נפתחו שלושה שטחים (C ,B ,A; איור 2) בתוואי הרחבת הכביש. בשטח A נתגלו קברי שוחה מהתקופה העות'מאנית (שכבה 1), שני שלבים של מבנה קבר מהתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית (שכבה 2א-ב), וכן תועדו שרידים של מבנה נוסף וקבר ארגז חתום; בשטח B נחפרו מחצבות אבן ומתקן; ובשטחC  תועדו קירות חלוקה, מערת קבור ה ומחצבת אבן.

 
בשטח A (איור 3), במערב החפירה, שני מכלולי מבנים – צפוני ודרומי.  
במכלול הצפוני נחשפו שתי שכבות (2א-ב, 1):
בשכבה 2א' הקדומה נתגלה קבר חצוב (L128), החתום בחלקו העליון באבן בנייה גדולה שנחצבה במיוחד לכיסוי. הקבר תחום בקירות גזית בגובה שני נדבכים (W106–W104; איור 4), מלבד הצד הצפוני. בצדהּ המערבי של אבן הכיסוי נחשפה מגרעת, ובהתאמה גם על שפת הקבר (איור 5). בעומק של כמטר אחד נחשף מקמר ובו עצמות אדם (ר' אשד להלן).
בשכבה 2ב' המאוחרת הורחב מבנה הקבר לשני חדרים נוספים (L112 ,L110); קיר 104 הוארך ונבנו קירות חדשים (W111 ,W109 ,W107 ,W102), בנויים אף הם אבני גזית ואבני גוויל גדולות ובינוניות, שהשתמרו לגובה שלושה נדבכים (איור 6). לקיר 111 ניגש ריצוף אבן (L103) העשוי לוחות שטוחים מאבנים גדולות ובינוניות; זוהי כנראה חצר המבנה. זמנם של שני שלבי המבנה והקבר הוא מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. מהמילוי מתוך המבנה נתגלה נר שומרוני (איור 7) המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'–הד' לסה"נ).
בשכבה 1 נחשפו בתוך חדרי המבנה (L112 ,L110) וממערב לקיר 109 (איור 8) קברי שוחה מן התקופה העות'מאנית בציר מזרח–מערב. חלק מן הקברים בנויים מאבני גוויל בינוניות וקטנות ומדופנים בלוחות אבן גדולים ובינוניים (איור 9), וחלקם מכוסים בשורה של אבני גוויל בינוניות, ללא דיפון סביב הקבר.
 
המכלול הדרומי נחשף בכלי מכני. תועדו ראשי קירות (W124 ,W123 ,W118 ,W116) של מבנה הבנוי אבני גזית ואבני גוויל גדולות ובינוניות (איור 10). בקיר 123 נחשף אפסיס מטויח בטיח לבן (L123; איור 11); בצדי האפסיס נתגלו בסיסים לסורג השיש שעיטר אותו. בהצטברויות נחשף פריט אדריכלי דמוי קונכייה (איור 12), ששימש כנראה לעיטור תקרת האפסיס.
בקיר 118 נחשף חלק מסף כניסה וקטע ממדרגה (L120) הניגשת לקיר מצפון, עשויה אבני גוויל בינוניות.
מצפון למבנה נחשף קבר ארגז (L129; איור 13; ר' אשד להלן) החתום באבן גדולה שנחצבה במיוחד לכיסוי הקבר. הרווח בין האבן לפתח הקבר נאטם באבני גוויל קטנות ובינוניות ובחומר מליטה אפור. בקבר נתגלה סרקופג עופרת (איור 14), בצדדיו הארוכים רצועת עיטור של שריגי גפן, ומעליה מוטיב חוזר של קונכייה (איורים 15, 16). בצד הצר היכלית (aedicule) – קשת הנתמכת בשני עמודים, בתוכה דמות ארוס המחזיק ביד אחת אשכול ענבים וביד השנייה מקל ציידים. מעל הקשת קונכייה, ולצדיה שתי מסיכות (איורים 17, 18). סרקופג דומה נחשף בקבר שוקת בחדרה (Rahmani 1999: Pl. 12, Fig. 22: 150), ונראה ששני הסרקופגים הם מבית יוצר אחד. על פי כלי החרס שנתגלו בקבר מתוארך הסרקופג למאות הב'–ג' לסה"נ.
 
