בחודש ספטמבר 2015 נערכה חפירת הצלה ברחוב יואב 30 ברמת גן (הרשאה מס' 7518-A; נ"צ 18207-12/66639-44; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת ש.ב.ן בע"מ, נוהלה על ידי ד' גולן, בסיוע א' בכר וי' עמרני (מנהלה), ד' אבו סלאח (ניהול שטח), מ' קאהן (מדידות וסרטוט), א' פרץ וי' מרמלשטיין (צילום שטח) וד' ברקן, מ' עג'מי ופ' גנדלמן (ייעוץ).
שמו הקדום של תל גריסה אינו ידוע ושמו הנוכחי נגזר מהכפר הערבי ג'רישה ששכן באזור. תושבי הכפר התפרנסו בעיקר מטחנות קמח על הירקון, ששרדו בחלקן באתר 'שבע טחנות'. אהרוני ומזר הציעו לזהות את התל עם גת רימון, הנזכרת ברשימת ערי שבט דן וגבולותיו, בגבול המערבי יחד עם יהד, בני ברק ומי הירקון (יהושע יט:40–46), ועם גת (כנת), המופיעה ברשימת היישובים של פרעה תחותמס הג' (המאה הט"ו לפסה"נ; אהרוני תשכ"ג:37; מזר תשל"ו:95–97). גת רימון נזכרת גם במכתבי אל-עמרנה (המאה הי"ד לפסה"נ; אהרוני תשכ"ג:153). עם זאת, לדברי כוכבי-רייני ממכתב אל-עמרנה מס' 250 ממוקמת גת רימון בעמק יזרעאל (כוכבי-רייני תשס"ה:203, 336). בחפירות שנערכו בתל בשנים 1927–1950 נחשפו שרידים שזמנם למן האלף השלישי לפסה"נ ועד סוף האלף הראשון לסה"נ (הרצוג 1992; Geva 1982). השרידים הקדומים ביותר שייכים ליישוב מפורז מתקופת הברונזה הקדומה 3; מעל שרידים אלה זוהו שני שלבים מתקופת הברונזה התיכונה 2א: יישוב מפורז ומעליו יישוב מבוצר שבו חומת לבנים וחלקלקה. העיר המשיכה להתפתח בתקופת הב"ת 2ב ובתקופת הברונזה המאוחרת 1 עדיין שימשה החומה הקדומה. בהמשך הצטמצם שטח היישוב והתרכז סביב מבנה שלטוני בראש התל (הרצוג 362:1992). מתקופת הברזל 1 נחשפו חמש שכבות, רובן של יישובים פלשתיים חקלאיים קטנים; לתקופה זו משויך מפעל מים בדרום התל. היישוב הפלשתי חרב בשרפה, ועל גביו הוקמה חווה חקלאית במאה הי' לפסה"נ (הרצוג 364:1992). בתקופה האסלאמית הקדומה הוקם במקום יישוב ארעי קטן.
כ-0.5 ק"מ מצפון-מערב לתל, סמוך לעיקול גדול של הנחלים הירקון והאיילון ולפני החיבור ביניהם, נחפרו בתקופת המנדט הבריטי שני קברי שוחה מתקופת הב"ת 2 (Ory 1926). הקברים נחפרו לתוך שכבת כורכר (כ-1 מ' עומק), ונמצאו בהם כלי חרס אחדים ופגיון. מערת קבורה מתקופת הב"מ 2א נחפרה בשכונת הגפן, ברכס כורכר שמדרום-מזרח לתל גריסה וממזרח לדרך אבא הלל (Ory 1944). בשנת 2007 נמצאה על פני השטח של התל חרפושית משנהב המתוארכת לתקופת הב"ת 2ב (יקואל וברקן 2010).
