שטח A

מערכת הביצורים (איור 1). ארבע עונות החפירה הרחיבו את המידע על אודות מערכת הביצורים שממערב ל'שער שלמה' (שטח III של HUC), לאורך חומת הסוגרים מתקופת הברזל 2 ומדרום לה.
סוללה וחלקלקה מתקופת הב"ת 2. במפלסים הנמוכים של החפירה במורדות התל נחשפה חלקלקת אבן (L31044; גובה 9 מ', כ-15° שיפוע) הבנויה מאבנים קטנות. החלקלקה מכסה את הסוללה הנמשכת מדרום לקו הביצור מתקופת הברזל 2 ושיפועה חד יותר בצד המזרחי. אבני החלקלקה נחשפו לאורך 10 מ' ממזרח למערב, וייתכן כי אף נמשכו לשני הכיוונים מעבר לגבולות החפירה. בנקודה הגבוהה ביותר של החלקלקה שולב קיר (W41047; יותר מ-6 מ' אורך); חלקו המזרחי של הקיר נמשך בתוך מחיצת החפירה. הקיר השתמר לגובה שלושה נדבכים הבנויים מאבנים גדולות ובינוניות; רוחבו הכולל אינו ידוע. תפקידו של הקיר אינו ברור. ייתכן שהוא נועד לתמוך בחלקלקה או ששימש בסיס למגדל בן זמנה של החלקלקה.
 
חלקלקת האבן הושתתה על הסוללה, המורכבת מדייק ומשכבות מילוי של טיח ואדמה לסירוגין. רק שתי השכבות העליונות של המילוי נחפרו. טיפוס זה של סוללה נחשף בתל גזר בעבר, אך ללא חלקלקה. הקצה הדרומי של שכבת הטיח העליונה במילוי הסוללה
(0.15–0.20 מ' עובי) ניגש לאבני החלקלקה העליונות. שכבה הטיח נמשכת לאורך 15 מ' לפחות בציר מזרח–מערב, במזרח שרדו רק פיסות טיח, ולאורך 3 מ' לפחות מצפון לחלקלקה (L31054). קטע קיר קצר (W41067; אורך 1.3 מ') נחשף מעל לשכבת הטיח שמצפון לחלקלקה; הוא נבנה משלוש שורות של אבני גוויל קטנות בגובה שני נדבכים. תפקידו של הקיר אינו ברור. בחפירת בדיקה מצומצמת (1×1 מ'), שנערכה בלוקוס חתום מתחת לשכבת הטיח באזור זה, נלקטו כלי חרס המתוארכים לתקופת הב"ת 2 בלבד. לכן, נראה שיש לתארך את כל מערכת הביצור כאן לתקופת הב"ת 2.
 
חלקלקת אבן מתקופת הברזל 2א' וקירות תמך. חלקלקת אבן נוספת (L11063) נחשפה הישר מעל מפולת אבנים מתקופת הברונזה המאוחרת/ראשית תקופת הברזל. החלקלקה נמשכת לאורך כ-15 מ' מהקצה המערבי של שטח החפירה מזרחה וכ-10 מ' דרומה; הפרש הגבהים בין חלקה העליון של החלקלקה לחלקה תחתון הוא 1.3 מ'. בקצה הדרומי של החלקלקה, 1.6 מ' מעל גובה חלקלקת האבן של תקופת הב"ת 2 שמתחתיה, האבנים אינן ישרות ואינן יציבות. נראה כי אבני החלקלקה מתקופת הברזל 2 נשדדו, אולי בעת העתיקה ואולי במהלך החפירות בעת המודרנית (מקליסטר). אבני החלקלקה מתקופת הברזל 2 קטנות מאלה של החלקלקה מתקופת הב"ת 2.
 
האבנים בחלק הצפוני של החלקלקה מתקופת הברזל 2 משולבות במערכת של קירות תמך וקירות גדרה שנחשפו לאורך כ-25 מ'. המערכת כוללת תשעה קירות גדרה, שהמרחקים ביניהם כמעט שווים, ומדרום להם – קירות תמך נמוכים. המערכת נבנתה בניצב למדרון ותמכה מערכת קירות שנבנתה מעליה. מערכת דומה של קירות נחשפה בחפירות קודמות בתל גזר, ממזרח לשער ששת התאים (ר' BASOR 262). הממצא, שנתגלה במילוי באחד המעברים שנוצר בין קירות המערכת, כלל פקקים לאטימת קנקני אגירה – על אחד מהם הוטבעה חותמת מצרית מן הטיפוס המכונה במחקר 'חותמות בייצור המוני מראשית תקופת הברזל', המתוארך על ידי חלק מהחוקרים למאות הי"ב/הי"א–הי' לפסה"נ, ועל ידי אחרים, לאמצע המאה הי' לפסה"נ. מכאן, שיש לתארך את החלקלקה ואת מערכת קירות התמך לסוף תקופת הברזל 1 או לראשית תקופת הברזל 2.
 
