שכבה II (התקופה הרומית). בריבועים 3–2/AB, בשטח של כ-10 × 10 מ', נחשפו שפכים של פסולת ייצור של בית יוצר לכלי חרס, ששכן כנראה בקרבת המקום. האדמה בשטח זה שרופה וקשה וצבעה כתום (L150), ופזורים בה שברי דופנות טין של כבשן ושברי כלי חרס שחלקם הגדול שרופים ומעוותים. הממצא הקרמי בשטח זה כולל מעט שברי קנקנים מהתקופה ההלניסטית (איור 1:4, 2) ושברי כלי חרס רבים מהתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ), ובהם קערות (איור 3:4, 4) וקנקני שק (איור 5:4–11); קנקנים 5 ו-8 שרופים ומעוותים. כן נמצא שבר יחיד של קנקן מהתקופה הביזנטית (איור 4:5), הקשור כנראה למבנה משכבה I. בריבועים אלה התגלתה גם ידית של ספל מאבן גיר רכה (איור 13:4), האופיינית לכלי אבן שהיו בשימוש של יהודים בימי הבית השני. בנוסף לפסולת בית היוצר התגלתה בריבועים אלה גם פסולת של מתכת, המלמדת כנראה שבסביבה שכן גם כבשן להתכת מתכות. על סמך הממצא הקרמי נראה כי הפעילות בבית היוצר החלה כבר בתקופה ההלניסטית ועיקרה היה בתקופה הרומית.

 
שכבה I (סוף התקופה הביזנטית ותחילת התקופה האומיית). נחשפו שרידי מבנה מלבני (A; אורך 6.5 מ' ויותר, רוחב 5.3 מ'), שהקיר הדרומי שלו לא השתמר כתוצאה מבנייה בת זמננו. רצפת המבנה לא השתמרה. קירות המבנה (0.6–0.7 מ' רוחב) נבנו מאבני כורכר לא מסותתות או מסותתות גס והשתמרו לגובה מרבי של חמישה נדבכים. בתוך המבנה נבנה קיר פנימי (W106), שחילק את המבנה לשני חלקים. החלק הצפוני הוא מרחב אחד (L151; מידות 4.0 × 5.3 מ'), ששימש חצר או חדר גדול, ואילו החלק הדרומי חולק לשלושה תאים צרים וארוכים (L153 ,L115 ,L113). בפינה הדרומית-מערבית של החלק הצפוני התגלו שרידי מתקן מלבני בנוי (L111). במבנה התגלה ממצא קרמי מועט מהמאות הו'–הז' לסה"נ, הכולל שברים של קערה (איור 1:5), שבר של סיר בישול (איור 2:5) ושפת קנקן (איור 3:5).
 
במרחק של כ-7.5 מ' מצפון-מערב למבנה A התגלתה פינה של מבנה נוסף (B). קירות המבנה (W127 ,W107) נבנו באבני כורכר לא מסותתות או מסותתות גס והשתמרו לגובה של נדבך אחד. רצפת המבנה לא השתמרה. ליד קיר 107 נמצאו כמה שברים של קנקני שק מהתקופה הרומית (איור 12:4). צמוד למבנה, בריבוע 1C, נמצא מטבע מהתקופה האומיית.
המטבע: לוקוס 1010, סל 103, ר"ע 135796.
אומיי פוסט-רפורמה, המאות הז'–הח' לסה"נ.
פנים: מרכז — אמפורה; מסביב — لااله الا الله وحده.
גב: מרכז — محمد \ رسول \ الله; בין השורה הראשונה לשנייה — סהר.
Æ, פלס, 3.77 גרם, 14 מ"מ.
על סמך הממצאים בסביבת מבנה B נראה שיש לתארכו לזמן שבין התקופה הרומית לתקופה האומיית.
 
בכמה מקומות בשטח החפירה נתגלו בורות קטנים שפגעו בשרידים הקדומים. באחד הבורות נמצא שבר של קערה מהתקופה העות'מאנית (איור 5:5). נראה כי הבורות נחפרו בתקופה העות'מאנית.
בריבוע Z3, בשכבה שהופרעה בימינו, התגלתה מראה עגולה מברונזה (L138; כ-5.5 ס"מ קוטר; איור 6). מראה דומה נחשפה בקבר מהתקופה הרומית המאוחרת בקרבת תל א-ראס (שורקין תשנ''ט:154, איור 7:22).
 
השרידים משתי השכבות שהתגלו בחפירה הם שרידים של יישוב שלא היה ידוע עד כה. בית היוצר ששרידיו התגלו בשכבה II נמצא במקום נוח, סמוך למקור מים (נחל הירקון). הידית של ספל המדידה מאבן שהתגלתה בשכבה מלמדת אולי שהיישוב היה מאוכלס ביהודים. על סמך הממצא הקרמי אפשר לשער כי האתר ננטש או נחרב במהלך המרד הגדול (66–74 לסה"נ). שרידי המבנה (בית חווה?) משכבה I היו כנראה חלק מיישוב קטן ששכן במקום בסוף התקופה הביזנטית ונהרס בתקופה האומיית. בחפירה התגלה גם ממצא מועט מהתקופות ההלניסטית והעות'מאנית, המלמד כנראה על פעילות גם בתקופות אלה.
היישוב ששכן באתר מצטרף לשורת יישובים מהתקופות הרומית והביזנטית המוכרים באזור (ר' איור 1; בר-נתן תשס"ג). מהתקופה הרומית מוכרים היישובים אל-וקף (קלטר תש"ס), רמת החייל (בר-נתן תשס"ג), תל אל-חשאש (בר-נתן תשס"ג) ותל קסילה (מזר תשנ"ב; איילון והרפז-עפר תשס"ז; דגוט 2007). נראה שמתוך יישובים אלה רק רמת החייל ותל קסילה היו גדולים יחסית. במרחק של 0.4 ק"מ ממזרח לחפירה, ברחוב כנרת בבני ברק, נחשפו בעבר קברים, שרידי יישוב וגת מהתקופה הרומית (גליק 2010). בשל הקרבה בין שתי חפירות אלה אפשר שהשרידים בהן שייכים ליישוב אחד בן התקופה הרומית. קרקעות חקלאיות באזור והקרבה לנחל איילון סיפקו תנאים נוחים לעיסוק בחקלאות ובתעשייה הקשורה במים. יישובים גדולים בני התקופה הרומית, כמו יפו ובני ברק ואף רמת החייל ותל קסילה, היוו אולי שוק לתוצרת המקומית. בתקופה הביזנטית תפרוסת היישובים לא השתנתה בהרבה. באזור הקרוב לחפירה התווסף יישוב, כנראה לא גדול, בהדר יוסף (בר-נתן תשס"ג; עג'מי 2005). כן, נראה שהיישובים מהאזור שראשיתם בתקופה הרומית התרחבו בתקופה הביזנטית (קפלן תש"י; ח"א תשכ"ג; מזר תשנ"ב; אלישע תשנ"ח; גורזלזני תשנ"ה; בר-נתן תשס"ג; גליק 2009; בושנינו 2010). גם היישוב ששרידיו התגלו בחפירה המשיך להתקיים בתקופה הביזנטית, כנראה כיישוב חקלאי.