1. גל אבני בזלת (2 מ' קוטר, 1 מ' גובה השתמרות) שסביבו יסוד (2.5 מ' קוטר) מאבני בזלת מהוקצעות.

2. מכלול גדרות (34 מ' אורך, 1 מ' רוחב, 1 מ' גובה השתמרות) בנוי מבולדרים של בזלת בשלושה נדבכים ומשתרע בכיוון צפון–דרום. נראה שהגדרות שימשו מכלאות לבעלי חיים.
3. שרידי הכפר ח' אל-סבאנה, הכוללים ארבעה מבנים המרוכזים על שיא הכיפה, שסביבם מתחמים מגודרים. המבנים (8×10 מ' בממוצע) בני חדר אחד או שניים, בנויים מאבני בזלת וגיר מהוקצעות למחצה ונשתמרו כדי עשרה נדבכים (1.7 מ' גובה). מצפון וממזרח למבנים, בכיוון האוכף, נמצא מתחם מלבני מגודר בבולדרים מבזלת שבו יחידות אחדות, ונאספו בו חרסים אחדים, קטנים ושחוקים, וצור טבעי.
4. מכלאות שמתארן סגלגל (כ-30 מ' קוטר בממוצע) המתוחמות באבני שדה ובאבני בנייה מהוקצעות מבזלת. נמצאו שברי כלי חרס רבים המתוארכים לסוף התקופה הרומית ולראשית התקופה הביזנטית.
5. על הכיפה המזרחית כולה נמצאו קירות גדר מאבני בזלת גדולות (1.0×1.5 מ') שנשתמרו כדי שניים–שלושה נדבכים (0.5 מ' גובה) וכנראה שייכים לכפר שעל הכיפה (אתר 6).
6. המשך הכפר ח' אל-סבאנה שבו כעשרים מבנים (8×10 מ' בממוצע). הקירות, שנשתמרו כדי חמישה–ששה נדבכים (1.8 מ' גובה), נבנו מאבני בזלת וגיר (0.5×0.5 מ') באיכות הנופלת מזו של המבנים באתר 3. בחלק הדרומי של הכפר בתים אחדים שתוכניתם מורכבת ובהם עד ארבעה חדרים; השתמרות מבנים אלו דלה יותר. מתחת לאחד ממבנים אלה (אתר 30) נסקרה מערה החצובה בסלע גיר; על פי תוכניתה נראה שזו מערת קבורה ביזנטית שהוסבה לשמש חלק מהמבנה שמעליה. בפינת אחד המבנים (אתר 27) שולב פריט אדריכלי מאבן גיר (0.7×1.2 מ') שבו סיתות שוליים ושקע, כנראה סף כניסה בשימוש משני. צמוד למבנה בדרום הכפר נמצאה אבן גיר מעוצבת (אתר 26) ששימשה משקולת בבית בד ושלצדה פריטים אדריכליים נוספים.
כעשרה מטרים מדרום ליישוב נמצא בור מים חצוב שממנו צומחת תאנה (אתר 28). סביב הבור (2 מ' קוטר) ניכרות חציבות בפני הסלע, יסודות לקירות ואבני גזית המסודרים סביבו.
7. קיר טרסה (13 מ' אורך) הבנוי שני נדבכים בכיוון מזרח–מערב.
8. בית בד עם משטח דריכה חצוב (1.6×1.7 מ'; איור 2) שבמרכזו שקע (0.5 מ' קוטר) להנחת העקלים ובדופנו הצפונית גומחה לקורה שלחצה עליהם. מדרום למשטח הדריכה חצוב בור איגום (1.0×1.4 מ') שדופנו הדרומית מעוגלת. מדרום-מערב לבור האיגום חציבה רבועה (0.5×0.5×0.5 מ') וחציבות אחדות קטנות יותר (0.1×0.1 מ') ששימשו כנראה מגרעות לעמודים שתמכו בקירוי.
9. מערה בתוך שקע בפני השטח המוקפת גדר בת שלושה נדבכים, היוצרת מתחם (12 מ' קוטר). המערה חצובה בנארי ויוצרת חדר (6 מ"ר) מלא סחף אדמה ואבני בזלת שמקורן בגדר.
10. מערה החצובה בנארי (איור 3). הכניסה למערה תחומה ממערב וממזרח בזוג קירות
(1.6 מ' גובה השתמרות) הבנויים משלושה–ארבעה נדבכים ויוצרים מסדרון. פתח המערה הנמוך פונה לצפון בקיר משוטח ומוחלק מאוד שבו שקע לבריח במזוזה הצפונית. לחלל המערה (כ-9 מ"ר) צורת קמרון. בדופן המזרחית של המערה גומחה המלאה סחף. חלל המערה הצר, פתחה הנמוך והגישה אליה מעידים שזהו קבר שנעשה בו שימוש משני כמחסה לבעלי חיים.
