בשליש הדרומי של השטח נתגלה בור אשפה רדוד (כ-0.5 מ' עומק) שנחפר בקרקע הטבעית (L101; איור 2). הבור הכיל אפר, אבני גוויל קטנות, מטבע המתוארך לשנים 697­–750 לסה"נ ממטבעת רמלה (ר"ע 135789), כלי אבן עשוי מסטיאטיט (איור 4:3) המתוארך למאות הח'–הי' לסה"נ, שברי כלי חרס רבים מהתקופה האסלאמית הקדומה הכוללים שברי ספל (איור 2:3) וקנקן (איור 3:3) המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ, מטבע של קונסטנטיוס הב' המתוארך לשנים 351–354 לסה"נ ממטבעת קיזיקוס (ר"ע 135788) ושברי קדרה המתוארכים לתקופה ההלניסטית או הרומית (איור 1:3). הבור תוארך לתקופה האסלאמית הקדומה על סמך הממצא הקרמי המאוחר ביותר.

 
במרכז השטח נחשף קבר (L102) מכוסה בשני לוחות אבן מסותתים
(0.30×0.50×0.15 מ'), כיוונו מזרח–מערב ובחלקו המזרחי, צמוד ללוח הכיסוי המזרחי, נחשפו שתי אבני גוויל בינוניות (אולי חלק ממצבה). לא ניתן לתארך את הקבר בשל העדר ממצא קרמי. ייתכן שהקבר הוא חלק  מבית קברות נרחב יותר הנמצא כ-120 מ' מערבה לו (ר' חדשות ארכיאולוגיות 118). הקבר נפתח אך לא נחפר בעקבות הסכם עם החרדים.
 
ממצאי החפירה מוסיפים מידע על אופי היישוב מהתקופה האסלאמית הקדומה שמדרום-מזרח לתל אזור.