בשטח B (איור 19), 20 מ' ממזרח לשטח A, נחשפו כשלוש מחצבות ובהן חציבות קטנות, סימני סיתות ותעלות ניתוק על מחשופי הסלע. במשטח הסלע של המחצבה (L200) נחשפו תשלילים של שתי אבנים שנותקו (1 ×  1 מ', 0.4 מ' גובה); על דופנות הסלע ניכרים סימני סיתות ותעלת ניתוק. כן נחשפו סימני סיתות סביב אבן מעוגלת שלא נותקה (L203) ושני ספלולים (L209 – כ-0.2 מ' קוטר, 0.23 מ' עומק; L210–כ- 0.1 מ' קוטר, 0.15 מ' עומק). מצפון למחצבות נחשף מתקן חצוב בסלע הרך (L202; כ-1.8 × 2.0 מ', 1.5 מ' עומק). בדופנו המערבית נחשף קיר (W206) שסגר פתח של מערה טבעית, בנוי אבני גוויל בינוניות, והשתמר לגובה ארבעה נדבכים. חציבת המתקן לא הושלמה, כנראה בשל סלע הגיר הרך. לא נמצאו חרסים.
 
בשטח C תועד קיר חלוקה בציר צפון–דרום (W311; אורך 30 מ', רוחב 0.5 מ'; איורים 20, 21), שנועד להגדיר את גבולות החלקה. ממזרח ניגש אליו קטע של קיר חלוקה נוסף בציר צפון-מערב–דרום-מזרח (W308, כ-2.6 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב). הקירות בנויים מאבני גוויל גדולות ובינוניות, שהונחו על גבי מילוי אדמה חומה.
כ-30 מ' ממזרח לקיר 311 נחשפה מערת קבורה פתוחה ושדודה (איורים 22, 23), שממנה נחפר רק חדר מבוא (L306) החצוב בסלע. בצפון תחום החדר בקיר (W310) הבנוי אבני גוויל בינוניות. הכניסה לחדר הקבורה הייתה דרך פתח קשות (L301; רוחב 1.2 מ', גובה 1.6 מ'), המותאם לאבן גולל עגולה ושטוחה (1.3 מ' קוטר, 0.3 מ' עובי בממוצע). הפתח הוליך לחדר קבורה מלבני (כ-4.0 × 4.8  מ'), בדופנותיו נחצבו שמונה כוכי קבורה (0.8 × 1.9 מ', 0.85 מ' גובה ממוצע). רצפת המערה עשויה עפר כבוש ועליה פסולת בת ימינו. הממצא היחיד היה סרקופג מאבן שנתגלה בכוך חצוב בדופן הדרומית של חדר הקבורה (איור 24). מעל המערה תועדה מחצבת אבן בינונית (L309; איורים 25, 26), ובה שתי מדרגות חציבה (איור 27). על דופנות הסלע ניכרים סימני סיתות ותעלות ניתוק (0.11 מ' רוחב). מדרגות החציבה אפשרו לחוצבים נגישות כמעט לכל פינות האבן הנחצבת וצדדיה. בקרקעית המחצבה נחשפו תשלילי אבנים שנותקו מהסלע (0.5–0.7 × 0.8 מ', 0.3 מ' גובה).
 
כלי החרס
במילויים בשטח A נמצאו קנקנים (איור 1:28, 2, 4, 5) ובשטח B נמצא קנקן (איור 3:28) כולם מתוארכים לתקופות הביזנטית–האומיית (המאות הה'–ח' לסה"נ). בהצטברויות בשטח A נמצאו כלים מהתקופה העות'מאנית: קערות (איור 1:29, 2) וקנקן (איור 3:29), ובשטח C נמצאו קנקן (איור 4:29), אמפורה (איור 5:29) ופך (איור 6:29).
 
