שטח A

נחשפו שלוש גתות, שש מחצבות ושמונה מתקני קשירה.
הגתות פשוטות, חצובות בסלע (איור 1) ולהן בורות איגום ומשטחי דריכה שלעתים ניצלו את פני הסלע הטבעי ולעתים נחצבו בקפידה.
במחצבות הופקו אבני גזית. בשתי מחצבות הופקו אבנים מלבניות (יותר מ-3 מ' אורך). באחת המחצבות נותרה אבן שנפגעה בחציבה ובמחצבה אחרת נותר תשליל האבן. במחצבה הופקו ככל הנראה בתולות בית בד (איור 2). בגליל המערבי שימשו אבנים כאלה לעיגונן של קורות בתי הבד בתקופה הרומית, מתקנים רבים מטיפוס זה מוכרים בו וכאן לראשונה זוהו המחצבות. במחצבות נוספות שנמצאו בסקר בסביבות האתר הופקו אבנים עגולות ששימשו למגוון מתקנים של בתי בד. ממצאי הסקר מלמדים עם כן שתושבי עמקה הקדומה התמחו בהתקנת בתי בד.
מתקני הקשירה הם גשרונים קטנים החצובים בסלע שנועדו כנראה לקשירת חבלים (איור 3). ממצא דומה נמצא במדרך עוז (חדשות ארכיאולוגיות 121).
 
שטח B
במזרח השטח נחשף על פני הסלע בסיס חומה (כ-15 מ' אורך, 3 מ' רוחב; איור 4) שצירו צפון–דרום. לבנייה שימשו אבנים קטנות ומעט אבנים בינוניות שהונחו בשוליים. לרוחב החומה נחשף מעבר צר (פותֵרנה) (כ-0.7 מ' רוחב; איור 5). סמוך לחומה, ממערב וממזרח, נמצא מחשוף סלע ללא שרידי בנייה נוספים.
מעל החומה נמצאה הצטברות קרקע חומה אדמדמה (כ-0.8 מ' עובי) ובראשה, על פני השטח, גל אבנים שנערם כנראה על ידי חקלאים.
במורד המערבי נחפר חתך בדיקה (30 מ' אורך, 2.5 מ' רוחב) והתברר שלא היו שרידים נוספים חוץ מהצטברות של חרסים רבים כשישה מטרים מהחומה.
מרבית החרסים שנמצאו בהצטברות שמעל החומה, על פני הסלע לצדה ובחתך שלרוחבה הם מתקופת הברונזה הקדומה 2. החרסים שנמצאו על פני הסלע מחוץ לחומה הם מתקופת הברונזה הקדומה 1.
במערב השטח נחפר בור בדיקה קטן (2×7 מ') ונמצאו בו שרידים מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת. השכבה כוללת רצפה בנויה אבני גוויל, בור מדופן בבניית אבנים קטנות וקיר (כ-0.6 מ' רוחב; איור 6). נמצאו חרסים רבים האופייניים לתקופה.
 
שטח C
במדרגה שבמרכז המדרון של שטח A זוהו שתי שכבות:
שכבה 2. משטח אבנים שהושתת על קרקע חומה אדומה ותחתיה סלע הבסיס (גיר חרסיתי אפור צהוב). המשטח משופע מדרום לצפון, בניגוד לכיוון המדרון, ובדרום הוא ניגש אל קו אבנים גדולות ובינוניות ששימש גבול בין המשטח לבין סלע הבסיס.
שכבה 1. משטח אבני גוויל קטנות המשופע גם הוא מדרום לצפון, מושתת על אדמה חומה אדומה שהכילה חרסים רבים. בפינה הדרומית-מערבית של השטח נמצא בור מדופן ומרוצףבאבנים בינוניות (איור 7). הבור נחפר אל תוך שכבה 2 ופגע בקו האבנים הדרומי שלה. האבנים שימשו בחלקן לדיפון הבור.
עיקר כלי החרס בשטח C מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת ומתקופת הברונזה הקדומה 1. בשל שיפוע השטח לא ניתן היה לתארך בברור את השכבות.
 
ממצאי החפירה והממצאים מהחפירות הקודמות באתר בית העמק מצביעים כי היישוב בתקופה הכלקוליתית השתרע על שטח של עשרות דונמים וכלל את התל, את הגיא ואת השלוחה ממערב לתל. בתקופת הברונזה הקדומה 1 היישוב התרחב עוד ובתקופת הברונזה הקדומה 2 הוא הוקף בחומה ולא ניתן להצביע על התיישבות מחוץ לתחום התל.
בתקופות הרומית והביזנטית ניכרת פעילות אופיינית למרחב הכפרי שכללה קבורה במערות, מחצבות, עיבוד חקלאי ותעשייה חקלאית.
ממצא מיוחד הן המחצבות שנועדו כנראה להפקת בתולות בית בד.