התקופות הקדומות

שלוש התקופות הקדומות: הברזל, הפרסית וההלניסטית, מיוצגות בשברי כלי חרס אחדים, בהם סיר בישול וקנקן מתקופת הברזל, קנקן מהתקופה הפרסית, קערה מיובאת וקנקן מהתקופה ההלניסטית.
 
התקופה הרומית הקדומה (שכבות IV–VI)
עיקר הממצא היה מתקופה זו ומיוחסים לה רצפות וקירות המושתתים על סלע האם (איורים 1, 2). אפשר להבחין בשלושה שלבים; מהשלב הראשון נחשפו שני קטעי קירות בציר צפון–דרום (W8 ,W7) המושתתים על הסלע ובנויים מאבנים מהוקצעות ואבני גוויל (איור 3). בשלב השני נבנה קיר מסיבי (W5) ממסד איתן של אבני גוויל קטנות ומלוכדות היטב. מעל המסד שרדו קטעים מנדבך אחד בנוי מאבנים מהוקצעות במגוון גדלים. לשלב השלישי העליון מיוחסים שני נדבכים תחתונים של קיר (W4, מידות 0.60×1.55 מ', כ-0.7 מ' גובה) ורצפות גיר כתוש. אל קיר 4 ניגשת מצפון רצפת גיר כתוש (L111; כ-0.1 מ' עובי) המכסה קטע קטן מראש קיר 5 ומבטלת אותו. בשלב מאוחר נחתכה הרצפה משני צדיה, בצפון בבור רומי קדום (L105) המעיד על הוצאתה משימוש כבר בשלב זה, ובדרום בבור שוד (L110) המתוארך לתקופה הפאטימית.
בצד המזרחי של החפירה נחשף קטע מרצפה (L124) במפלס זהה לרצפת הגיר הכתוש שאף היא חותמת את ראש קיר 5 במזרח, ולפיכך נראה כי שתי הרצפות משלב אחד. רצפה 124 ניגשת בצפון אל בדל קיר (W2) הבנוי מאבני גזית ומושתת אף הוא מעל קיר 5.
בממצא הקרמי מהתקופה מכלול חשוב שבו עשרות כלי חרס, בעיקר סירי בישול מטיפוסים פתוחים וסגורים וכן קנקנים, פכים ושבר נר הרודיאני.
 
העדרם המוחלט של כלים פיניקיים וכלי יבוא אחרים מצביע על הזהות האתנית של אעבלין בתקופה זו הקשורה ביישוב היהודי אבליים, המופיע במקורות התלמודיים מהמאה הג' לסה"נ.
בתעלת יסוד קיר 5 נמצא מטבע רומי (טרם זוהה).
 
התקופות הביזנטית–האומיית (שכבה III)
לתקופות אלו מיוחסת מחצבת אבני גזית בתחתית לוקוס 115 (ר' איור 1) ובתחתית הדופן הצפונית של קיר 5. מעל לחציבות נערמו מילויי אדמה של בור המכיל שברי כלי חרס וזכוכית מן התקופות הביזנטית והאומיית (L115) ולפיכך אפשר לייחס את המחצבה לאחת משתי תקופות אלו.
 
התקופה הפאטימית (שכבה II)
לתקופה זו מיוחס קיר (W3) המושתת בחלקו הצפוני מעל רצפת הגיר הכתוש הרומית
(L111) ואת שני הנדבכים העליונים של קיר 4 המושתתים גם הם, בחלקם הצפוני, מעל רצפה 111. עוד שייך לתקופה זו בור שוד (L110) החודר בין קירות 3 ו-4, מכיל מילוי אפור שחרחר ואבני גזית ומגיע עד לסלע האם.
בממצא כלי החרס מכלול מגוון של כלים, בולטים בהם שלוש קערות מזוגגות וחמישה סירי בישול סגורים ומכסה של סיר בישול פתוח. עוד נמצאו שברי כלי זכוכית אחדים, בהם קערה שלמה. נמצא גם כלי מיוחד, כף בנאים (מסטרינה) מברזל.  
 
מן התקופה הצלבנית נמצאו שברי כלי חרס מעטים, בלטו בהם קערות מזוגגות.
 
התקופה הממלוכית (שכבה I)
מתקופה זו נחשף קיר (W1; מידות 2.0×2.9 מ', כ-1.1 מ' גובה) הבנוי מפן צפוני בן שלושה נדבכי גזית משופעים וליבה מאבנים מהוקצעות גדולות שביניהן חומר מלט דמוי סיד (איור 4). מצפון ניגשת אל הקיר רצפה מדורגת (L102; כ-1.5×6.0 מ', כ-0.3 מ' עובי) עשויה מאבני גזית גדולות בשימוש משני. על אחת מהן חרוט עץ דקל המסמל את עץ החיים (איור 5).
ממצא החרסים מעל לרצפת האבן (L102) ומתוך מילויי ליבת קיר 1 (L126) כלל שברי קערות מזוגגות, סירי בישול וקנקנים ממלוכיים מן המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ.
 
בחפירה נתגלה רצף התיישבותי למן תקופת הברזל ועד ימינו. ראוי לציין את חשיבות הממצא הקרמי, בעיקר המכלול הרומי שכולו מקומי וללא כלי יבוא. הממצא מצביע על יישוב יהודי ומחזק את ממצאי החפירות שנערכו בכפר בעבר, שכללו מקווה טהרה ומחילות מסתור, המעידים על הכנות למרד נגד הרומאים.
חידושה הגדול של חפירה זו הוא בזיהוי ממצאים קדומים למן תקופת הברזל ועד לתקופה ההלניסטית. ממצאים כאלה טרם נמצאו באעבלין ומעידים על ההיסטוריה הארוכה של היישוב.