תועד מקווה (2.7 × 3.6 מ', 1.6 מ' עומק נראה) שנחצב קרוב לקיר מסיבי מאבני גזית. הקיר השתמר לגובה חמישה נדבכים. הקיר שימש כנראה לתחימת היישוב הקדום ממזרח. במקווה הצטברה אדמת סחף ולכן אי אפשר היה לתעד את חלקו התחתון וקרקעיתו. במקווה תועדו שלושה פתחים חצובים (1–3; 1 — 0.6 מ' רוחב; 2 — 1 מ' רוחב; 3 — 0.9 מ' רוחב). כיום רק פתח 1 פתוח למעבר ואילו פתח 2 נחסם בבנייה מסודרת ופתח 3 נחסם בדרדרת אבנים. פתחים 1 ו-2 מופרדים זה מזה בעמוד סלע. בתקרה, מעל לפתח 1, נחצב פיר, ששימש לניקוז נוזלים מפני השטח אל תוך המקווה. דפנות המקווה, התקרה, פתחים 1 ו-2 ועמוד הסלע שביניהם טויחו בשתי שכבות של טיח הידראולי האופייני לימי הבית השני — השכבה העליונה של טיח הידראולי אפור שמעורבים בו חצצים והשכבה התחתונה של טיח לבן. הקיר שחוסם את פתח 2 טויח גם הוא בטיח הידראולי אפור, המכסה חלקים משכבת הטיח האפור שבדופנות פתח 2; על סמך הרכב טיח זה וגונו נראה כי חסימת פתח 2 נעשתה אף היא בימי הבית השני. חסימת פתח 2 הותירה במקווה פתח יחיד. פתח 3 אינו מטויח בדפנותיו והוא חותך את הטיח שנמרח על דופנות המקווה, לכן ברור שהוא מאוחר לשלב השימוש במקווה.במקווה לוקטו חרסים אחדים, מרביתם מתוארכים לשלהי ימי הבית השני ומקצתם מתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת–ראשית התקופה הביזנטית.

על סמך תוכנית המקווה, הטיח והחרסים נראה כי הוא נחצב בימי הבית השני. על סמך ההבדלים בין פתח 1 לפתח 2 — פתח 2 רחב וקבוע במרכז הדופן המזרחית של המקווה ואילו פתח 1 צר יותר ומיקומו נראה מאולץ — דומה כי שני פתחים אלה לא נחצבו בו זמנית עם חציבת המקווה אלא נראה כי מתחילה נחצב במקווה פתח יחיד (2), ואילו פתח נוסף (1) נחצב בשלב מאוחר יותר, אולי לצורך הקפדה יתרה על חוקי הטומאה והטהרה. בשלב כלשהו, כנראה בשלהי ימי הבית השני, נחסם פתח 2. מאוחר לימי הבית השני נחצב פתח 3, ואפשר שבשלב זה שימש המקווה כמחסן תת-קרקעי.
 
מקווה טהרה זה מתווסף למקוואות שהתגלו באתר ויחד הם מלמדים על עוצמתו של היישוב היהודי במקום בשלהי ימי הבית השני. מקוואות טהרה הכוללים פתח כפול אפשרו הקפדה על ההפרדה בין הנכנסים הטמאים ליוצאים הטהורים. הפרדה זו נזכרת במקורות חז"ל — "כל הכלים הנמצאין בירושלם דרך ירידה לבית הטבילה – טמאין, דרך עליה – טהורין; שלא כדרך ירידתן עליתן" (שקלים ח, ב). בפירושו של רש"י — "בדרך אחת היו יורדין לבית הטבילה ועולין בדרך אחרת". מקוואות דומים, להם פתח כפול, התגלו בעיקר בירושלים ובסביבתה הקרובה, בגוש עציון (Peleg and Amit 2004) ולאחרונה אף בח' כפר צום הסמוכה לחורבת גרס (חדשות ארכיאולוגיות 125).   
 
 

זיסו ב' תשס"ז. לזיהוי של היישוב 'גרסה' ביהודה. בתוך: י' אשל. עורך. מחקרי יהודה ושומרון ט"ז. אריאל. עמ' 219–230.

 
Peleg Y. and Amit D. 2004. Another Miqveh near Alon Shvut. ‘Atiqot 48:95–98.