גת חצובה WP1 (איורים 2, 3). הגת כוללת משטח דריכה (L111; מידות 4.00 × 4.54 מ'), בור איגום (L112; מידות 2.1 × 2.2 מ', 1.85 מ' עומק) ובור סינון (0.65 × 0.70 מ', 0.5 מ' עומק), המחוברים בתעלות. בפינות משטח הדריכה השתמרו קטעים קטנים של טיח הידראולי. במרכז המשטח נחצב בור רבוע (1.18 × 1.18 מ'), ובו הוצבה אבן לקיבוע מכבש בורג (1.1 × 1.1 מ'), שבמרכזה נחצבה מגרעת רבועה (0.4 × 0.4 מ', כ-0.4 מ' עומק), המתרחבת בבסיסה למערב. מהבור שבמרכז משטח הדריכה מוליכה תעלה אל בור האיגום. תעלה נוספת מוליכה מהפינה הצפונית-מערבית של משטח הדריכה אל בור הסינון. בור האיגום רבוע, ובדופנו המזרחית נחצבו שש מדרגות. בפינתו הצפונית-מערבית של הבור נחצב בור משולש לאיסוף שאריות התירוש (איור 4). בור האיגום טויח בטיח הידראולי ורדרד, ובו חרסים כתושים. הטיח הונח על רובד עבה של מלט (כ-7 ס"מ עובי) ובו חרסים. נראה כי כל מרכיבי הגת היו מטויחים בטיח הידראולי דומה שהונח על רובד של מלט. בור הסינון רבוע, ובתחתיתו נחצב נקב המוליך אל בור האיגום.

באדמה שהצטברה בגת נתגלו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית התיכונה, ובהם קדרה שלה שפת מדף (איור 3:5) וקנקן (איור 11:5) מהמאה הב' לסה"נ. על פני השטח התגלה ממצא קרמי דומה, אך אין בו די בכדי לתארך את הגת. ר' פרנקל מכנה את התכנית של גתות מטיפוס זה "תכנית ארבעת המרובעים" ואת מכבש הבורג "מכבש אילון"; שטח החפירה הסמוך לאחיהוד נמצא בקצה הצפוני של תחום תפוצתן של גתות אלה (Frankel 1999: Maps 34, 35, 39).
 
מתקן I1. חציבה מלבנית בסלע, מעין שוקת (0.9 × 1.3 מ', כ-0.5 מ' עומק; ר' איור 2).
 
מתקן I2. חציבה מלבנית רדודה בסלע, מעין שוקת (0.5 × 1.1 מ', כ-0.1 מ' עומק; איור 6); בקרקעיתה נחצב שקע רדוד.
 
מתקן I3. חציבה מלבנית בסלע, מעין שוקת (0.5 × 1.3 מ', כ-0.25 מ' עומק; איורים 6, 7).
 
מתקן I4. חציבה רדודה לא סדורה בסלע (כ-0.8 מ' קוטר, כ-0.1 מ' עומק; איור 6).
 
מעל למתקנים הצטברה אדמת טרה רוסה, ובה חרסים מהתקופה הרומית.
 
מחצבה Q1 (מידות 4.5 × 5.0 מ', כ-0.8 מ' עומק מרבי). מחצבה רדודה, ובה שני מפלסי חציבה. בקרקעית בור החציבה נחשף כיס אדמה גדול, שגרם אולי להפסקת החציבה במקום.
 
מחצבה Q2 (מידות 4 × 6 מ', 1.2 מ' עומק; איורים 8, 9). מחצבה מלבנית, ובה שלושה מפלסי חציבה. ניכרים סימני חציבה של אבנים מלבניות במגוון מידות, תעלות ניתוק ואבנים שטרם נותקו ממקומן.
 
מחצבה Q3 (מידות 1 × 2 מ'). מחצבה קטנה ורדודה שממנה השתמרה פינה חצובה בסלע ותעלת ניתוק.
 
