בשלושה ריבועים (2–4) לא נמצאו שרידים אדריכליים, ובהצטברויות ובמילויים שנחפרו בהם, עד לחול שעליו נבנתה העיר, נאספו שברי כלי חרס, הקדומים שבהם מתוארכים לשלהי המאה הח' לסה"נ והמאוחרים למאה הי"א לסה"נ. להלן תיאור השרידים בשאר הריבועים.

 
ריבוע 1 (איור 3)
נחפרו שלושה שלבים המתוארכים לתקופה העבאסית, המתוארים להלן מן הקדום למאוחר:
שלב א'. במרכז הריבוע נחפר קיר (W207) שהשתמר לגובה נדבך אחד. הקיר בנוי בכיוון מזרח–מערב מאבנים גדולות המסותתות ברישול שהונחו הישר על החול. מן החול שמשני צדי הקיר נאספו שברי כלי חרס המתוארכים לשלהי המאה הח'–ראשית המאה הט' לסה"נ.
שלב ב'. בשלב זה פורק קיר 207 ובמקומו נבנה קיר (W205). הקיר, שנחפר בקרבת החתך הדרומי של הריבוע, השתמר לגובה שני נדבכי יסוד הבנויים אבני גוויל קטנות והשתמר בקטע קצר בלבד (0.6 מ' אורך).
שלב ג'. קיר 205 פורק. לאחר פירוקו נבנה קיר (W202) בנוי מאבני גזית ולו ליבה העשויה אבני גוויל. הקיר בנוי בכיוון צפון–דרום והוא השתמר לגובה שני נדבכי על המונחים על נדבך יסוד הבנוי אבני גוויל. נדבך היסוד בנוי אל תוך החול ובחפירתו נאספו שברי כלי חרס המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ.
 
ריבוע 5 (איור 4)
במחצית הצפונית של הריבוע נחפר חדר שהשתמר חלקית. החדר נתחם בקירות מדרום (W203; ר' איור 2: חתך 3–3), ממזרח (W204; ר' איור 2: חתך 2–2) ומצפון (W206). הקיר המערבי לא השתמר, ומקיר 206 השתמר חלק קטן. קירות 203 ו-204 השתמרו לגובה שני נדבכים הבנויים גזית מעל שני נדבכי יסוד מאבני גוויל, וקיר 206 השתמר לגובה נדבך אחד מעל נדבך יסוד הבנוי אבני גוויל, המונח גבוה יותר מנדבכי היסוד של שני הקירות האחרים. הקירות השתמרו מתחת למפלס הרצפה המשוער, ובמילוי שביניהם (L127) נאספו שברי כלי חרס המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ.
 
ריבוע 6
בחתך שנחפר בפינה הצפונית-מערבית של הריבוע נחפר חלק מרצפת טיח (L126), הנמשכת אל מחוץ לשטח החפור (איור 5). בחפירת הרצפה והמילוי שמתחתיה נאספו שברי כלי חרס מן התקופה העבאסית.
 
ריבוע 7
בחלק המזרחי של הריבוע נחפרו שרידים דלים של רצפת טיח לבנה (L110) שניגשה אל קיר (W208; איור 6) שממנו השתמרו שלוש אבנים בלבד. במילוי שמתחת לרצפה נאספו שברי גוף של כלים מן המאות הט'–הי' לסה"נ.
 
ריבוע 8 (איור 7)
במחצית הצפונית של הריבוע נחפר מתקן המורכב מצינור חרס דק המשוקע בתשתית עשויה צרורות אבן (L108). הצינור התנקז לבסיס קנקן, ששוקע אף הוא בתשתית, דרך חור שנקדח בדופן הקנקן (איור 8). את התשתית תוחם מדרום קיר אבן (W201), שהשתמר לגובה נדבך היסוד בלבד. אל הקיר הוצמד מדרום בור מטויח שמתארו חצי עגול (L109; ר' איור 2: חתך 1–1), שחתך רצפת טיח (L125). בחפירת המילוי שמתחת לרצפה (L128) נאספו שברי כלי חרס המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ.
מצב השתמרות המערכת אינו מאפשר לעמוד על השימוש בה. נראה שצינור החרס ניקז כיור או מערכת שהשימוש בהם לא הצריך כמויות מים גדולות, שאותן לא יכול היה הקנקן להכיל. ייתכן שהקנקן שימש בור שיקוע וממנו נמשך צינור חרס נוסף, שלא השתמר, שהזרים מים אל בור 109 ששימש לאגירה. עם זאת, אין לשלול את האפשרות שהמערכת שימשה למלאכה כלשהי.
 
