שטח K. נחשפו שרידי קיר, שבמרכזו פתח, התוחם חלל סגור (איורים 2, 3). הפתח

(L657; רוחב 1.45 מ') בנוי מאבנים מסותתות היטב ונפתח דרומה לסף (0.94 מ' רוחב). באמצע המזוזה המערבית מנגנון נעילה, שבו חור רבוע (0.15×0.15 מ'), ששימש לבריח רוחבי (איור 4), ובסף חור דומה, ששימש לבריח ניצב.   

הקיר ממזרח לפתח (W652; מידות 1.2×2.4 מ', 2.8 מ' גובה מרבי) בנוי מ-17 נדבכים של אבנים לא אחידות שחלקם כנראה פסולת אבנים שבורות המלוכדות בבוץ ובטיח. הקיר ממערב לפתח (W653; מידות 1.1×2.8 מ', 3.45 מ' גובה מרבי) צמוד לדופן המערה, ולכן גובהו משתנה בהתאמה לתוואי חציבת התקרה. שתי נישות בקיר, שחזיתן הדרומית גדולה מחזיתן הצפונית, נבנו בגובה 1.2 מ' מסף הדלת (הנישה המזרחית, הפן הדרומי: 0.5×0.6 מ', הפן הצפוני: 0.25×0.65 מ'; הנישה המערבית, הפן הדרומי: 0.52×0.55 מ', הפן הצפוני: 0.24×0.58 מ'; ר' איור 2). הנישות בנויות כחרוט המתכנס לצפון, בדומה לחרכי הירי בחומת העיר העות'מאנית, אולם בשל מיקומן תחת פני השטח וללא הקשר לביצור ייתכן ששימשו ארונות קיר לאכסון. הקיר מבוסס על יסוד הבולט תחתיו ב-0.40–0.65 מ' ומונח על גבי מילוי פסולת חציבה. מדרום לקיר 652, בחלל מוארך שהוא תוחם (5.2×7.8 מ'), נחשפו שתי רצפות. הרצפה העליונה (L651) הניגשת לקיר 652, מכסה את יסודותיו ועשויה מעפר מהודק. נותרו ממנה קטעים אחדים. הרצפה התחתונה
(L656), אף היא מעפר מהודק, משתרעת מהדופן המזרחית ועד לפתח הבנוי, אולם מעבר לו היא לא שרדה. בחתך בדיקה תחת הרצפה (L659) נמצא מילוי של אבני גיר כתושות ופסולת חציבה (כ-0.5 מ' עובי), המונח על גבי סלע, שנותרו בו סימני חציבה וניתוק האבנים (איור 5). בתוך המילוי נמצאו קדרה (איור 1:6), סירי בישול (איור 2:6, 3) ושבר נר (איור 4:6) מהתקופה הביזנטית ושבר נר (איור 5:6) מהתקופה האסלאמית הקדומה. תחת הרצפה נמצאו גם שני מטבעות, שזוהו כמטבעות זנג'יים ותוארכו למאה הי"ב לסה"נ (ר"ע 141505, 141506). נראה אם כן כי הקיר הוקם במחצית השנייה של המאה הי"ב או בתחילת המאה הי"ג לסה"נ.
שטח Q. בדופן המערבית של אחד מהאולמות, תחת המפלס העליון, נסקר פתח חצוב שבחלקו העליון קשת חצובה (1.2×2.2 מ'), וחלקו התחתון חצוב (2.1×2.8 מ'; איור 7). משני צדי הפתח מזוזות בנויות שאליהן ניגשים קירות בנויים מאבני פסולת חציבה מהוקצעות (הצפוני: 1.2×2.2 מ'; הדרומי: 1.4×1.7 מ'). הקירות סוגרים את הפער בין פני הסלע החצוב לבין רצפת המערה. בחזית המזוזה הצפונית אבן רבועה, שבה חצובה הפותה התחתונה (0.10×0.12 מ') של ציר הדלת, ובגובה 1.85 מ' מעליה ובמקביל לה נחצבה הפותה העליונה (0.12×0.16 מ') בתוך פינה מסותתת היטב (0.45×0.57 מ'). גם בחזית המזוזה הדרומית נמצאה אבן עם פותה תחתונה (0.12×0.12 מ'), ומעליה בתוך פינה רבועה (0.3×0.3 מ') נחצבה הפותה העליונה (0.10×0.13 מ'). מפולת אבנים מסוכנת מתוך הפתח החצוב מנעה אפשרות חפירה וכניסה אל תוך החלל התחום בכניסה החצובה. שני ריבועי בדיקה שנפתחו מצדי הפתח בחזית הקירות נחפרו עד לקרקעית המערה (0.5 מ' עומק מרבי). לא נמצא כל ממצא המאפשר לתארך את זמן בניית הקירות וחציבת הפתח, אולם שמונה מטבעות שנמצאו באולם הסמוך לפתח תוארכו לשושלת הזנג'ית ושניים מהם לתקופה הצלבנית: אחד (ר"ע 141501) זוהה כמטבע שהוטבע בבארן, צרפת, בסוף המאה הי"א או תחילת המאה הי"ב לסה"נ, והשני מימי בלדווין הג' (1143–1146 לסה"נ; ר"ע 141510).    
 
החפירה בשטחים חדשים במערת צדקיהו אפשרה לאסוף מידע נוסף על תקופות השימוש במפלסים התחתונים בה. נראה כי הקיר והרצפה בשטח K שימשו פינת מנוחה ואולי אף לינה לעובדים במחצבה במהלך התקופה האסלאמית המאוחרת. עדיין לא ניתן לקבוע את תקופת חציבת הפתח הגדול בשטח Q, ורק המשך החפירה לתוך החלל יאפשר לתארכו.