מחצבה Q4 (מידות 1.5 × 2.0 מ', 0.65 מ' עומק). מחצבה קטנה, ובה שני מפלסי חציבה. בצד המערבי של המחצבה הובחנה אבן שחציבתה לא הושלמה, ומשני צדיה תעלות ניתוק. בקרקעית בור החציבה ניכרים בסלע בולבוסים, המעידים שהסלע אינו מתאים לחציבת אבני גזית.
 
מחצבה Q5 (מידות 5 × 7 מ'; איור 10). מחצבה רדודה, ובה שני מפלסי חציבה. במרכזה נחשפה מערה (L118; כ-1.2 מ' עומק חשיפה), ובה הצטברות של אדמת חרסית. בהצטברות האדמה התגלו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית התיכונה, ובהם קערת בישול מטיפוס כפר חנניה B1 (איור 2:5), המתוארכת למן סוף המאה הא' לסה"נ ועד לאמצע המאה הד' לסה"נ.
 
מחצבה Q6 (קוטר 1.9 מ'; איורים 11, 12). חציבה עגולה, שבחלק מהיקפה ניכרת תעלת ניתוק (כ-0.1 מ' רוחב). נראה כי במקום נחצבה אבן ממל או אבן ים של בית בד (1.6 מ' קוטר, כ-0.4 מ' עובי). בסקר מקדים שנערך באתר אותרו אבני ממל גדולות (1.4 מ' קוטר מרבי). בהצטברויות אדמה במחצבה התגלו מעט שברי כלי חרס מהתקופה הרומית התיכונה, ובהם שני מכסים (איור 7:5, 8) וקנקן (איור 12:5).
 
מחצבה Q7 (מידןת 4.5 × 11.0 מ', 1.8 מ' עומק מרבי). מחצבה גדולה, ובה ארבעה מפלסי חציבה. בראש המפלס השני מלמעלה נחשף קיר מחיצה, שנבנה בכיוון צפון–דרום משורה אחת של אבני גיר מהוקצעות; הוא השתמר לגובה נדבך אחד. הקיר נבנה בהתאמה לקווי החציבה, וכנראה שימש במבנה חקלאי שנבנה לאחר שהמחצבה יצאה משימוש.
 
קטע דרך (R1; אורך חשיפה 11 מ', רוחב 3 מ'; איורים 13, 14). נחשף קטע מדרך מקומית, שנבנתה ממשטח אבנים במגוון מידות (L105; עובי מרבי 0.3 מ') שהונח על תשתית של אדמה ואבנים (L110; עובי מרבי 0.7 מ'). הדרך נתחמת בשני קירות (W2 ,W1), שנבנו משורת אבני שדה גדולות מאוד. במשטח 105 נתגלו כמה שברי כלי חרס, ובהם קערת בישול מטיפוס כפר חנניה C1 (איור 1:5), המתוארכת למן אמצע המאה הג' ועד למאה הה' לסה"נ, וקנקן (איור 13:5) מהתקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'–הד' לסה"נ). בתשתית 110 נתגלו מעט שברי כלי חרס מהמאה הב' לסה"נ, ובהם קדרה שלה שפת מדף (איור 4:5) ומכסה (איור 9:5). הדרך קישרה בין האזור החקלאי ליישובי הסביבה; ייתכן שהיא הוקמה לצורך הוצאת האבנים מהמחצבות.
 
מערות קבורה (C1 — ר' איור 11; C2 — ר' איור 2). בשתי המערות התגלו פירי כניסה ופתח קשות הפונה לצפון. פתח מערה 1 נמצא בעומק של כ-2.5 מ' מראש הסלע. בשתי המערות הצטברו אדמה ואבנים והתגלו בהם שברי כלי חרס מהתקופה הרומית התיכונה, ובהם קדרה קטנה (איור 5:5), סיר בישול סגור מטיפוס כפר חנניה 4A (איור 6:5), המתוארך למן אמצע המאה הא' לפסה"נ ועד לאמצע המאה הב' לסה"נ, ומכסה (איור 10:5) וקנקן (איור 14:5) מהמאות הב'–הג' לסה"נ.