שטח 4–A3. נפתחו 16 ריבועי חפירה ונחשפו פריטי צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (התרבות המוסטרית) וכן כלי צור מהתקופה הניאוליתית או הכלקוליתית, ובהם גרזנים וכלפות. הפריטים מהתרבות המוסטרית שחוקים ומכוסים בפטינה, והם התגלו בעיקר בחלק הצפוני של השטח, בקרבת שפך אפיק נחל מלאכותי המתחבר לנחל עילוט בקרבת מקום. נראה כי פריטים אלה נסחפו בנחל מאתר סיתות שנחשף בשטח 9–A8 (להלן). הכלים מהתקופה הניאוליתית או הכלקוליתית התגלו בעיקר בחלק המערבי של השטח, ונראה שמקורם בשטח 5–P3 הסמוך (להלן).

 
שטח A7. נפתחו חמישה ריבועי חפירה. בשני הריבועים המערביים נחשף מפלס של פריטי צור טריים וחדים, ובהם פסולת סיתות וכלים דו-פניים בשלבי הכנה שונים מהתקופות הניאוליתית או הכלקוליתית (איורים 2–4). בריבוע המזרחי ביותר נחשפה פסולת סיתות של כלים דו-פניים מהתקופה הניאוליתית או הכלקוליתית, שמקורם כנראה בבור סיתות שנחפר אל תוך שכבת סחף. בשכבת הסחף התגלו פריטי צור שחוקים ומכוסים בפטינה, ובהם אבני יד רבות (איור 5) ומעט פריטי לבלואה. בשאר הריבועים נחשפו אבני יד רבות (איור 6) לצד פריטי לבלואה מעטים, כולם שחוקים ומכוסים בפטינה.
 
שטח 9–A8 (כ-250 מ"ר) נמצא באפיק נחל מלאכותי הזורם למערב ומתחבר אל נחל עילוט. כתוצאה מכריית האפיק המלאכותי התגלה האתר, אך יחד עם זה נפגעו השרידים הקדומים בשטח. נחשפו מפלס של פריטי צור מסותתים וכן כמה ספלולים במגוון מידות חצובים בסלע קירטון רך (איורים 7, 8). ייתכן שהספלולים נחצבו בניסיון להגיע לבולבוסי צור. במזרח השטח, מעל למפלס פריטי הצור, נחשף ריכוז של אבני גוויל גדולות, כנראה שרידים של מדרגת עיבוד מאוחרת (איור 9). מכלול הצור כולל בעיקר פסולת סיתות וכן מעט כלים. פריטים רבים הופקו בטכניקת לבלואה (איור 10), והם מתארכים את המכלול לתקופה הפליאוליתית התיכונה (התרבות המוסטרית). כן התגלו במכלול אבני יד אחדות (איור 11), המזוהות בעיקר עם התקופה הפליאוליתית התחתונה (התרבות האשלית). נראה שאבני היד שימשו לכריית חומר גלם (Barkai, Gopher and La Porta 2002). רוב הפריטים נושאים סימני שחיקה קלים ופטינה, אך חלק מהפריטים טריים וחדים.
 
שטח 5–P3 (איור 12). במורד המזרחי של גבעת רבי נחשפו שתי גתות חצובות ושרידי בנייה; שרידי הבנייה נפגעו קשות במהלך סלילת כביש במקום. הגת האחת כוללת משטח דריכה מלבני ובור איגום דמוי ספלול (איור 13). הגת השנייה כוללת משטח דריכה עגול ובור איגום שניכר שהורחב בשלב מאוחר יותר (איור 14). שרידי הבנייה כוללים מבנה סגלגל ולצדו קיר איתן ארוך (איור 15); הם נבנו בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב. הקיר האיתן נבנה מאבני גוויל שביניהן שולבו אבנים מהוקצעות. המבנה הושתת על הסלע, ובתוכו נבנו קירות מחיצה. ממזרח למבנה נחשף מפלס של אדמה כבושה ואבנים קטנות, כנראה חצר או רחוב. הקיר האיתן מאוחר למפלס האדמה והאבנים, ולא ברור אם הוא התקיים יחד עם המבנה. אם הקיר והמבנה שימשו בעת ובעונה אחת, אפשר שהקיר שימש להגנה על המבנה. בחפירת שרידי הבנייה התגלו ראשי חץ מטיפוס עמוק (איור 16) מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית, להבי מגל משוננים (איור 17) מהתקופה הניאוליתית הקרמית וכן כילפות (איור 18) וכלים דו-פניים שסותתו על צור לווחי (איור 19) מהתקופה הכלקוליתית הקדומה. כן, התגלו ממצא קרמי דל מהתקופות הרומית והביזנטית ומעט כלי בזלת ופריטי אבן אחרים, ובהם אבני קלע.
 
בחפירה התגלו שני אתרי סיתות, האחד מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (התרבות המוסטרית) והשני מהתקופה הניאוליתית או הכלקוליתית, וכן שרידי יישוב קדום. נראה כי אתר הסיתות מהתקופה הפליאוליתית התיכונה שימש את יושבי מערת קאפזה, המרוחקת כ-7 ק"מ ממזרח לאתר. אתר הסיתות מהתקופה הניאוליתית או הכלקוליתית קשור אולי לאתר עין ציפורי הסמוך, שבו התגלו שרידי יישוב מהתקופות הניאוליתית הקדם-קרמית ב' וג' והכלקוליתית הקדומה והמאוחרת. באתר הסיתות לא התגלו עדויות לשימוש בטכנולוגיה נביפורמית, המאפיינת את התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', ולכן סביר יותר לתארכו לתקופה הכלקוליתית. שרידי היישוב כוללים מבנה ושתי גתות, ונראה שאף הם קשורים לאתר עין ציפורי. זמנו של היישוב לא ברור מפני שממצא הצור הקשור אליו מתוארך לכמה תקופות ולא התגלה כל ממצא קרמי.