ריבוע I  (מידות 3.8×8.0 מ') נחתך לאורכו בתעלה של צינור מים מודרני (איור 4). שכבה קולוביאלית (L200; עובי 0.5–0.8 מ') כיסתה את השרידים של שכבה I. כל החומר שהוצא מהחפירה מוין במסננת (1 סמ"ר) כדי לאפשר מדגם מרבי של ממצאים.

שכבה V
בבור בדיקה קטן (1.5×1.7 מ') נחשפו מעט שרידי בנייה מתחת לשרידי שכבה IV (ב-W217 ,L215) שכללו רצפת אבן (L219) והצטברות (L221) מעל מפלס חיים בגובה יחסי של 9.11 מ' (איור 5). רצפה 219 היא שכבת אבני בזלת וגיר קטנות ובינוניות שהיו מהודקות היטב (כ-0.2 מ' עובי; איור 6), אליה ניגשה הצטברות 221 המורכבת מחומר אדמדם חום ונחתמה מתחת ל-L215 משכבה IV. בין אבני רצפה 219 ובהצטברות 221 נתגלו שברי כלי חרס ולהבי צור כנעניים. מכלול כלי החרס אופייני לב"ק 1א' וכולל קערות עם חיפוי אדום (איור 1:7, 2), קערות מזווות ממורקות אפור עם זיזים שטוחים (איור 3:7–6), קנקנים פערוריים בעלי שפה עבה ומחופים אדום (איור 7:7–13), וקנקנים בעלי שפה פשוקה (איור 14:7, 15). המכלול מתאפיין בחיפוי אדום וכן בחרותות אלכסוניות (איור 10:7, 12, 13) או רצועות עם טביעות בוהן (איור 11:7, 16).
 
שכבה IV
הפרט האדריכלי היחיד משכבה זו הוא נדבך אחד של תשתית קיר (W217; אורך השתמרות 1 מ', רוחב 0.6 מ'; איור 8), שנבנה משני פנים של אבנים בינוניות (0.25×0.30 מ'). לשכבה זו מתייחסת מפולת של אבנים בינוניות (L215) שהייתה אולי נדבך נוסף של קיר 217 שהוסר על ידי בוני שכבה III ביישור השטח.
המכלול הקרמי משכבה זו נראה מתאים לזה של שכבה V, ללא הבדלים ניכרים, ומתוארך לב"ק 1. בחשיפה המצומצמת של שכבה IV נמצא מכלול קרמי קטן שכלל זיזים שטוחים של קערות מזווות ממורקות אפור (איור 1:9, 2), קנקנים פערוריים עם שפה מרובעת (איור 3:9–5), לעתים עם עיטור חבל על השפה (איור 6:9) וקנקן קטן (איור 7:9). נמצאו שברי כלי חרס נוספים שאינם בהקשר סטרטיגרפי, מתוארכים למשך החיים של שכבות VIV וכוללים קערה מחופה אדום (איור 8:9), פערור עם שפה עבה ועיטור חבל (איור 9:9), פיטס (איור 10:9), וידית מדף מכלי סגור עם עיטור מחורץ ומחופה אדום (איור 11:9).
 
שכבה III
השרידים האדריכליים הדלים משכבה זו כללו קטע של קיר (W206) והצטברויות
(L214 ,L212 ,L207) הניגשות לקיר במזרח, במערב ובצפון (ר' איור 8). קיר 206 (0.9 מ' רוחב) השתמר לגובה שני נדבכים; נדבך אחד בנוי משני פנים של אבנים גדולות (0.3×0.4×0.6 מ')והשני מאבנים קטנות יותר (איור 10). חומרי הבנייה הם בזלת ואבן גיר. הקיר נחתך בתעלה מודרנית והמשכו אותר מצפון לתעלה.
הצטברויות 207 ו-214 היו של אדמה חומה עם שברי לבנים שכנראה נפלו ממבנה העל של קיר 206. בהצטברות 212 מעבר לקצה הצפוני של הקיר היו גושים של לבנים שרופות, ייתכן מתקן שלא אותר בשל הפרעה של חפירת נברנים.
מכלול כלי החרס משכבה זו מועט בשל השטח המצומצם. מרבית שברי כלי החרס תוארכו לתקופת הב"ת 2א', אולם עדיין נמצאו חרסים חודרים רבים מהב"ק. נמצאו קדרות פערוריות (איור 1:11, 2), סירי בישול (איור 3:11), קנקנים קטנים (איור 4:11), קנקני אגירה (איור 5:11, 6), בסיס פך (איור 7:11) ושברים מעוטרים של קנקני אגירה (איור 8:11, 9).
 
