בחודש מאי 2011 נערכה חפירת הצלה בעכו ברחוב החרושת, סמוך למתחם עזריאלי (הרשאה מס' 6332-A; נ"צ 20781-7/75865-76; איור 1), לקראת הנחת קו ביוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית עכו, נוהלה על ידי נ' פייג, בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ר' מישייב (מדידות), י' ביבס (צילום שטח), נ' זאק (שרטוט), י' גורין-רוזן (זכוכית), ג' פינקלשטיין (ידיות אמפורה חתומות), ח' טחן-רוזן (ציור ממצא), ק' עמית (צילום ממצא), ד' שיאון (נומיסמטיקה) ופועלים מטבריה ומנצרת.
שטח החפירה נמצא ממערב לתל עכו. מדרום-מזרח לחפירה חשף מ' דותן שרידי חומה הלניסטית ומגדל (שטח E), וממזרח ומצפון-מזרח, לאורך רחוב רמז, נחשפו שרידים המתוארכים לתקופות הפרסית, ההלניסטית והביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 119). בחפירות שנערכו במתחם עזריאלי, סמוך לחפירה הנוכחית, נחשפו שרידי מבנה המתוארך לתקופה ההלניסטית, מאוזולאום מהמאה הא' לסה"נ, ושכבה רומית דלה שמעליה שרידים תעשייתיים באופיים מהתקופה הפאטימית, כנראה בשוליה המזרחיים של העיר (הרשאה מס' 5734-A). במרחק כ-10 מ' מצפון-מערב לחפירה נחשפו שרידי מבנה עבאסי שנבנה מעל מבנה ציבורי גדול מן התקופה הביזנטית ומעל שרידי מבנים מהתקופה ההלניסטית (הרשאה מס' 6185-A).
נפתחו ארבעה ריבועים ונחשפו שרידי קירות ומתקנים מהתקופה ההלניסטית וכן שרידי מבנה מהתקופה הביזנטית (איורים 2, 3).
זוהו ארבע שכבות (IV–I): שכבות III–IV תוארכו לתקופה ההלניסטית, שכבה II תוארכה לתקופה הביזנטית ושכבה I לא ניתנת לתיארוך ודאי.
שכבה IV. לשכבה זו ניתן לשייך שרידי קירות שנמצאו מתחת לבורות שכבה II: קיר (W6) בבור (L816; ר' איור 3: חתך 1–1) וקיר (W7; לא בתוכנית) שנחשף בחתך הדופן המערבית של בור (L819). כיוון הקירות צפון–דרום והם שייכים כנראה למכלול ההלניסטי שהשתרע מצפון וממערב ונחשף בחפירות קודמות במתחם עזריאלי וכן מתחת למבנה הציבורי הביזנטי.
שכבה III. נחשפו שלושה בורות מעוגלים (L818, L813/L819, L808/L816; קוטר 0.80–1.55 מ'; 1.5–2.0 מ' עומק) המדופנים באבני גוויל. בבור 818 התגלה דיפון בחלקו העליון (כ-0.4 מ' גובה). בור 819/813 נחשף עד תחתיתו שהייתה מכוסה בשכבה שחורה-אפורה (אפר?), ומחציתו התחתונה הייתה מדופנת היטב. בבור 816, שתחתיתו הגיעה לראש קיר 6, נחשף הדיפון לכל עומקו אך הבור לא נחשף במלואו בשל שטחו המצומצם. בבסיס בורות 816 ו-818 נחשפו באתרם שברי אמפורות שמוצאן ברודוס (איור 4). תפקידם של הבורות אינו ברור.
