השלב הקדום. במרכז שטח החפירה, בעומק 1.4 מ' מתחת לפני השטח, נתגלתה מחצבה (L510; מידות 0.5 × 1.2 מ'). מעל המחצבה לא נתגלה כל ממצא. מצפון למחצבה התגלו קטעים של רצפת טיח אפור (L507), שהונחה הישר על הסלע. מעל הרצפה התגלה מילוי אדמה (L503), שמעורבים בה מעט חרסים, ובהם שלוש שפות קנקנים המתוארכות למאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ (איור 6:5–8) וכן אבן צפחה (איור 12:5).

 
השלב האמצעי. התגלה קיר (W508; אורך השתמרות 1.2 מ', רוחב 0.6 מ'), שנבנה בכיוון צפון–דרום מאבנים גדולות, שהוקצעו גס בצדן החיצוני, בשילוב עם אבני גוויל קטנות; הוא נשתמר לגובה נדבך אחד (0.5 מ' גובה). הקיר נמשך לדרום אל מחוץ לגבולות החפירה. בצד מזרח נסמך הקיר אל סלע גבוה, מפולס, ובצד צפון הוא נהרס מבנייה של קיר מאוחר יותר (W501, להלן). בסלע המפולס שממזרח לקיר נחצב אגן (L511; אורך 0.2 מ', עומק 0.12 מ'); זמן חציבתו לא ידוע. מתחת לקיר וממערב לו התגלתה שכבת אדמה חומה המונחת על הסלע (L509), ובה נחשפה שפת סיר מהתקופה הביזנטית (איור 5:5) המתארכת את זמן בנייתו של הקיר. אל הקיר ניגשת שכבה של אדמה אפורה ואבנים קטנות (L506), אולי תשתית של רצפה שלא השתמרה. בשכבה 506 התגלו שברי כלי חרס, ובהם שפת קנקן מהמאה הא' לפסה"נ (איור 9:5) ושפת סיר מהתקופה הביזנטית (איור 4:5).
 
השלב המאוחר. בעומק של כ-0.3 מ' מתחת לפני השטח התגלו שרידי קיר (W501), שנבנה בכיוון כללי מזרח–מערב משורה אחת של אבנים מהוקצעות גס ואבני גוויל במגוון מידות. נראה כי אבני הקיר נלקחו מהיישוב ששכן בקרבת מקום. הקיר נמשך למזרח אל מחוץ לתחום החפירה; המשכו נתגלה בחפירה בעבר (הרשאה מס' 6127-A, ריבוע 5), ובה הוא תואר כגדרה חקלאית שנבנתה על יסוד של קיר מהתקופה הביזנטית. צדו המערבי של הקיר נהרס בעבודות בימינו. אל הקיר ניגשת מצפון ומדרום שכבת אדמה חומה (L504 ,L502), ובה התגלה ממצא קרמי דל, הכולל שברי גוף של קנקנים, שפה של קערת ARS (איור 1:5), המתוארכת לסוף המאה הה' וראשית המאה הו' לסה"נ, ושפות של שני קנקנים מהתקופה הביזנטית (איור 10:5, 11). עוד התגלו בשכבת האדמה החומה שני מטבעות, האחד של טיבריוס (30/1 לסה"נ; סל 5009; ר"ע 143921) והאחר של תאודוסיוס (402–408 לסה"נ; סל 5008; ר"ע 143920). לא נחשפה רצפה הניגשת אל קיר 501, אך הממצאים משכבת האדמה החומה וכן המבנים מהתקופה הביזנטית שנחשפו בחפירה הצמודה (הרשאה מס' 6127-A) מתארכים כנראה את הקיר לתקופה הביזנטית. מעל ראש קיר 501, בשכבת פני השטח (L500), התגלה מגוון של ממצאים, ובהם שפה של קערת LRD (איור 2:5) המתוארכת למאות הו'–הז' לסה"נ, שפת קערה העשויה מטין ורוד ומזוגגת מחוץ בירוק (איור 3:5), המתוארכת לתקופה העבאסית, מטבע של הורדוס (23–13 לפסה"נ; סל 5011; ר"ע 143919) וכלי כתישה מאבן גיר (איור 13:5).
 
בחפירה התגלו שרידי בנייה דלים מהתקופות הרומית הקדומה והביזנטית. השרידים מהתקופה הביזנטית קשורים לשרידי היישוב שנחשפו בעבר בקרבת מקום ומלמדים כי יישוב זה השתרע גם בדרום הגבעה. דלות השרידים מלמדת כנראה כי שטח זה השתרע בשולי היישוב וכי זהו גבולה הדרומי של חורבת גנים.