מערכת קירות התמך והגדרה נבנו כאמור בתוך מפולות מתקופת הברונזה המאוחרת. בחפירת בדיקה שנערכה במפולות נתגלה בסיס עמוד באתרו (L31071; קוטר 0.85 מ'; איור 2), ככל הנראה שריד למבנה ציבור מתקופת הברונזה המאוחרת שניצב במקום. החפירות בעתיד יתמקדו בחשיפתו של מבנה זה.
 
חומת סוגרים מתקופת הברזל 2. שלושה חדרי סוגרים שלמים, שנחשפו בעבר בחומת הסוגרים, נחשפו מחדש. החדרים (כ-1.5×5.0 מ' כל אחד) הופרדו זה מזה בקירות מחיצה (כ-1.5 מ' רוחב). כל החדרים היו ריקים ממצא; הם פונו כנראה בחפירותיו של מקליסטר. נדבכי היסוד של הקירות גבוהים יותר במעלה המדרון לכיוון מערב. במרחק של כ-30 מ' ממערב למבנה השער משתנה אופייה של מערכת הביצור. נראה כי הקיר המקורי נפרץ בעת העתיקה וכי הוא נבנה מחדש בקו אחר, ככל הנראה לא במתכונת של סוגרים. קצהו המערבי, הקטוע, של הקיר החיצון בחומת הסוגרים (W11087) נח הישר על קיר הגדרה המזרחי ביותר, ולכן, נראה שמערכת קירות התמך והגדרה וגם החלקלקה שייכים לשלב היסודות של חומת הסוגרים, וכי יש לתארך את כולם לסוף תקופת הברזל 1 או לראשית תקופת הברזל 2. אי אפשר לשחזר את אורכה המקורי של חומת הסוגרים בשלבה הראשון, מהשער מערבה.
 
בנייה מחודשת. הקיר הפנימי (W11081) של חומת הסוגרים נפרץ כ-30 מ' ממערב לשער ונבנה מחדש פעמים מספר. הבנייה המחודשת ניכרת בקיר הבנוי משורה אחת או שתיים של אבנים גדולות (W11083). מתחת לקיר נתגלה מילוי קונסטרוקטיבי של לבנים צהובות, שרופות, הנמשך גם מתחת למבנה סמוך מתקופת הברזל 2 (המאה הח' לפסה"נ). לכן נראה שיש לתארך את הבנייה המחודשת בחלק זה לאותו פרק זמן. תזוזות של קו הביצור הפנימי וממצא קדום יותר שנמצא מתחת לאבנים בחלק אחר של החומה, הובילו למסקנה שקטעי הבנייה החדשים באזור זה שייכים לשלבים נוספים בתקופת הברזל 2: בין שלב הקמת חומת הסוגרים למאה הח' לפסה"נ. בתקופה ההלניסטית נערכה במקום עוד בנייה מחודשת. 
 
מבני ציבור (דיוור 1985, 1990; שטח A מצפון למערכת הביצורים). סדרה של מבני ציבור (איור 3) נבנתה ממערב לשער ששת התאים ועד סמוך לפן הצפוני של חומת הסוגרים. מהשער, בציר מזרח–מערב, נחשפו המבנים האלה: 'מגורי החיילים' (Dever, IEJ 35 [1985]); מבנה עמודים גדול בן שלושה מרחבים (מבנה A; חלקו המזרחי של ארמון 8000 של דיוור); עוד מבנה בן שלושה מרחבים (מבנה B; חלקו המערבי של ארמון 8000 של דיוור); ומבנה נוסף (מבנה C). רוב הממצאים בריבועי חפירה אלו נחשפו בחפירות מקליסטר ובחפירות דיוור. בחפירות הנוכחיות נחשפו היסודות והתאפשר סרטוט התוכניות מחדש.
 
מבנה A. למבנה זה מתאר רבוע (כ-15×15 מ') הנחלק לשלושה מרחבים בשתי שורות של עמודים. כל הרצפות ושכבות המילוי הוסרו בחפירות מקליסטר, להוציא משטח חלוקים שבפינתו השתמרה ממגורה. ייתכן שבין מבנה זה לבין 'מגורי החיילים' השתרעה חצר שניגשה לקצה המערבי של שער ששת התאים. מצפון למבנה A נוקה כבשן יוצר לכלי חרס שחשף מקליסטר. נראה כי המבנה והכבשן הם בני תקופה אחת.
 
מבנה B. למבנה (כ-20 מ"ר) שלושה מרחבים מוארכים בציר צפון–דרום. המבנה נהרס מאוד מפעולות בנייה בתקופה ההלניסטית ובחפירות מקליסטר. נראה כי קירו המזרחי הוא הקיר המערבי של מבנה A, אף שרק חלק ממנו שרד. ברור כי חלקים ממבנה B הושתתו על שרידי בנייה קדומים, שכן קירותיו המערבי והצפוני משולבים בקירות משלבים קדומים.
 
