החפירה נערכה בשוליים הצפוניים-מערביים של עילבון. לקראת סוף המאה הי"ט ביקר באתר גרן שתיעד מבנה הרוס עם עמודים (אולי בית כנסת) ומערת קבורה (Guérin. 1880. P. 359). נ' תפילינסקי דיווח על מערות קבורה מהתקופה הרומית (חדשות ארכיאולוגיות ה: 14–15). בסקר הבריטי נזכר סרקופג שנמצא באתר (Conder and Kitchener. 1881. P. 381). בחפירת הצלה שנערכה בשנת 2004 בשוליים הצפוניים-מזרחיים של הכפר נחשף מפלס חיים מהתקופות הרומית והביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 123).

האתר של עילבון מזוהה עם עלבו, יישוב יהודי המופיע ברשימת הלכות כוהנים. ייתכן שעלבו היה מקום מושבה של משפחת כוהנים שברחה מירושלים לאחר חורבן הבית השני. עילבון מופיעה כמקום מושבה של משמרת הכהונה הקוץ בסדר הכוהנים בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. אין כל מידע על עילבון בתקופות הצלבנית והממלוכית והיא מופיעה ברשימות המס מסוף המאה הט"ז לסה"נ, התקופה העות'מאנית.

נחשפו יסודות של שני קירות ורובד של אבנים קטנות. בכל השטח (16 מ"ר; איורים 1–3) נחשף הסלע הטבעי. בפינה הצפונית-מערבית של השטח נמצא יסוד קיר שמתארו עגול (W110; איור 4), בנוי על הסלע מאבני גוויל קטנות ובינוניות (0.5 מ' גובה השתמרות). אופי הבנייה וההתעגלות של היסוד מעידים שהיו חלק ממתקן. במרכז ריבוע החפירה נחשפו יסודות של קיר שני (W112; איור 5), בנויים מאבנים בינוניות וגסות המונחות על הסלע. בין שני הקירות, מהסלע בדרום השטח לקצה קיר 112 בצפון, נחשף רובד של אבנים קטנות (L108; איור 6), אולי תשתית של רצפה שלא השתמרה. בדרום-מזרח ריבוע החפירה נמצאו אבנים אחדות גדולות וגסות שבחלקן היו מונחות על רובד האבנים הקטנות. אפשר שאבנים אלה הם מפולת של קיר שעמד בזמנו ממזרח לריבוע החפירה.

רובד האבנים הקטנות מונח על הסלע עצמו בדרום השטח ומעל מילוי אדמה בצפון. בשכבה שמעל רובד האבנים הקטנות (L103) ומתחתיו (L111) נמצאו חרסים מהתקופה הממלוכית. חרסים מתקופה זו נמצאו גם בשכבות שמשני צדי קיר W110 (ב-L105 ,L103) וקיר W112 (ב-L109 ,L103).
 
נתגלו שברי כלי חרס מהתקופות הביזנטית, הצלבנית והממלוכית (איורים 7, 8). החרסים הביזנטיים מעטים מאוד וכוללים קערות מטיפוס Cypriote Red Slip (איור 8: 1) ו-Phocaean Red Slip (איור 8: 2). חרס אחד נמצא מהתקופה הצלבנית ושייך לבסיס מטיפוס Byzantine green and brown painted (איור 8: 3), שניתן לתארכו למאה הי"ב לסה"נ. מרבית החרסים מהתקופה הממלוכית. חרסים ללא זיגוג הם קערות גדולות (איור 8: 4, 5), קדרה (איור 8: 6), קנקן (איור 8: 7) ופכים (איור 8: 8, 9). נמצאו שני טיפוסים של כלי בישול: סיר בישול כדורי (איור 8: 10) וקערת בישול מזוגגת (איור 8: 11). בכלי החרס המזוגגים קערות עם זיגוג חד-גוני (איור 8: 12–15), קערה עם זיגוג צהבהב מעל חיפוי (איור 8: 16) וקערה מזוגגת עם עיטור חרות (sgraffito; איור 8: 17). ממצאים נוספים הם שבר של רעף ביזנטי, אבן פסיפס שחורה (7×7×7 מ"מ) וצמיד זכוכית מהתקופה הממלוכית (איור 8: 18).
 
בחפירה נחשפו יסודות של שני קירות ואולי תשתית של רצפה. ממצא החרסים מעיד שהיישוב הנרחב באתר החל בתקופה הביזנטית, אף שעיקר הממצא הוא מן התקופה הממלוכית. העדויות ליישוב בתקופה הביזנטית מתאימות לידוע על האתר, אולם הממצא מהתקופה הממלוכית הוא הראשון מסוגו המעיד על יישוב בעילבון בתקופה זו.