שכבה II
לשכבה זו שייכים קיר (W204) והצטברות (L208) בקצה המערבי של הריבוע (איור 12). הקיר (0.45 מ' רוחב) נבנה מאבני בזלת וגיר והשתמר לגובה נדבך אחד (איור 13) משני צדיה של התעלה המודרנית.
הצטברות 208 כללה אדמה חומה מתפוררת וגושי לבנים, שברי טבון וחרסים.
במכלול כלי החרס משכבה זו כלים טיפוסיים לתקופת ב"ת 2א' ובהם קערות (איור 1:14, 2), קערה בעלת ידית בריח (איור 3:14), קדרות פערוריות שלהן דפנות מעוגלות וישרות (איור 4:14, 5), סירי בישול עשויים ביד בעלי דפנות ישרות (איור 6:14), קנקני אגירה בעלי שפה מאורכת (איור 7:14), ופיטסים (איור 8:14). לקנקני האגירה עיטור של פסים צבועים (איור 9:14) או סירוק (לא אויר).
 
שכבה I
משטחי אבן (L213 ,L201; איורים 12, 15) שנחתכו מהתעלה המודרנית הם הרכיב הבולט בשכבה זו. הם עשויים מאבני בזלת וגיר קטנות ובינוניות שהיו מהוקצעות ומהודקות היטב (איור 16). נטייתם החדה מזרחה נראית היטב בחתך שיצרה התעלה. אפשר שמשטחי האבן הם שרידים לתשתיות של רצפות ששרדו עם האלמנטים האדריכליים הדלים והשחוקים בגבולות האתר; משטח 201 הונח בדיוק מעל קיר 204 משכבה II. מתקן מעוגל נחשף חלקית ונמשך מעבר לגבולות החפירה (L210).
בין האבנים נמצאו חרסים רבים, פריטי צור ומעט עצמות בעלי חיים. כמו כן נמצאו חרסים מעוגלים (פקקים?) ושברי טבון.
מכלול כלי החרס משכבה זו הוא הגדול בכמותו בחפירה ומתוארך לב"ת 2א'. במכלול קערות (איור 1:17–3), קדרות (איור 4:17), קנקני פערור (איור 5:17–7), סירי בישול מעוגלים ובעלי דפנות ישרות (איור 8:17–14), קנקנים קטנים ללא ידיות (איור 1:18, 2), קנקני אגירה (איור 3:18–7), פיטסים (איור 8:18–15) ופכים. בחלק מהכלים הסגורים סירוק על פני הכלי (איור 16:18), פסים צבועים (איור 17:18), חיפוי אדום ממורק (איור 18:18) וקווים חרותים (לא אויר). בכלי האבן שברים של שתי אבני שחיקה עליונות (איור 19:18), שברים של שלוש אבני ליטוש (איור 20:18), עלי שלם (איור 21:18), פקק (איור 22:18) ושבר של קערת שחיקה דקת דופן (איור 23:18).
 
מכלול הצור
עופר מרדר
 
במכלול הצור מעין זלף 963 פריטים מתקופת הברונזה התיכונה 2א' (N=780, שכבות IIII) ומתקופת הברונזה הקדומה (N=183, שכבות VIV,).
מרבית פריטי הצור הם קטנים, באיכות גבוהה, בולבוסים בגודל אגרוף (עד 15 ס"מ) שצבעם משתנה מחום בהיר לבז'. נמצאו גם פריטי צור בצבע אפור בהיר. בולבוסי צור וחלמיש באיכות גבוהה מצויים בשפע בסביבה הקרובה לעין זלף, במחשופי הקנומן התחתון והעליון וכן האיאוקן.
 