בצפון, בעומק כ-0.2 מ' מתחת לפני השטח, נחשפה שכבה בהירה שהכילה אבנים קטנות (L806 ; עובי 0.5 מ'). השכבה הייתה עשירה מאוד בכלי חרס המתוארכים לתקופה ההלניסטית, שכללו כלים מקומיים וכלי יבוא כגון קערות אטיות מעוטרות וטסים, וכן כלי זכוכית. לא התגלה ממצא אדריכלי ברור שניתן לקשור לשכבה זו: קיר שדוד (?; W8) שנחשף בפינה הצפונית-מערבית השתמר גרוע ולא ברור הקשרו; ושתי חוליות עמוד שנמצאו שכובות במחיצה הדרומית שייכות לשכבה II או לשכבה IV.
שכבה II. נחשף קיר הבנוי אבני גזית (W2; איורים 3: חתך 2–2, 5) שאליו ניגשת ממזרח רצפת אדמה מהודקת היטב מעורבת בגיר (L805). כיוון הקיר צפון–דרום, הוא מקביל לקירות המבנה הציבורי הביזנטי שמצפון-מערב לו וייתכן שהוא שייך למכלול זה. המשך הרצפה (L811) נראה בברור מדרום למחיצה והיא מכסה על בור 819/813 (איורים 3: חתך 1–1, 6). בדרום, במפלס רצפות אלה, נחשף מפלס חולי בהיר (L807) שכיסה על בור 818. על הרצפות נמצאו שברי כלי חרס ספורים המתוארכים לתקופה הביזנטית וכוללים קערות, קדרות וקנקנים.
רצפה 805 נקטעה במפולת אבנים (L814) ומצפון לה נחשפו בדלי קירות: קיר (W4) ששרד לגובה שלושה נדבכים במקטע קצר, וממערב לו, בחתך המערבי, קיר עבה (W5; רוחב 1.4 מ'), אף הוא מקביל לקירות המבנה הציבורי הביזנטי שבצפון-מערב, כמו קיר 2. לא הובחנו רצפות הניגשות אל קירות אלה ונראה שהן נשדדו או נהרסו. בלוקוסים הסמוכים לקירות (L817 ,L814) נמצאו שברי כלי חרס וכלי זכוכית המתוארכים לשלהי התקופה הרומית ולתקופה הביזנטית.
שכבה I מתאפיינת בקיר (W1) ששרד לגובה נדבך אחד וחצה את מחצית שטח החפירה מדרום לצפון. הקיר רוכב על רצפות 805 ו-811 (ר' איור 3: חתכים 1–1, 2–2). על הקיר וסמוך לו נמצאו שברי כלי חרס ספורים שאין בהם די כדי לתארכו. על פני השטח נמצאו חרסים מהתקופות העבאסית והפטימית.
הממצא. מקורו של מכלול כלי החרס ההלניסטי משכבות IV ו-III בבורות המעוגלים וב-L806 הוא עשיר מאוד. הטס (איור 1:7) עשוי מחומר מפולם היטב מחופה וממורק היטב ומקורו מאזור קיליקיה, אנטיוכיה (Northern Coastal Fine Ware). קערה (איור 2:7) שייכת לקבוצת הכלים בעלי שפה הנוטה פנימה ומופיעה במכלולים במאות הג'–הב' לפסה"נ. לצד קערת הדגים האטית (איור 3:7) בעלת החיפוי השחור, נמצאו קערות מחופות אדום במסורת 'החיקוי המקומי' של קערות דגים (איור 4:7–8). קערות מזוות העשויות בדפוס כללו קערות מחופות אדום (איור 9:7) או שחור (איור 10:7); כמותן נמצאו בתל דור ושויכו לקבוצת ESA המתוארכת לשנים 166–69 לפסה"נ. הקדרה המזווה (איור 11:7) אופיינית לתקופה ההלניסטית ומופיעה במאה הב' לפסה"נ. נחשפו שלוש אמפורות באתרן (איור 12:7–14). הכתובת על ידית (איור 12:7) מתוארכת ל 150–140 לפסה"נ ואילו על הכתובת מידית כפולה של האמפורה מקוס (איור 14:7) מצוין היצרן. מוצא האמפורות מרודוס ומקוס לצד בסיס (איור 15:7) שמוצאו מקנידוס. פכית כישור מהטיפוס המאורך (איור 16:7) מופיעה לראשונה במאה הד' לפסה"נ ונפוצה מאוד במאה הג'–מחצית המאה הב' לפסה"נ. נר פולחני תמים (איור 17:7; כ-7 ס"מ אורך; נגנב במהלך החפירה) מתוארך למאה הב' לפסה"נ.
