נפתחו תעלת בדיקה ושני ריבועים. תעלת הבדיקה נחפרה לאורך W2 באשנב הירייה השני (E4). אשנב הירייה נוקה לחלוטין ונבדק וכן נבדק חתך קטן במילוי שממזרח לו. הובחנה רצפת טיח שנחתכה, כנראה לצורך בניית החומה, כלומר הייתה קדומה לחומה W2 וכנראה המשיכה מעבר לפן הפנימי שלה.

נפתח ריבוע (B2) צמוד לפן הפנימי של W1 ו-W2, בנקודת המפגש שלהם ובהמשך עד אשנב הירייה השני בחומה W1  (כ-E2). נחשף קיר מסיבי (W3) שהיה מחובר לקצה של W2 ולפן הפנימי של W1 ונבנה כנראה כדי לחבר בין שני קטעי החומה הקדמית; אפשר שבנייתו הייתה אמצעי זמני לחיבור הקירות שכן אופי הבנייה שונה מזה של שני קטעי החומה הקדמית.
במילוי העליון נתגלו חרסים מהתקופות הרומית והצלבנית. בעומק של 0.5–0.7 מ' נחשפה רצפת אבן (L009), מורכבת משתי שכבות של אבני גוויל קטנות ומהודקות (איור 4). הרצפה ניגשה לקיר W3 וכנראה הונחה מיד או מעט אחרי הקמת הקיר. במילוי מעל רצפה זו נמצאו קורות שרופות וראשי חצים ונראה כי הוא מתארך את הרס המבצר לחודש יולי 1271. במילוי נמצאה כמות מעטה של חרסים מהמאה הי"ג לסה"נ, שני מטבעות: מטבע אחד של הְיו ה-IV מבורגונדי (1218–1253 לסה"נ) והשני של קומרדין מלך סיציליה (1254–1258 לסה"נ), וכן מספר רב של מסמרי בנייה ומסמרי פרסות. קטע מרצפה 009 (כ-1.5 מ' רוחב), מחומה W2 ועד E2 פורק והחפירה העמיקה כ-0.4 מ' ונחשפה רצפת טיח בהירה ומהודקת (L011). במהלך החפירה הזו נחשף אשנב הירי E2 כולו. רצפה 011 אמנם הרוסה בחלקה אך אין ספק שהיא קדומה לקיר W3. אפשר שזו הרצפה, או לפחות בת זמנה של הרצפה שנמצאה בתעלת הבדיקה מול E4. שני מטבעות שנמצאו במילוי מעל רצפה 011, אחד משארטר, של תיאובלד ה-VI (מהשנים 1205–1218 לסה"נ) ושני של הנרי I מקפריסין (1218–1253 לסה"נ), שנטמן כנראה לאחר הרפורמה של 1230 לסה"נ, לא סייעו במיוחד בתארוך הרצפה העליונה (L009) שכנראה לא הותקנה לפני 1230 לסה"נ, אך שנים אחדות לאחר תחילת הבנייה הראשונה של המבצר בערך בשנת 1226 לסה"נ. מעל רצפה 009 נתגלו חרסים נוספים מהמאה הי"ג לסה"נ, וכן מסמרים ועצמות, חלקן עצמות בקר, מפוזרות וכנראה שרידי ארוחות.
מניתוח השרידים האדריכליים עולה כי חומה W1 היא הראשונה מקטעי החומה הקדמית. רצפת הטיח (L011) שייכת לשלב קדום זה. נראה שמאוחר יותר, מסיבות לא ידועות או בשל התמוטטות חלקית של חומה W1, נבנתה חומה W2, איכותית ומסיבית יותר והרבה יותר גבוהה. מסיבה זו כנראה לא ניתן היה לבנות אותה בקו אחד עם חומה W1. פני השטח משתפלים בתלילות מערבה והחומות נבנו על מדרגת סלע. חומה W2 הוקמה לפיכך מעט יותר מזרחה מחומה W1 ובשל כך תעלת היסוד של החומה חתכה את הרצפה הקיימת. לאחר בניית חומה W2, הורמו רצפות וחלק מהחדרים הסמוכים לחומה נבנו מחדש. בנקודה שבה עמד עדיין הקטע הקדום של החומה, נסגר הפער וחוזקה הנקודה החלשה בבניית קיר גס (W3). אפשר שהיה זה אמצעי זמני ואולי הייתה כוונה להחליף את המשך חומה W1 בבניית קיר W3; אם כך, בנייה זו נעשתה קודם לנפילת המבצר.
ריבוע שני (B1) נפתח בתוך חדר קטן או תא, בדיוק מול השער בחומה W1 (קירות W7–W5; איור 5) שהיה אולי בית המשמר של השער ונוקה חלקית עד לרצפתו שמעליה היו סימני שרפה. הממצאים בריבוע זה דומים לאלה שבריבוע B2 ובהם חרסים, מסמרים ומעט עצמות בעלי חיים. בקיר הדרומי האחורי של התא (W6) נישה קטנה ולאורכו נבנתה מדרגה מוגבהת.
 

 
 Dean B. 1927. The Exploation of a Crusader’s Fortress (Monfort) in Palestine.        Metropolitan Museum of Art Bulletin 22:5–46.
Frankel R. 1993. Monfort. NEAEHL 3. Pp. 1070–1073.
Hubatsch W. 1966. Monfort und die Bildung des Deutschordensstaates im Heilen             Lande.             Nachrichten der Akademie der Wissenschaftten in Göttingen 1,                        Philosophische-Historische Klasse 5, pp. 159–199.
Pringle R.D. 1997. Secular Buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem.             Cambridge.