טבלה 1. תדירות כללית של הממצא
טיפוס
שכבות IIII
שכבות VIV
 
N
%
N
%
נתזים ראשוניים
156
31.5
34
28.3
להבים ראשוניים
6
1.2
3
2.5
נתזים
258
52.0
62
51.7
להבים/להבונים
50
10.1
13
10.8
להבים כנעניים
4
0.8
0
0.0
טבלאות גרעין
5
1.0
2
1.7
מינימום תכונות גרעין-אחרים
15
3.0
5
4.2
להבים עם רכס
2
0.4
1
0.8
סה"כ פסולת תעשייה
debitage
496
100.0
120
100.0
שבבים
51
27.6
2
4.7
גושים
134
72.4
41
95.3
סה"כ פסולת תעשייה
debris
185
100.0
43
100.0
 סה"כ פסולת debitage     
496
63.6
120
65.6
סה"כ פסולת debris
185
23.7
43
23.5
כלים
54
6.9
11
6.0
גרעינים
45
5.8
9
4.9
סה"כ
780
100.0
183
100.0
 
 
 
טבלה 2. תדירות טיפוסי הגרעינים
טיפוסי גרעינים
שכבות IIII
שכבות VIV
 
N
%
N
%
משטח נקישה יחיד—להבים
11
24.4
5
55.6
משטח נקישה יחיד—להבונים
4
8.9
0
0.0
שני משטחי נקישה—להבים
3
6.7
0
0.0
אמורפיים
8
17.8
2
22.2
גרעין על נתזים
9
20.0
1
11.1
דיסקואידים—נתזים
4
8.9
0
0.0
שברי גרעינים
2
4.4
1
11.1
גרעינים שנבדקו
4
8.9
0
0.0
סה"כ
45
100.0
9
100.0
 
 
טבלה 3. תדירות הכלים
טיפוס
שכבות IIII
שכבות V–IV
 
N
%
N
%
להבי מגל גיאומטריים רחבים
5
9.3
0
0.0
פריטים גיאומטריים משובררים
4
7.4
0
0.0
להבי מגל כנעניים
2
3.7
1
9.1
להבי מגל—אחרים
2
3.7
2
18.2
מגרדי קצה
5
9.3
0
0.0
מגרדי צד
2
3.7
0
0.0
מרצעים
5
9.3
0
0.0
קטימות
3
5.6
0
0.0
להבים/להבונים משובררים
4
7.4
2
18.2
נתזים משובררים
8
14.8
2
18.2
משוננים/שקערוריות
11
20.4
4
36.4
נקרים
2
3.7
0
0.0
שונות
1
1.9
0
0.0
סה"כ
54
100.0
11
100.0
 