מבנה C. ממערב למבנה B נחשפו שרידיו של מבנה ציבור שנחלק בקיר לשני חלקים. בקיר, שצירו צפון–דרום, שולב עמוד מהוקצע רבוע, בדומה לעמודים במבנה A. כן נחשפו שרידיה של רצפת חלוקים ובה ארגז מדופן באבנים ובסיס של מתקן סחיטה (לשמן או ליין), הדומה למתקנים אחרים שנחשפו בעבר באתר. הממצא מעל הרצפה כלל פכית שלמה מתקופת הברזל 2 וכלים שרופאו חלקית, המתארכים את המבנה למאה הח' לפסה"נ.
 
שטח B
בית ארבעת המרחבים מתקופת הברזל. המבנה (איורים 4, 5) כולל שלושה חדרי אורך בציר מזרח–מערב (חדר מרכזי התחום בשני חדרים מצפון ומדרום), המופרדים באמצעות עמודי גיר גדולים (0.5×0.5×1.0 מ' בממוצע) וחדר רוחב במערב שהופרד לשני חדרים קטנים יותר בקיר מחיצה. גבולותיו המזרחי והצפוני של המבנה לא נחפרו. שטחו של המבנה (כ-135 מ"ר), גדול ביחס לשאר המבנים מטיפוס זה שנחשפו בתל גזר ובערים אחרות בנות התקופה. המבנה ותכולתו נחתמו במפולת של לבנים שרופות – עדות לחורבן בשרפה (איור 6). הממצאים הניידים במבנה כללו שתי אבני שחיקה מבזלת, משקולות נול וממצא קרמי עשיר, שכלל בעיקר קנקני אגירה מטיפוסים פניקיים ומעט קערות, קדרות וסירי בישול, ללא פכים. הממצא הקרמי והחותמות מתוארכים למאה הח' לסה"נ. נראה שאת הרס המבנה יש לייחס למסע תגלת פילאסר הג' בשנת 733 לפסה"נ. תאריך חורבן זהה ניתן בחפירה בשטח VII הסמוך.
 
מדרום לבית ארבעת המרחבים נחשפו שרידיו של משטח חלוקים (3.0×6.5 מ' אזור החשיפה) – אולי חלק מרחוב שהוליך מהשער מתקופת הברזל מערבה, במעלה הגבעה. על המשטח נמצאו משקולת אבן של בית בד, בדומה לממצא בשטח VII הסמוך.
 
שני שלבים ארעיים. נחשפו שני שלבים ארעיים, שתאריכם מאוחר להרס השכבה מתקופת הברזל 2. השלב הקדום כלל שרידים אדריכליים דלים: ממגורה וקטעי רצפה שעליה נמצא נר בעל בסיס קטום. הממגורה (כ-2 מ' גובה השתמרות) חתכה את בית ארבעת המרחבים (לעיל), ונמצאו בה בין היתר קנקן אגירה פניקי וצלמית זואומורפית משלהי המאה הח'–המאה הז' לפסה"נ. השלב המאוחר מתאפיין בבורות רבים. כן נתגלו שתי קבורות של כלבים לפחות; אלה מצטרפים כנראה ל-15 קבורות כלבים שנחשפו בעבר בשטח VII.
 
שרידים מהתקופה ההלניסטית (איור 7). השרידים משכבה זו כוללים שלושה מבנים לפחות ובנייה מחודשת של חומת העיר. התוכנית המרשימה של השרידים מתקופה זו מתבררת אם מצרפים את המבנים האלה למבנים בני התקופה שנחשפו בשטח VII. לא נותרו רצפות או מילויים בשכבה זו; הם הוסרו בחפירותיו של מקליסטר. הממצא הקרמי שנלקט מהמילויים מחפירותיו של מקליסטר טרם עובד. אף על פי כן, ממצאים אחדים מהחפירה – טביעות על ידיות אמפורה רודיות, משקולת עופרת מצור (סדרת תנית) ומטבע מימי תלמי ה-VI – כל אלה מצביעים על קיומו של יישוב הלניסטי במקום מסוף המאה הג' לפסה"נ ועד לשנת 142 לפסה"נ.
 
את חשיבותן של ארבע עונות החפירה בתל גזר אפשר לסכם בגילויים האלה: חשיפת החלקלקה מתקופת הברונזה התיכונה; גילויה של שכבת יישוב מתקופת הברונזה המאוחרת, שבה ככל הנראה מבנה ציבור גדול; הבהרת תאריכה/מתארה של מערכת הביצור מתקופת הברזל; זיהוים של שלושה שלבים אדריכליים מתקופת הברזל 2; חשיפתו של מבנה גדול מטיפוס בית ארבעת המרחבים ושלושה מבני ציבור שנהרסו במאה הח' לפסה"נ, כנראה בעקבות מסע תגלת פילאסר הג'; וחשיפתם של שלושה מכלולי בנייה מהתקופה ההלניסטית. יש לצפות כי חפירות נוספות באתר יתמכו במסקנות אלה.