המחצבות הדרומית (L5 ,L4) והצפונית (L9) הן מחצבות חצר גדולות והמחצבה המזרחית (L1) היא מחצבת חצר בינונית (ספראי וששון 4:2001). במחצבות התגלו מדרגות חציבה רבות שלהן דפנות סלע זקופות, סימני חציבה (איור 3), תעלות הפרדה, תעלות ניתוק ואבנים שלא נותקו ממקומן (איור 4). תעלות ההפרדה רחבות בחלקן העליון (10–13 ס"מ רוחב) וצרות בחלקן התחתון (3–4 ס"מ רוחב); מידותיהן משתנות בהתאם למידות האבן שנחצבה. בדופנות המחצבה ניכרים סימני חציבה אלכסוניים (1–2 ס"מ רוחב, 0.5 ס"מ עומק; איור 5). האבנים שנחצבו במחצבות אחידות בגודלן בדרך כלל (0.30 × 0.36 × 0.60 מ'), אם כי יש אבנים במידות נוספות (0.8 × 0.9 מ' בממוצע). שיטת חציבת האבנים מוכרת ממחצבות אחרות בסביבה. תחילה נחצבו תעלות הפרדה אנכיות משלוש פאות האבן הניצבות, ולאחר מכן נחצבה מתחת לאבן תעלת ניתוק. על הקרקעית של כל המחצבות התגלה מפלס של פסולת חציבה (0.4 מ' עובי מרבי) ומעליו הצטברות של אדמת טרה-רוסה חומה-אדמדמה (0.5–1.0 מ' עובי).

המחצבה הדרומית כוללת שתי חצרות (L5 ,L4) ומסדרון צר המחבר ביניהן. בחצר 4 (10 × 18 מ', 2.4 מ' עומק מרבי; איור 6) התגלו מדרגות חציבה היורדות לצפון. הדופן הצפונית של החצר אנכית וישרה ברובה. בפינה הצפונית מדרגה רחבה. מחלקה המערבי של החצר נמשך מסדרון המוביל לחצר 5 (8 × 10 מ', 1.5 מ' עומק מרבי; איור 7), הקטנה מחצר 4. בפינה הדרומית-מזרחית של חצר 5, מעל מפלס פסולת החציבה (L8), התגלה מפלס של לוחות אבן ואבני שדה גדולות (L7; איורים 8, 9), הניגש לדופן הצפונית-מזרחית של החצר. בשכבת פסולת החציבה התגלו שברי קערת מטיפוס Plain Byzantine Ware, המתוארכת למן המחצית השנייה של המאה הה' ועד למאה הז' לסה"נ.
במחצבה הצפונית (L9; מידות 14 × 16 מ', 1.9 מ' עומק מרבי; איור 10) התגלו כמה מדרגות חציבה בדופן הדרומית-מזרחית היורדות למערב. הדופן הצפונית-מזרחית אנכית וישרה ברובה. הדופנות הצפונית-מערבית והדרומית-מערבית של המחצבה לא התגלו, ונראה שהמחצבה ממשיכה למערב ולדרום; ייתכן שבצד דרום מתחברת המחצבה אל המסדרון שמחבר את חצרות 4 ו-5.המחצבה המזרחית (L1; מידות 10 × 11 מ', 1.8 מ' עומק מרבי; איור 11) משופעת למערב; יש בה רק מעט מדרגות חציבה, ורוב דופנותיה מאונכות וישרות.
 
שיטת חציבת האבנים והתכניות של המחצבות מעידים על ידע, על תכנון מוקדם ועל ארגון, שאפשרו עבודה של כמה קבוצות פועלים בו זמנית במחצבות. הממצא דל, אך העובדה שהתגלה חתום תחת מפלס האבנים שניגש לדופן החצר כשהמחצבה הייתה בשימוש, מאפשרת לתארך את זמן השימוש במחצבה לתקופות הביזנטית המאוחרת והאומיית (המאות הה'–הז' לסה"נ). המחצבות שנחשפו בחפירה, יחד עם מחצבות רבות נוספות שהתגלו באזור (עדוי 2007; יגר 2014א; 2014ב), נועדו לספק אבני בנייה לעיר ירושלים ואולי גם לאתרים בעורף הצפוני של העיר, ובהם אתרים הסמוכים לחפירה דוגמת ח' חוואנית, ח' מע'ארם, ח' עדאסה וח' א-רם. סמוך לרכס שועפאת–בית חנינא עוברות שתי דרכים רומיות עתיקות שהובילו לירושלים, דרך שכם ודרך בית חורון (קלונר תשס"ב). קרבת המחצבות לדרכים סייעה בהובלת אבני הבנייה לירושלים וליישובים שבקרבת המחצבות.