אנתרופולוגיה פיזית
ורד אשד
 
בצדו המזרחי של מבנה קבר דמוי ארקוסול (L128), בעומק של כמטר אחד, נמצאה ערמת עצמות אדם ובה גולגולת ועצמות גוף, המייצגות פרט אחד לפחות שאינו בקבורה ראשונית ובארטיקולציה אנטומית. מין הפרט הוא זכר בוגר, על פי מורפולוגיה ומדידות של העצמות הארוכות, וגילו מעל 15 שנים. הקבורה הופרעה ככל הנראה בתקופה קדומה, ייתכן שנשדדה.
בקבר חצוב דמוי ארגז (129) נמצא ארון קבורה מעופרת ובו פרט אחד בקבורה ראשונית ובארטיקולציה אנטומית. הפרט קבור פרקדן, ראשו במערב ורגליו במזרח. מין הפרט הוא זכר על פי המורפולוגיה של העצמות הארוכות. גיל הפרט הוא 30–40 שנים על פי רמת שחיקת השיניים.
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
ממצא הזכוכית נמצא בשטח A, ובו בעיקר פסולת מתעשיית זכוכית שמקורה בעת העתיקה. עקבותיה של פסולת זו נמצאו בחפירות הצלה נוספות באתר (איילון, ניידינגר ומתיוס תש"ן; תשנ"ב; תשנ"ד; תשנ"ו; הרשאה מס' 6037).
בחפירה הנוכחית נתגלו כ-70 גושים קטנים של זכוכית גולמית ופסולת תעשיית זכוכית וכ-15 שברי כלים במצב השתמרות ירוד מאוד, בהם פכית קטנה (איור 1:30) ודו-שפופרת תמרוקים (איור 2:30) המתוארכים לשלהי התקופה הרומית המאוחרת ולראשית התקופה הביזנטית, וכן קערות. ייתכן שהכלים היו חלק ממנחות קבורה ששימשו באחד הקברים, אולם כיוון שהם נמצאו יחד עם פסולת תעשיית זכוכית, קשה לקשור אותם ישירות למבנה הקבורה. אם הם אינם שייכים למכלול הקבורה הם מתארכים את פסולת הזכוכית.
לפכית קטנה מפני השטח של המכלול הצפוני (איור 1:30) שפת משפך עדינה מאוד, המעוטרת בחוט דק הכרוך מתחת לשפה בשני ליפופים, צוואר קצר המעוטר בחלקו התחתון בחוט כרוך נוסף, הידית משוכה מהכתף אל מתחת לשפה ומקופלת כלפי מעלה. הזכוכית בגוון ירקרק בהיר מאוד, החוט בגוון כחלחל-ירקרק, הידית בגוון  הכלי ועשויה מזכוכית באיכות נמוכה המכילה גופיפים שחורים. הכלי מכוסה בליה כסופה וחולית מתפוררת. בסל זה (1003) נמצאו שברי כלים נוספים ובהם קערות שלהן שפה מקופלת החוצה וחלולה, שבר בסיס קערה טבעתי חלול, שפת בקבוק מקופלת פנימה ושבר צמיד דק מסובב. שברים נוספים של קערות נמצאו מעל ראשי קירות של המכלול הצפוני. שפות ובסיסים של קערות מטיפוסים אלו נמצאו באתרים רבים במכלולים המתוארכים אף הם לשלהי התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית, כך למשל בח' בצעה, מצפון לצור נתן ובאתרים נוספים בסביבה (Gorin-Rosen 2012:53, Fig. 2:3, 12–13).
מדו-שפופרת התמרוקים (L108, סל 1014; איור 2:30) שרד קטע משפופרת אחת ומעט מהשפופרת השנייה. הזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק מכוסה בבליה כסופה ולבנה, חלקה מאכלת ועליה צמידה חולית. הכלי עוטר בחוט טורקיז שנכרך סביב הכלי פעמים אחדות; קטעי שלושה ליפופים שרדו. דו-שפופרות מטיפוס זה נמצאה במערת קבורה בבית שאן, שתוארכה לשלהי התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית (גורין-רוזן תש"ס:66*, איור 24:2); דוגמות נוספות, מעוטרות בחוטים בגוון הכלי, נמצאו בקיסריה (Israeli 2008:380, 406, Nos. 128, 129).
פסולת תעשיית זכוכית: רוב השברים שנמצאו בחפירה קטנים (עד 3 ס"מ), רובם הגדול נתזים של זכוכית גולמית נקייה, ללא שאריות פסולת מדופנות הכבשן. לרוב הנתזים חתך משולש. החתך והשבירה החדשה מבדילים את הנתזים של חומר הגלם מן הפסולת שעברה התכה נוספת בתנור ודופנותיה אינן חדות. לחלק מהגושים יש מעט פסולת כבשן על אחד הצדדים. נוסף על אלה נמצאו שלושה שברים מעוותים – גושים בגוון כחלחל-ירקרק בהיר שעל שניים מהם פסולת גירית מהכבשן (L108, סל 1014; איור 3:30). שברים אלה נמצאו ביחד עם דו-שפופרת התמרוקים (איור 2:30). שלושה סלים נוספים מדגימים את הגושים שנמצאו בחפירה (L100, סל 1026, איור 4:30; L101, סל 1011, איור 5:30; L100, סל 1003; איור 6:30). באיור 5:30 מקבץ נתזים בגוונים כחלחל-ירקרק, ירקרק בהיר וצהבהב-ירקרק, וכן נתז אחד גדול יותר בגוון ירקרק-כחלחל שעליו שרידי פסולת מדופנות הכבשן (3.2 ס"מ אורך); באיור 6:30 מקבץ נתזים שנמצאו יחד עם הפכית הקטנה (איור 1:30). מרבית הנתזים בגוון ירקרק-כחלחל בהיר, מיעוטם בגוון ירקרק, ושבר אחד בגוון צהבהב. לרובם חתך משולש או חתך מרובע/טרפזי, לאחדים צד אחד מעוגל מחשיפה לחום בשלבי ההתקררות. מכמות הפסולת שנמצאה עד כה באתר יש להניח שזהו בית מלאכה לייצור כלים וחפצי זכוכית, בדומה לבתי מלאכה נוספים כמו זה שנמצא בח' בצעה (Gorin-Rosen 2012).