הממצא מהתקופה הביזנטית דל למדיי ומאופיין בקערות ממורקות (איור 18:7, 19) וקנקנים מקומיים (איור 20:7). הקערה (איור 18:7) שייכת למשפחת Egyptian Red Slip A וכמוה נמצאו בטבריה בשכבה מן התקופה העבאסית. גם קערה עם זיגוג ירוק עטור פסים בחום ( Imported Glazed bowls – Egypt; איור 21:7) נוצרה במצרים (פוסטט ופיום). כלים ממשפחה זו נמצאו בקיסריה ובשכבה A5 בחורבת עוצה ותוארכו לתקופות העבאסית–הפטימית והפטימית–הצלבנית (Boas A.J. 1992. Islamic and Crusader Pottery [c. 640–1265] from the Crusader City [Area TP/4]. Pp 154–166 in: Vann R.L. [ed.], Caesarea Papers [Journal of Roman Archaeology Supplementary Series 5]. Ann Arbor; Fig. 74:18; Stern E.J. and Tatcher A. 2009. The Early Islamic, Crusader and Mamluk Pottery. Pp. 118–122 in: Getzov N., Avshalom-Gorni D., Gorin-Rosen Y., Stern E.J., Syon D. and Tatcher A., Horbat 'Uza. The 1991 Excavations. Volume II: The Late Periods [IAA Reports 42]. Jerusalem; Fig. 13.8:12).
בראש מתקן 808 משכבה III, צמוד לבסיס קיר 1 משכבה I, נמצא מטבע שהוטבע בעכו בזמן שלטונם המשותף של קליאופטרה תיאה ואנטיוכוס הח' (125–121 לפסה"נ; ר"ע 106627).
כלי זכוכית
יעל גורין-רוזן
נמצאו 64 שברי זכוכית, מהם 34 שברים הניתנים לזיהוי (איור 8). הכלים מייצגים תקופות יישוב אחדות התואמות את הממצאים שנחשפו בחפירה קודמת שנערכה סמוך (הרשאה מס' 5734-A). כן נמצאו שברים אחדים מפסולת תעשיית זכוכית. בהשוואה לממצאי זכוכית מחפירות אחרות בעכו, בחפירות בשטח זה בולטים טיבם ואיכותם של הכלים.
ממצאי הזכוכית הקדומים ביותר שנמצאו הם מהתקופה ההלניסטית. שתי הקערות המוצגות (איור 1:8, 2) נעשו ביציקה ועוטרו בחריתה של פסים אופקיים בדופן הפנימית. שתיהן עשויות היטב ומייצגות שני תת-טיפוסים. הקערה שבאיור 1:8 (L808) מזכוכית בגוון ירקרק-צהבהב, שפתה מעוגלת בליטוש שהותיר סימנים משני צדי הדופן. הקערה עוטרה בשלושה זוגות של חריטות עמוקות בדופן הפנימית. הקערה שבאיור 2:8 (L806) מכוסה בשכבת בליה עבה שאינה מאפשרת להבחין בגוון. קערה זו מעוטרת בדופן הפנימית מתחת לשפה בחריטה של פס רחב ועמוק שמשני צדיו חריטות צרות. השפה מלוטשת היטב.
