ריבוע A

שכבהIII . נתגלו שני שלבי הרבדה. בתחתית השכבה (שלב IIIב') נחשף רובד בהיר של אדמה מהודקת שהונח הישר על פני הסלע (L606; איור 3), המשתפל מדרום לצפון. נתגלו קנקנים המתוארכים לתקופת הברזל 2.מעל לרובד הבהיר נחשפה שכבה מעורבת של אדמה ואבנים קטנות (שלב IIIא'; L604), שעליה נתגלו קנקנים, סירי בישול ומעט שברי קדרות המתוארכים אף הם לתקופת הברזל 2.
שכבה II. בחתך המערבי של הריבוע נראה בסיס של מתקן (W62), שמתארו אינו ברור. במתקן נחשף שבר של כלי חרס מן התקופה הביזנטית.
שכבה I. נחשף קיר (W61; אורך 6.5 מ') בציר מזרח–מערב – שורה אחת של אבנים – ששרד לגובה שני נדבכים. הקיר קטע את מתקן 62 משכבה II וחדר להצטברויות שכבה IIIא'. מדרום לקיר נחשף מפלס של אבנים במגוון גדלים שהונחו ללא סדר (L602). ראש מפלס האבנים הוא בגובה ראש הקיר (איור 4),  אך לא ברור אם מפלס האבנים ניגש אליו. מצפון-מערב לקיר 61נחשף מפלס של אבנים קטנות (L607); ערמת סיקול מודרנית מונעת את האפשרות לקבוע אם מפלס אבנים זה ניגש לקיר. על גבי מפלס אבנים 602 וצמוד לקיר נחשפו כלי חרס מן התקופות הברזל 2, הרומית הקדומה והביזנטית–האסלאמית הקדומה; נראה שמקורה של קבוצת כלים מעורבת זו הוא בשרידי היישוב שבראש התל.
 
ריבוע B
שכבה III. המשכו של רובד האדמה הבהיר שנחשף בריבוע A (ב-L606) נתגלה גם בריבוע B (ב-L608) הישר על גבי הסלע, אך כאן לא נתגלה מעליו המשכה של שכבת האדמה והאבנים. ברובד האדמה הבהיר נתגלו כלי חרס ספורים: שני שברי שפה של סיר בישול המתוארכים לתקופת הברזל 2 (לא צוירו), ושבר אחד של קערת יבוא מן התקופה הביזנטית.
שכבה II היא שכבת שרפה עבה (L605; כ-0.5 מ') שנחשפה בכל הריבוע (איור 5). נתגלו בעיקר כלי חרס שזמנם שלהי התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הח' לסה"נ). על מרביתם סימני שרפה, המעידים על שרפה עזה במיוחד.
 
כלי החרס
כלי החרס מתקופת הברזל 2 (המאות הט'–הח' לפסה"נ) נתגלו ברובד הבהיר (IIIב'); קנקן אחד מקורו בשכבת השרפה שחדרה לרובד הבהיר בריבוע B. נמצאו קדרה שלה שפה מעובה (איור 1:6) האופיינית למכלולי תקופת הברזל 2; סירי בישול שלהם שפה מדורגת (איור 2:6, 3) המתוארכים למאה הח' לפסה"נ ומופיעים בתל חצור שכבה VI (ר' Bonfil and Greenberg 1997:Fig. II.37:5) ובתל קירי שכבות VIVII  (ר' Hunt 1987:153, CP group III:2); קנקן אגירה גדול (איור 4:6) חסר צוואר, שלו זיווי בכתף, הוא מטיפוס IV בתל קירי השכן, שכבה VI, בדרך כלל שפתו פשוטה או רבועה; קנקני אגירה קטנים יותר שלהם צוואר קצר (איור 5:6, 6) הדומיננטיים בתל חצור שטח A שכבה V, ומתוארכים למחצית המאה הח' לפסה"נ; קנקן (איור 7:6) ששפתו מעובה המופיע במאה הט' וממשיך למאה הח' לפסה"נ.
לתקופה הרומית הקדומה אפשר לתארך קערה ממורקת אדום שלה עיטור טבוע (איור 1:7) ממשפחת ה-ESA; שבר פך (איור 2:7) המעוטר בצבע חום ועשוי טין בהיר מפולם היטב; וקנקן (איור 3:7) האופייני לאתרי יישוב וקברים בגליל ובאזור ירושלים, שתאריכו מחצית המאה הא' לפסה"נ–מחצית המאה הא' לסה"נ. שני האחרונים נמצאו בשכבה II.
כלי החרס משלהי התקופה הביזנטית ומראשית התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הח' לסה"נ) הם משכבת השרפה. נתגלו כלי יבוא אחדים ממשפחת הקערות הממורקות אדום (Late Roman Ware), שזמנן המאות הו'–הז' לסה"נ: קערה מטיפוס LRC 10A (איור 4:7); קערות שמוצאן מקפריסין, מטיפוסים CRS 10 ו-CRS 7 (איור 5:7, 6 בהתאמה; Hayes 1972: Fig. 71:1–2; Fig. 81; Fig. 82:1); קערה שלה בסיס המעוטר במעין חלונות (איור 7:7), תאריכה הוא המאה הז' לסה"נ והיא מיוחסת למשפחת kerbschnitt ware האופיינית לתקופה האומיית וממשיכה לתקופה העבאסית; כמוה נחשפו גם במכלולים קרמיים בראש התל; קנקן דמוי שק (איור 8:7), צבעו אפור, שפתו מרובעת, והוא מופיע במכלולי המאות הו'–הז' לסה"נ בקיסריה, בעמק יזרעאל ובאתרי הגליל (Oren-Paskal 2008:51); וצפחת (איור 9:7) הידועה ממכלולים בטבריה ובבית שאן, שם תוארכה למאה הז'–מחצית המאה הח' לסה"נ.

 

'תור הזהב' של תל יקנעם היה ללא ספק בתקופת הברזל 2, כפי שמעידים הממצאים על התל; החפירה הנוכחית מעידה על פעילות מועטה גם בשוליו המזרחיים של התל. בתקופה הביזנטית ובראשית התקופה האסלאמית הקדומה היה עיקר היישוב בשטח יקנעם עלית, אך המתקן, שכבת השרפה, הקנקנים וסירי הבישול מעידים אולי על פעילות תעשייתית למרגלות התל. ייתכן כי אלו הם סימנים ראשונים לחזרה לראש התל כיישוב פרזות בראשית המאה הח' לסה"נ.