החפירה נערכה במדרון הדרומי של תל גריסה (כ-40 דונם). נחשף כבשן יוצרים בנוי מלבנים מתקופת הב"ת 2ב, חפור באדמה חרסיתית, מעל שכבת כורכר חולי העולה בשיפוע מדרום לצפון. בשכבת הכורכר (L103) נמצאו חרסים אחדים לא אינדיקטיביים. הכבשן סגלגל (2.3 מ' אורך חפור, 2.5–2.6 מ' אורך כללי, כ-1.8 מ' רוחב; איורים 2–4) ולו שני חלקים: תא בעירה תחתון (L110) ותא צריפה עליון (L104). מתא הבעירה שרדו אומנות תמיכה (L109 ,L108; כ-0.35 × 0.55 מ', כ-0.6 מ' גובה) ומתא הצריפה שרדה חלקה התחתון של הדופן הצפונית (0.13–0.30 מ' עובי, 0.3 מ' גובה). בתא הבעירה נחשפו מפולת של לבנים שהתמוטטו מתא הצריפה ושברי קנקנים. בכבשן נמצאו קערה (איור 1:5) וקנקנים (איור 2:5–5) מתקופת הב"ת 2ב. בהצטברות מעל הכבשן נמצאו קדרה (איור 6:5) ופכית (איור 7:5) מתקופת הב"ת 2, וכן קערה מזווה (איור 8:5) וקנקנים (איור 9:5, 10) מתקופת הב"מ 2. באזור נחשפו בעבר כבשנים דומים: על התל זוהה חלל, כנראה של כבשן שמולא במטרה לבנות מעליו, המתוארך לראשית תקופת הב"ת 2א (Geva 1982:10, Pl. 11:1, 2); כבשנים דומים נחפרו סמוך לתל קסילה (Kletter 2006:93–98) וברחוב בן נון שליד גבעת 'בית המטבחיים' (סארי תש"ס); 14 כבשנים מטיפוס זה תועדו באזור תל אביב והם מתוארכים לתקופת הב"ת 2 (Kletter and Gorzalczany 2001:102). אלה מעידים כי טיפוס זה של כבשנים אופייני למישור החוף המרכזי בתקופה הנדונה. עוד כבשן מטיפוס זה התגלה במצליח (רמלה דרום; א' גורזלזני מידע בעל פה).
מחשיפת הכבשן במורדות הדרומיים של התל אפשר לשער כי היישוב התרכז על התל עצמו ושוליו שימשו אזור תעשייה. בחפירה נוספת שנערכה ממערב (הרשאה מס' 7547-A) נמצאה גת לייצור יין מתקופת הברזל, המעידה כי האזור המשיך לשמש לתעשייה גם בתקופה זו. הכבשן מצטרף לכבשנים מתקופת הב"ת 2 שנחפרו בסביבה ומוסיף מידע על התעשייה והטכנולוגיה בתקופה זו.
אהרוני י' תשכ"ג.
ארץ-ישראל בתקופת המקרא: גיאוגראפיה היסטורית. ירושלים.
הרצוג ז' 1992. גריסה, תל. בתוך א' שטרן, עורך. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל 1. עמ' 359–364.
כוכבי-רייני צ' תשס"ה. למלך אדוני, מכתבי אל-עמארנה. ירושלים.
מזר ב' תשל"ו. ערים וגלילות בארץ-ישראל: מחקרים טופוגראפיים-היסטוריים. ירושלים.
סארי כ'תש"ס. תל אביב, גבעת בית המטבחיים. חדשות ארכיאולוגיות 135:111.
Geva S. 1982. Tell Jerisha: The Sukenik Excavations of the Middle Bronze Age Fortifications (Qedem 15). Jerusalem.
Kletter R. 2006. A Middle Bronze Age II Site West of Tell Qasile. ‘Atiqot 53:65–128.
Kletter R. and Gorzalczany A. 2001. A Middle Bronze Age II Type of Pottery Kiln from the Coastal Plain of Israel. Levant 33:95–104.
Ory J. 1926. A Bronze-Age Necropolis at Ramat Gan, Near Tell el Jerisheh (Jaffa District). Palestine Museum, Jerusalem Bulletin 2:7–9.
Ory J. 1944. A Late Bronze Age Tomb at Tell Jerishe. QDAP 10:55–57.