בחודש מאי 2013 נערכה חפירת בדיקה בעילבון (הרשאה מס' 6783-A; נ"צ 23769-79/74975-85; איור 1), לקראת הנחת קו ביוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון תאגיד המים והביוב פלג הגליל בע"מ, נוהלה על ידי ג' צינמון (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), א' שפירו (מדידות ו-GPS), ד' אבשלום-גורני (הנחיה), ע' שטרן (כלי חרס), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס) וכן עובדים מכפר כנא, טורעאן, בועינה נוג'ידאת וטבריה.
היישוב עילבון מזוהה עם הכפר עילבו מהתקופה הרומית, שבו גרה משפחת הקוץ, אחת ממשמרות הכהונה (דה"א, כ"ד, י'). רשימת מיסוי מהתקופה העות'מאנית מעידה כי ההתיישבות בכפר מוכרת כבר במאה הט"ז לסה"נ (Hütteroth and Abdulfattah 1977:189). לכך מתווספת העדות לבניית שתי כנסיות במאה הי"ט ובראשית המאה הכ' (יערי 438:1976). באזור הכפר נערכו סקרים וחפירות בעבר (חושקר 2013).
בחפירה נפתחו שישה ריבועים (1–6; כ-150 מ"ר; איור 2) באמצע גובה המדרון המערבי של השלוחה שעליה שוכן גרעין הכפר הקדום, הבנוי בצפיפות רבה מאוד בבתי אבן. על סמך סימנים של כלי מכני בסלע בשטח החפירה (איור 3) נראה כי בעבר נערכו במקום עבודות פיתוח שפגעו בשרידים עתיקים. בחפירה התגלו חציבות וכן שברי כלי חרס מתקופות הברזל 2, הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית.
בחלק מריבועי החפירה נמצאו חציבות בסלע, המלמדות כנראה כי השטח שימש בתקופות הקדומות מחצבה לאבני בנייה. בריבוע 1 למשל התגלו סימני חציבה של אבן בנייה שהוסרה ממקומה (0.3 × 0.5 מ'; איור 4). בריבועי החפירה נתגלו שברי גוף של כלי אגירה, כלי הגשה וכלי בישול מחרס, המתוארכים לתקופות הברזל 2 (המאות הי'–הט' לפסה"נ), הרומית (המאות הב'–הד' לסה"נ) והביזנטית (המאה הד' לסה"נ). עיקר ממצא כלי החרס בחפירה מתוארך לתקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ), והוא כולל קדרות גסות עשויות ביד (איור 1:5–3), קדרה מזוגגת בצבע חום ירקרק ולה ידית (איור 4:5), קדרות גסות מזוגגות (איור 5:5), קערות המיספריות מזוגגות בצהוב ובירוק חיוור מפנים (איור 6:5), קערות ישרות דופן ומזוגגות (איור 7:5, 8) וקערות המיספריות מחופות לבן בחלקן הפנימי ובשפה, מזוגגות ירוק או חום-ירקרק מפנים ומעוטרות בצבע מחוץ (איור 9:5, 10). עוד התגלו בחפירה שברי כלי חרס מהתקופה העות'מאנית, ובהם קערות המיספריות המזוגגות מפנים ומחוץ (איור 1:6), המתוארכות כנראה למאות הט"ז–הי"ז לסה"נ, סיר בישול שלו צוואר קצר, גוף כדורי ושפת מדף (איור 2:6), המתוארך למאות הי"ד–הט"ז לסה"נ, פיטס (איור 3:6), המתוארך כנראה למאות הט"ז–הי"ז לסה"נ, קנקני אגירה המאופיינים בשפה מעובה וברכסים בצוואר (איור 4:6–6), ובהם קנקן אחד מטין אפור כהה ממשפחת כלי עזה (איור 4:6); וקנקן שבצווארו רכסים המעוטרים בשיקוע בהון (איור 7:6).
ממצא כלי החרס מלמד לראשונה שראשית ההתיישבות בעילבון הייתה כבר בתקופת הברזל 2. נראה כי בתקופות הרומית והביזנטית השתרע היישוב בכל שטח השלוחה. על סמך הממצא הקרמי נראה כי היה פער ביישוב האתר בתקופה האסלאמית הקדומה והוא יושב מחדש בתקופה הממלוכית וממשיך להתקייםעד לימינו.
יערי א' 1976. מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים מימי הבינים ועד ראשית ימי שיבת ציון. רמת גן (הדפסה מחודשת של מהדורת 1943).
Ηütteroth W.-D. and Abdulfattah K. 1977. Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century (Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5). Erlangen.