 

השטח הנחפר הוא חלק מח' מג'דל, ומיוצגות בו תקופות רבות. סרקופג העופרת שנתגלה בראש הגבעה בשטח A מתוארך על פי סרקופג שנתגלה בחדרה למאות הב'–הג' לסה"נ. הנר השומרוני התמים שנחשף במילויים מעל המבנה, מחזק את העדויות ליישוב שומרוני. שברי כלי חרס מתוך המבנה, המתוארכים למאות הה'–הו' לסה"נ מעידים על המשכיות המבנה בתקופה הביזנטית, ואלה המתוארכים למאות הז'–הח' לסה"נ מעידים על סיום ההתיישבות בשלהי התקופה האומיית. השלב האחרון בשטח A היה קברי השוחה והממצא העות'מאני המאוחר בתוך המבנה, עדות ליישוב עות'מאני מאוחר באתר. בשטחים B ו-C נחשפו מחצבות אבן לצד מחצבות גדולות שתועדו ונחפרו בחפירות קודמות (הרשאות מס' 5435-A-5909 ‚A) מדרום-מערב לשטח החפירה (איור 1). המחצבות היו ענף כלכלי חשוב באתר בשל המסלע הנוח במיוחד לחציבה. ממצא הזכוכית כלל בעיקר פסולת תעשיית זכוכית ומעט כלים המתוארכים לשלהי התקופה הרומית המאוחרת–ראשית התקופה הביזנטית; שרידים של כבשני זכוכית במדרונות המזרחיים של האתר (הרשאה מס' 6037-A) לצד פסולת תעשיית זכוכית משקפים כנראה פעילות בענף הזכוכית. העדר ממצאים אדריכליים במדרון המזרחי של השטח (שטחים C ,B), למעט מחצבות, מתקנים חקלאיים וקבורה, מעידים כי שטח A הוא הקצה המזרחי בשטח המגורים של היישוב.