 
שכבות IIIIברונזה תיכונה 2א'
חומרי פסולת
תעשיית הצור מתאפיינת בשליטה של להבים (85%<; טבלה 1) ואילו תדירות הלהבים/להבונים נמוכה (כ-12%). חיזוק לתצפית זו ניתן למצוא בתדירות של טיפוסי הגרעינים, שכן רובם נוצלו להפקת להבים (80%<; טבלה 2). על גרעינים אחדים נראו צלקות של להבים המעידות על סיתות להבים קצרים מגרעינים אלה, בעיקר לתעשיית להבי המגל (איור 2:19). בלנקס (blanks) של להבים מאורכים מצור באיכות גבוהה שנועדו לפריטים גיאומטריים נעשו ככל הנראה מחוץ לאתר. יוצאי דופן הם ארבעה להבי מגל כנעניים שחדרו משכבות הברונזה הקדומה (טבלה 1).
מכלול הגרעינים נשלט בגרעינים בעלי משטח נקישה יחיד, גרעין על נתזים, וכן גרעינים אמורפיים (איור 1:19–3). טיפוסי גרעינים אחרים נמצאו בכמויות קטנות (טבלה 2). עניין רב מעלה קבוצת הגרעינים על נתזים (N=9), שהיא השנייה בגודלה בין הגרעינים. הגב של יותר ממחצית גרעינים אלה הוא קליפתי, או לפחות 40% ממנו מכוסה בקליפה. נתזים קטנים (כ-30 מ"מ אורך, 20–30 מ"מ רוחב), וגם נתזונים (גודל 20 > מ"מ) הוסרו מהגחון. פריטים אלה הוסרו בדרך כלל מהקצה הפרוקסימלי של הלהב ולעתים גם מצידו הדיסטלי (איור 2:19, 3).
גרעינים על נתזים לא מוכרים ממכלולים של תקופת הברונזה התיכונה. הם שימשו להכנת להבים קטנים, אולי לצורך חיתוך בשר, עור או חבלים, בדומה לשימושם בתקופות הפליאוליתית התחתונה והתיכונה.
כלים
מכלול הכלים מתאפיין בשליטתם של שקערוריות/משוננים, פריטים גיאומטריים וכן נתזים משובררים (טבלה 3; איורים 4:19, 5, 1:20–6). נוסף על כך נמצאו כלים עד-הוק, כמו מגרדים, מרצעים ולהבים משובררים. שלושה מחמשת להבי המגל הגיאומטריים שבורים ולהם מגוון צורות, טרפיזואידיים, משולשים ומרובעים (איור 1:20–3, 5, 6). ארבעה מהחמישה הם להבים מאורכים עשויים מצור חום בהיר ולאחדים יש עורקים כהים יותר. לכולם קצה פעיל אחד ואילו הקצה הנגדי חלק (איור 1:20, 2), או לחילופין בעל גב טבעי (איור 4:20). הקצה הפעיל עוצב בשינון איכותי וברק שימוש נראה על הגב והגחון (איור 1:20, 3, 4). הפריט שנותר הוא קצר וטרפזואידי, עשוי מצור אפור בהיר ועל קצהו הפעיל נראים סימני שימוש (איור 5:20).
נמצאו ארבעה פריטים גיאומטריים משובררים. הם מעידים כנראה על שלבים בתהליך הייצור של להבי מגל. חלקם השתנו בשלב הראשון של הכנת להבי המגל. אחד מהפריטים הוא להב בעל גב טבעי, קטום בקצה הדיסטלי ועליו שברור לא אחיד בקצה ההפוך (איור 4:19). פריט שני הוא להב משוברר קטום משני צדיו, ששונה בשברור מטפס חד על הגחון שיצר צורה מרובעת צלעות לא אחידה (איור 5:19). שני הפריטים הנותרים קטומים ובעלי גב טבעי, עדות לכך שהם נזרקו בשלב האחרון של ההכנה או לאחר תקופת שימוש קצרה (כמו איור 6:20). שלושה פריטים עם קטימה דיסטלית ניתן לשייך לרצף ההורדה של הכנת להבי המגל (איור 2:20); גם הם כנראה נזרקו בשלב הראשון של הכנת הפריטים הגיאומטריים. ראוי לציון מיוחד מרצע ששונה לגרעין (איור 3:19) ושני להבי מגל קטומים עם גב טבעי צר (איור 1:21) שלהם חתך משולש, כנראה חודרניים שניתן לשייכם לתקופות הניאוליתית הקרמית המאוחרת או הכלקוליתית.
 
שכבות IV-Vתקופת הברונזה הקדומה 1
המכלול מתקופת הברונזה הקדומה קטן (N=183) ודומה למכלול מתקופת הברונזה התיכונה. הוא מאופיין בשליטה של נתזים הניכרת הן בפסולת הן בחלוקה של הגרעינים (טבלאות 1, 2). בלנקס (blanks) של להבים כנעניים נעשו כנראה מחוץ לאתר. במכלול בעיקר כלים אד-הוק וכן להבי מגל (טבלה 3). פריט אחד בקבוצת להבי המגל הוא טיפוס כנעני שבור ושרוף (איור 2:21). שני האחרים כנראה כנעניים; אחד מהם שבור פרוקסימלית ועליו דגם צלקות חד-כיווני מקביל. הקצה הפעיל שלו שונה בשברור אחיד ומתמשך ואילו קצהו הנגדי עוצב בשברור משונן ולא אחיד (איור 4:21). לפריט השני גב קליפתי וקצהו הפעיל שונה בשינון עדין (איור 3:21).
 
