם שפות מעוגלות או מקופלות פנימה. בקבוק אחד עוטר מתחת לשפה בפסים אופקיים בצבע טורקיז. כלי הזכוכית מהחפירה דומים למכלול כלי הזכוכית בני אותו זמן שהתגלו בבית שאן, והנרות בני שלוש הידיות התגלו בבית הכנסת באתר. נראה כי כלי הזכוכית יוצרו בבית מלאכה מקומי לייצור זכוכית, בדומה לזה שהתגלה סמוך לשער העיר הצפוני בבית שאן.
מטבעות. התגלו שלושה מטבעות, שניים בהצטברויות מעל הרצפה העליונה (L102 ,L100 ) שזמנם שלהי התקופה הרומית והתקופה הביזנטית (חצי פוליס של אנסטסיוס הא', 507–512 לסה"נ, ר"ע 155617; 341–346 לסה"נ, ר"ע 155618) ומטבע אחד, מחוזי רומי, בהצטברות מעל המפלס התחתון (L104) שזמנו התקופה הרומית התיכונה (המאה הג' לסה"נ, ר"ע 155619).
בחפירה קטנה זו התגלו מפלס אדמה כבושה ומתחתיו מפלס אבנים, המתוארכים על סמך הממצא הקרמי, ממצא כלי הזכוכית והמטבעות לשלהי התקופה הביזנטית ואולי אף לתחילת התקופה האומיית (המאות הו'–הז' לסה"נ). אפשר ששני המפלסים היו רצפות של חצר או של חדר שקירותיו נמצאים מחוץ לשטח החפירה. נראה כי שרידים אלה היו חלק מהכפר רחוב, וכי הם בני זמנו של בית הכנסת.
ויטו פ' 1992. רחוב.
האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל 4. עמ' 1457–1461.
צורי נ' תשכ"ב. סקר ארכיאולוגי בעמק בית שאן. בתוך בקעת בית שאן: הכינוס הארצי השבעה-עשר לידיעת הארץ. ירושלים. עמ' 135–198.
Johnson B.L. 2006. The Hellenistic to Early Islamic Pottery. In A. Mazar. Excavations at Tel Beth-Shean 1989–1996 1: From the Late Bronze Age IIB to the Medieval Period. Jerusalem. Pp. 523–590.
Vitto F. 2015. Wall Paintings in the Synagogue of Rehov: An Account of their Discovery. Israel Museum Studies in Archaeology 7:2–12.
Zori N. 1957. Farwana. RB 64:260–261.