כוס (איור 3:8; L804) מזכוכית בגוון ירקרק-צהבהב, שלה גוף גלילי ובסיס מוצק, אופיינית לתקופה הרומית המאוחרת (המאה הד'–ראשית המאה הה' לסה"נ). בחפירה נמצאו שני בסיסים מטיפוס זה (השני, שלא צויר, נמצא ב-L807). כמו כן נמצאה ידית סרט רחבה (L802; לא צוירה) השייכת לפכית שאף היא אופיינית לפרק זמן זה.
נמצאו כלים אחדים המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית ולתקופה האומיית, ובהם: גביעי יין עם בסיס מוצק (כגון, איור 4:8; L807), מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק המכוסה בבליה כסופה; גביע יין אחד עם בסיס טבעתי חלול (L810 לא צויר); ונר כלילה שבסיסו עשוי חוליות (איור 5:8) מזכוכית בגוון ירקרק-צהבהב, האופייני מאוד לפרק זמן זה ונמצא עם הגביע (איור 4:8).
נמצא שבר אלמביק (איור 6:8; L804) המאופיין בכוס קטנה בצורת ביצה, ממנה יוצאת זרבובית ארוכה. הכלי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק, מכוסה בליה כסופה. כלי זה הוא מאפיין מובהק של התקופה האומיית. לפרק זמן זה אפשר לייחס גם את מוט הערבוב המסובב (איור 7:8; L802), העשוי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק עם חוט שזור בגוון טורקיז, ומכוסה בבליה זהובה, שלא כמו הבליה המכסה את הזכוכית הבהירה יותר. קצה המוט שבור, חתכו עגול. מוטות ערבוב מסוג זה מוכרים מחפירות אחרות שבהן נחשפו שכבות מהתקופה האומיית. מוטות ערבוב מזכוכית הופיעו כבר בתקופה הרומית הקדומה אך ניתן להבדיל בין הקדומים למאוחרים על סמך עוביים, טיב הזכוכית ואופן עיבודם. הקדומים לרוב דקים יותר ונמצאים במכלולי קבורה, ואילו כאן המוט עבה וגס ונמצא עם ממצאים מאוחרים יותר, ולכן תוארך לתקופה האומיית.
בסיס (איור 8:8) שייך לכלי, כנראה כוס, מזכוכית חסרת צבע שעוטרה בגילוף עמוק סביב הקף הבסיס המבליט את מרכזו, וגילוף שקע עמוק בחיבור בין הבסיס לדופן המבליט את קצה הבסיס הפונה החוצה. טיפוס זה אופייני לשלהי המאה הי' ולמאה הי"א לסה"נ. איכות עיבוד הכלי טובה מאוד, אף שהחומר שממנו הוא עשוי אינו משובח. זהו כלי הזכוכית המאוחר ביותר שהתגלה בחפירה.
נמצאו שברים מספר של פסולת תעשיית זכוכית, ובהם נתזים של זכוכית גולמית: נתז (איור 9:8; L802) שחוק וחתכו משולש, גוון הזכוכית כחלחל בהיר; נתז (איור 10:8; L810) גדול מעט יותר ומכוסה בליה כסופה, חתכו משולש וגוון הזכוכית ירקרק-כחלחל עם עורק בגוון חום-צהבהב. עוד נמצאו גושי זכוכית גולמית שאליהם צמודים חלקים מדופנות הכבשן: גוש (איור 11:8; L801) מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק המצופה בפסולת מהכבשן כמעט מכל צדיו, וגוש (איור 12:8; L817) קטן יותר, מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק, המכוסה בחלקו בפסולת הכבשן.
פסולת מתעשיית זכוכית נחשפת כמעט בכל חפירה בעכו ובסביבתה. את הפסולת שנמצאה בחפירה זו יכולה אפשר לשייך על סמך טיב הזכוכית וגונה לתעשיית זכוכית מהתקופות הרומית, הביזנטית או לכל המאוחר מהתקופה האומיית.
טביעות חותם
ג'רלד פינקלשטיין
נמצאו ארבע טביעות חותם מלבניות על ידיות אמפורות, שתיים מרודוס ושתיים מקוס; שתי האחרונות אינן מתוארכות במדויק.