מכלול הצור של תקופת הברונזה התיכונה 2א' משכבות I–III הומוגני ורק פריטים אחדים חודרניים. המרכיב הכנעני נמצא בשכבות הברונזה הקדומה התחתונות (שכבות IV–V) ואילו הכלים מהתקופה הניאוליתית הקרמית המאוחרת או הכלקוליתית עשויים להעיד על שכבות יישוב קדומות יותר באתר. אף שהמכלול מתקופת הב"ת נמצא בעיקר מעל משטחים מרוצפים ולא ביחידות אדריכליות ברורות, חשיבותו גדולה מאחר שרק מכלולי צור אחדים מוכרים מתקופת הב"ת 2א'. מכלול הב"ת מתאפיין בסיתות אינטנסיבי של נתזים או להבים קצרים שנועדו להפקת להבי מגל גיאומטריים וכן כלים אד-הוק. נוצרו גם להבים קטנים (30> מ"מ) בעיקר מגרעין על נתזים. הם שימשו ככל הנראה כלי חיתוך, בדומה לשימושם בתקופות הפליאוליתיות הקדומות יותר. בלנקס (blanks) מאורכים מצור איכותי, שלהם חתך טרפזואידי עם דגם צלקת חד-כיווני, לעתים מקביל, נעשו מחוץ לאתר. הם שימשו ליצירת להבי מגל גיאומטריים גדולים. פריטים אלה דומים מורפולוגית לייצור הלהבים הכנעניים ומעידים על המשכיות טיפוסי הפריטים מתקופת הברונזה הקדומה. יש העדפה לבלנקס להביים בייצור להבי מגל גיאומטריים רחבים, בבחירת צור איכותי ודק גרגר ובמחזור להבים כנעניים ליצירת להבי מגל גיאומטריים ולהבים משובררים.
למרות המכלול המצומצם מתקופת הברונזה הקדומה, הוא מפגין דמיון רב למכלולי ברונזה קדומה אחרים המוכרים באזור, דוגמת עפולה, בית שאן וגת חפר (עתיקות 44, 2003, ע"מ 139–142).
 
בחפירה קטנת הממדים בעין זלף, הראשונה באתר, נחשפו שרידי יישוב משתי תקופות עיקריות: ב"ק 1 (שכבות VIV) וב"ת 2א' (שכבות IIII). אין אפשרות ללמוד לעומק את השרידים האדריכליים הדלים בשל החפירה המצומצמת, אולם יש כאן מידע חשוב ללימוד התפרוסת היישובית בתקופות אלו באזור.
אתרי ההתיישבות הקדומה בנחל שבעה הם התל הגבוה של ח' זלף, בית קברות עתיק מדרום לתל (עתיקות 68: 1–46; חדשות ארכיאולוגיות 110), והאתר של החפירה הנוכחית מצפון לתל, מעל ערוץ הנחל וסמוך למעיין. השרידים שנחפרו בעין זלף מעידים שהאתר היה מיושב בב"ק 1א' ולאחריה היה פער יישובי. נראה שיישוב גדול מתקופת הב"ק 1א' התקיים גם על פסגת התל של ח' זלף; נראה אם כן שהיישוב בב"ק 1א' התרכז בפסגת התל ולמרגלותיו בשטחים נמוכים.
בתקופת הב"ק 1ב' נעזב האתר בשטחים הנמוכים והמשיך רק בפסגת התל למשך כל תקופת הברונזה הקדומה. ההתיישבות באתר הנמוך שהתחדשה בתקופת הב"ת 2א' שבה נעזב התל מעידה שהאתר של עין זלף היה חלק מרשת התיישבות חקלאית מחודשת שהעדיפה את האזור הקרוב למעיין ולשטחים החקלאיים. היישוב בעין זלף נעזב שוב אחרי שכבה I וכן התל. עם זאת נראה שההתיישבות עברה לאתר בסביבה הקרובה שתושביו קברו את מתיהם במערת הקבורה ליד ח' זלף. לא ניתן לקבוע את מהותם המלאה של דגמי היישוב המשתנים הכוללים את המעבר מהתל של ח' זלף לאתר או אתרים בשטחים נמוכים וסמוכים למעיינות בשל היקף העבודה המצומצם, אולם תוצאות החפירה תורמות ללימוד האזור.