11. מערה החצובה בנארי שתקרתה קרסה. בסביבתה שברי כלי חרס רבים מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה, ומהתקופות הממלוכית והעות'מאנית.
12. מערה חצובה שתקרתה קרסה ושמתוכה צומח עץ תאנה. בסביבתה שברי כלי חרס רבים מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה, ומהתקופות הממלוכית והעות'מאנית.
13. מבנה ששרד על שני חדריו (8×12 מ'; איור 4). הקירות (0.7 מ' רוחב, 1.75 מ' גובה) נשתמרו כדי עשרה נדבכים. בסביבת המבנה שברי כלי חרס רבים.
14. בור מים מדופן אבני בנייה מגיר ומבזלת. פתחו מלבני (0.5×1.5 מ') ומתוכו צומח עץ תאנה.
15. בור מים המרוחק כחמישה מטרים מאתר 14, שלו פתח (2 מ' קוטר) המדופן באבני בנייה מגיר ומבזלת.
16. מערה שפתחה פונה לדרום. הפתח מוקף קירות ממזרח, מצפון וממערב היוצרים מתחם שנשתמר כדי עשרה נדבכים (2 מ' גובה). בפתח המערה חצובה בגיר חזית שהוחלקה ובה נפתחה מסגרת מלבנית המובילה למסדרון (1.5 מ' אורך). המשך המערה חסום בסחף אדמה ואבנים. נראה שהמערה שימשה במקור קבר מהתקופה הביזנטית.
17. שלושה ממבני הכפר הפזורים על המדרון הצפוני של השלוחה.
18. שתי מערות שפתחן סתום בסחף אדמה ובאבנים, הנראות כקברים צמודים החצובים בחזית גיר.
19. בית קברות מוסלמי שבו יותר מעשרים קברים, חלקם בנויים כגלי אבנים שמהם בולטת אבן שטוחה כמצבה. בולט במיוחד קבר שכיוונו מזרח–מערב הבנוי אבני גזית מגיר קשה (איור 5).
20. יסודות מבנה ובור שפתחו (1 מ' קוטר) סתום באבני בנייה מגיר ומבזלת. באזור שברי כלי חרס רבים מאוד מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה, ומן התקופות הממלוכית והעות'מאנית.
21. חציבות בסלע נארי שבהן תעלות ניתוק אחדות, המעידות על הסרת גושי אבן.
22. שרידי חציבות בסלע הנארי; לצדן נדבך אחד של יסוד קיר בכיוון מזרח–מערב בפתח מערה חצובה שתקרתה התמוטטה.
23. בור או מערה שתקרתו התמוטטה ושממרכזו צומח עץ תאנה גדול. סביב הפתח אבני בנייה מגיר. לסף הבור צמוד ממזרח משטח גיר שטוח ומוחלק שעליו 24 גומות (1.5–3.0 ס"מ קוטר) הסדורות בשבע שורות ובארבעה טורים (איור 6). המשטח נראה מתאים לשימוש במשחק לוח מסורתי המכונה 'מנקלה'.
24. מתקן חקלאי, כנראה גת, המורכב ממשטח דריכה רבוע (1.5×1.5 מ') החצוב בגיר קשה, ומתעלה המזינה בור איגום רבוע (0.5×0.5×0.5 מ') החצוב מצפון-מערב למשטח.
25. בור מים גדול (לפחות 3.5 מ' קוטר) שסביבו שרידי בנייה וצמחייה צפופה מאוד.
29. ריכוז של חמישה ספלולים (0.4 מ' קוטר) החצובים במשטח גיר מוחלק ומעובד.
31. בור מים סתום באבני בנייה.
 
בסקר נמצאו עדויות ליישוב קדום שראשיתו בסוף התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית והמשכו בימי הביניים עד לעת החדשה. נראה שאפשר לתארך את המתקנים החקלאיים, כגון בית הבד והגת, לראשית ההתיישבות במקום בתקופה הרומית–הביזנטית; את הקברים לתקופה הביזנטית; ואת המבנים העומדים על תלם לעת החדשה. את בורות המים, את החציבות ואת המתקנים הנוספים שנסקרו קשה לתארך, אך סביר ששימשו בתקופות שבהן התקיים היישוב.