מס' רישום
|
מוצא
|
קריאה
|
הערות
|
808.8028
|
רודוס
|
’Επὶ
’ΑθανοδότουΠανάμου
|
אפונים אתנדוטוס, חודש פנמוס. אין אזכור Deut(evrou) של השנה המעוברת בתחתית החותמת. 150–140 לפסה"נ (אולי 145 לפסה"נ לערך)
|
808.8027.1
|
רודוס
|
‘Ερμαι΅σκος̣
הרמס משמאל
|
פבריקאנט הרמאיסקוס. קשור לאפונים ניקומאכוס בדלוס. כנראה החליף את הפבריקאנט פילוסטפנוס השני (עם תקופת חפיפה?). כנראה 107–95 לפסה"נ
|
807.8023
|
קוס
|
]Β]ότρυος
על ידית חבית כפולה
|
פבריקנאט בוטריס. מקבילות בלבנט: שומרון וירושלים. התקופה ההלניסטית.
|
808.8027.2
|
קוס
|
ורד, סגנון רודי
|
שמות אחדים על אמפורות מקוס מופיעים לצד ורד, אך לא ידועות טביעות שעליהן ורד בלבד. התקופה ההלניסטית, אולי המחצית השנייה של המאה הב'–תחילת המאה הא' לפסה"נ, בהתבסס על תאריך האמפורות הרודיות מאותו הלוקוס.
|
השרידים שנחשפו הם חלק ממכלולים גדולים יותר שנחפרו סמוך. הבורות/מתקנים שתוארכו לתקופה ההלניסטית הם חלק מההתיישבות ההלניסטית שנחשפה במתחם עזריאלי. לא ברור מה שימושם של בורות/מתקנים אלו. הם צרים ומדופנים בחלקם ואולי שימשו לאחסון, שכן נמצאו בהם 12 אמפורות: שש רודיות, מהן שתיים שהתגלו באתרן ושתיים שעליהן נמצאו חותמות; ארבע ידיות מקוס, שמהן אחת התגלתה באתרה ושתיים נושאות חותמות; ושני בסיסי אמפורות שמוצאן מקנידוס. הן מתוארכות למחצית המאה הב'–ראשית המאה הא' לפסה"נ (ר' פינקלשטיין להלן). עדות נוספת לתארוך השכבה למאה הב' לפסה"נ היא המטבע (125–121 לפסה"נ). האמפורות שמוצאן ברודוס, קוס וקנידוס, וכן הקערות הממורקות שיובאו מאגן הים התיכון, קיליקיה ואנטיוכיה וממצא כלי הזכוכית הבולט באיכותו הטובה, מצביעים על קשרי המסחר של היישוב ההלניסטי בפתולימאוס כפי שנחשפו בחפירות נוספות ברחבי העיר. ראש קיר 6 שמתחת למתקנים אלה מצביע אולי על שני שלבי יישוב באזור זה: שלב ראשון שבו מבנים, שייעודו אולי שונה לאזור תעשייה בשולי העיר.
השכבה הביזנטית שבה רצפות הניגשות לקיר 2 שייכת כנראה למכלול המבנה הציבורי הביזנטי שנמצא סמוך מצפון-מערב. ממצא כלי הזכוכית דומה לממצא במבנה.
שרידי קיר 1 אינם ניתנים לתארוך ודאי. יש לציין שהתקופה האומיית המיוצגת כאן בכלי הזכוכית נחשפה באזור התעשייתי (שטח S במתחם עזריאלי; הרשאה מס' 5734-A), וכך גם הממצא מן התקופה הפאטימית. פסולת תעשיית הזכוכית מחזקת אולי את ההשערה שבשלהי התקופה הביזנטית ובתקופות האומיית–הפאטימית היו שולי העיר אזור תעשייתי.