הממצאים
בחפירה נאספו כלי חרס מן התקופות העבאסית עד הפאטימית. נמצאו קערות המתוארכות
למאות הט'–הי' לסה"נ (איור 1:9) ולמאות הט'–הי"א לסה"נ (איור 2:9), וכן קערה מעוטרת בפסים כהים על רקע צהוב ומזוגגת בהתזה (איור 3:9) וקערה מעוטרת בבוהק (איור 4:9), שתיהן מן המאה הי"א לסה"נ. כלי הבישול כוללים קדרות מן המאות הט'–הי"א לסה"נ (איור 5:9, 6), מחבת מן המאות הט'–הי' לסה"נ (איור 7:9), ומחבת מן המאה הי"א לסה"נ (איור 8:9). כלי האגירה כללו קנקן זיר (איור 1:10), מיכל דמוי רימון (איור 2:10), פכים (איור 5:10–8) ופכית (איור 10:10) מן המאות הט'–הי' לסה"נ; פך מעוטר (איור 3:10) וידית קנקן מעוטרת (איור 4:10) מן המאה הי"א לסה"נ; ופך (איור 9:10) וצפחת (איור 11:10) מן המאות הט'–הי"א לסה"נ.
כן נמצאו שבר נר מן המאות הט'–הי' לסה"נ (איור 12:10) ומשקולת ברונזה (איור 11) שהתגלתה בריבוע 4.
נוסף על אלה נמצאו שני שברי כוריות להתכת מתכת וסיגי ברזל אחדים, אך לא ברור אם יש בהם כדי להעיד על תעשיית מתכת או שמא הם חלק ממילוי שהובא לאחר שהאזור ניטש.
 
כלי הזכוכית
נטליה כצנלסון
 
החפירה הניבה מכלול קטן אך מעניין של שברי זכוכית. המכלול מתוארך כללית למאות הח'–הי' לסה"נ, אך כולל פריטים רבים העשויים להצביע על כך שהיישוב הקדום ביותר באתר לא היה מאוחר לאמצע המאה הח' לסה"נ. בין פריטים אלה יש שברים של לפחות שלושה חפצים בצורת פרסה (איור 1:12–3), מהם שניים (איור 1:12, 2; לוקוס 127) שהתגלו יחד. החפצים דומים זה לזה בחתכם המעוגל ובכך שהם מעובים מצדם האחד ולא גמורים בצדם האחר, אך נבדלים בגוונים של זכוכית ירקרקה-כחולה. צבעו האמתי של הפריט באיור 1:12 מכוסה בקרום בליה חזק בצבע צהבהב-זהב. שימושם של חפצים יוצאי דופן אלה אינו ברור. הם עשויים להיות קמעות דמויי פרסה, או שלב בתהליך ייצור כלי זכוכית. שברים דומים ידועים בעיקר ממוזיאונים ומאוספים פרטיים. הופעתם בעשרים השנים האחרונות במגוון חפירות ברמלה עשויה להצביע על כך שהם תוצר מקומי מן התקופה האומיית (Gorin-Rosen 2010. P. 254, Pl. 10.11:9). גילויים של לפחות שלושה חפצים כאלה בחפירה הנוכחית מחזק טענה זו.
שישה שברים אחרים (איור 4:12–9), מחצית מכלל השברים המזוהים, עשויים להיות אף הם מתוארכים למאה הח' לסה"נ. יתר על כן, שלושה מפריטים אלה (איור 4:12, 5, 7) התגלו אף הם בלוקוס 127, כמו הפריטים שבאיור 1:12, 2, וסביר שמתוארכים לתקופה זו, כנראה לא מאוחר למחצית המאה הח' לסה"נ. הם כוללים: נר דמוי קערה (איור 4:12) שהוא כמעט חסר צבע ובעל גוון כחול, שלו שפה רחבה מקופלת חוצה וידית קצרה העשויה מזכוכית ירקרקה באיכות נמוכה שבה עורקים צהובים וגופיפים שחורים; קערה גלילית עמוקה ירקרקה-כחולה (איור 5:12) עם שפה עבה המתעגלת פנימה; ובקבוק כדורי קטן (איור 7:12) עם שפה נוטה חוצה, שייתכן שהתעוותה בתהליך הייצור, המזכיר את הפריט שבאיור 4:12 בצבע ובאיכות הנמוכה של הזכוכית. כלים אחרים שעשויים להיות משויכים למכלול מן המאה הח' לסה"נ על סמך איכות ייצורם וצורותיהם הייחודיות הם כוס אלמביק ירקרקה קטנה (L113; איור 6:12) שלה שפה קצרה מקופלת חוצה וחדק אופקי ארוך; בקבוק ירקרק-כחול קטן (L129; איור 8:12) שלו בסיס טבעת רדוד; ובקבוק צהבהב (L107; איור 9:12) עם בסיס שטוח.
רק שני שברים מזוהים הם מטיפוסים מובחנים מן התקופה העבאסית; אלו הם בקבוק כדורי ירקרק-כחול (L113; איור 10:12) עם שפה מעוגלת וצוואר קצר עם עקבות של צילוע רדוד; וגביע גלילי חסר צבע (L103; איור 11:12) עם בסיס שטוח. האחרון הוא הטיפוס המאוחר ביותר שנמצא בחפירה, ומקבילות לו מתוארכות למאות הט'–הי' לסה"נ.
אף ששברי כלי החרס שנמצאו בחפירה משויכים לתקופה העבאסית, רוב שברי הזכוכית מתאימים לתקופה האומיית. ייתכן שהם מייצגים את השלב המוקדם ביותר ביישוב העיר, מיד אחרי אמצע המאה הח' לסה"נ, אז התחלפו השושלות האסלאמיות אך מסורת ייצור הזכוכית נמשכה.
 
 

 

Gorin-Rosen Y. 2010. The Islamic Glass Vessels. In: O. Gutfeld, Ramla: Final Report of the Excavations North of the White Mosque (Qedem 51). Jerusalem.