שכבה III

בכל שטח החפירה נחשפו שרידי קירות ורצפות. כל הקירות נבנו על הסלע מאבנים מהוקצעות בינוניות, וביניהן מילוי של אבני גוויל קטנות; הם השתמרו לגובה מרבי של שני נדבכים. בדרום השטח נחשף חדר שלם (L504), התחום בארבעה קירות (W503 ,W501 ,W410 ,W401; איור 2); הקיר המערבי של החדר נמשך לצפון וניגש אל ריצוף שנבנה מלוחות אבן (L412), כנראה חצר או רחבה. נראה כי צמוד לחדר מצפון היה חדר נוסף (L403). במרכז השטח נחשפו שרידים של שני קירות (W208 ,W207), התוחמים רצפת טיח אפורה (L209). בצפון השטח התגלו שרידים של שני קירות (W103 ,W101), שתחמו כנראה חדר (L104). שרידי הבנייה שנחשפו בשכבה, ובהם חדר שלם אחד (L504), קטעים משלושה חדרים נוספים (L403 ,L209 ,L104) וחצר או רחבה (L412), שייכים כנראה למבנה אחד.
 
שכבה II (המאות הי"ח–הי"ט לסה"נ)
במזרח שטח החפירה נחשפו שרידים של מבנה מהתקופה העות'מאנית, ובו זוהו שני שלבי שימוש (א', ב').
 
שלב א'. לשלב הקדום יוחסו שרידי מבנה, שקירותיו רחבים (W307 ,W305 ,W202 ,W201; רוחב 0.7 מ'; איור 3) והם נבנו מאבנים מהוקצעות וביניהן אבני גוויל קטנות. חלק מהקירות הושתתו על הסלע וחלקם — על יסוד שנבנה מאבני גוויל קטנות. הקירות השתמרו לגובה שניים-שלושה נדבכים. אל קירות 201 ו-202 ניגשת רצפת טיח בהירה (L300); מעליה התגלו עוד שתי שכבות של תיקוני טיח. רצפה 300 הושתתה על מילוי של אדמת חרסית ואבני גוויל קטנות. בחלק הדרומי-מערבי של המבנה נחשף מתקן (L310); שכבות הטיח של רצפה 300 ממשיכות לדרום ומטייחות את חלקו הצפוני של המתקן ואת קרקעיתו (איור 4). על סמך שכבות הטיח הרבות במתקן סביר להניח כי הוא שימש גם בשלב המאוחר של המבנה.
 
שלב ב'. המבנה מהשלב הקדום המשיך לשמש, נערכו בו שינויים ונוספו לו חלקים חדשים. המבנה הקדום חולק לשני חלקים בבניית קיר צר (W306; רוחב 0.2 מ'; איור 5). הקיר נבנה מאבני גוויל קטנות וטויח בטיח אפור. צמוד לקיר הצפוני של החדר נחשפה מדרגה, שנבנתה מאבני גוויל בינוניות וקטנות, שלוכדו בחומר מליטה מטיט אפור, וטויחה בטיח אפור; אפשר שהמדרגה שימשה ספסל. בשלב זה הורחב המבנה לצפון, לדרום ולמערב. בצד הצפוני נוספו שלושה חדרים (L214 ,L210 ,L204) ובצדדים הדרומי והמערבי נוסף חדר אחד בכל צד (L405 ,L204). קירות החדרים הושתתו על מילוי של אדמה ואבני גוויל קטנות, והם נבנו באבני גוויל בינוניות וקטנות, חלקן מהוקצעות. הפן הפנימי של כל קירות המבנה, החדשים והישנים, טויח בטיח אפור. בחמשת החדרים החדשים התגלו שרידי רצפות טיח אפור, שמפלסן נמוך ממפלס רצפת המבנה הקדום. במבנה שולבו בשלב זה שני ספי כניסה שטויחו בטיח, האחד בקיר 307 המזרחי והאחר בקיר 210 החדש.
 
הממצא הקרמי משני שלבי המבנה כולל שברי כלים מקומיים ושברי כלים מיובאים (דה-וינסנס, להלן), המתוארכים למאה הי"ט לסה"נ. בנוסף התגלו במילוי מעל רצפות המבנה צמיד (איור 6) ומטבע של המלך אנטיוכוס הד', המתוארך לשנים 175–172 לפסה"נ. נראה כי המטבע קשור לשרידי היישוב מהתקופה ההלניסטית שנתגלו בעבר בחפירות מדרום ומדרום-מערב לשטח החפירה.
 
שכבה I (ימי המנדט הבריטי)
בצפון-מזרח ובדרום-מערב שטח החפירה נחשפו שרידי רצפות מאוחרות, עשויות משכבה דקה של בטון מוחלק היטב. הן הושתתו על אבני גוויל בינוניות וקטנות ולעתים על שרידי המבנה מהתקופה העות'מאנית (איור 7). מתחת לאחת הרצפות נתגלו שני מטבעות מהשנים 1927 ו-1942. שרידים אלה הם חלק מהכפר אל-מוזיריעה, ששכן במקום עד שנת 1948. השרידים משכבה זו פורקו לאחר תיעודם.
 
ממצא כלי חרס
אנה דה-וינסנס
 
רוב הממצא הקרמי נתגלה בשכבה II ומתוארך לסוף התקופה העות'מאנית (המאה הי"ט לסה"נ). מכלול זה כולל בעיקר שברי כלי חרס מקומיים אך גם שברי כלים מיובאים.
כלי החרס המקומיים הם בעיקר כלי עזה שחורים וכלים גסים. בממצא קערות גדולות ובינוניות מטיפוס כלי עזה השחורים (איור 1:8, 2), ששימשו ככלי הגשה. התגלו טיפוסים נוספים של קערות הגשה, עשויות מחומרים שונים (איור 3:8–5). בממצא נעדרים כמעט לגמרי קנקנים, פרט לטיפוס אחד העשוי מחומר גס (איור 6:8). בממצא סירי בישול מעוטרים בחריתות שתי וערב ובנקודות, האופייניים לתרבות המקומית בתקופה העות'מאנית (איור 7:8). במכלול כלים שנעשו ביד, בעיקר פכים וקערות, שעוטרו בדגמים הנדסיים צבועים באדום ושחור (איור 8:8), הממשיכים את הכלים מהתקופה הממלוכית העשויים ביד ומעוטרים בדגמים הנדסיים.
כלי חרס מזוגגים מיובאים כוללים בעיקר קערות וכלי הגשה גדולים מזוגגים (איור 1:9, 2), שיובאו מדידימוטיכו (Didymoteicho) שביוון. הם מאופיינים בעיטור הנדסי צהוב או ירוק, שהתקבל מציור פסים לבנים וזיגוג צבעוני שקוף. כן התגלו קערות מטבח גדולות שיובאו מיוון, טורקיה או דרום איטליה (איור 3:9); גם הן עוטרו בפסים צבועים בדגמים הנדסיים.
במילוי אדמה מעל המבנה משכבה II התגלה ממצא קרמי נוסף מהתקופה העות'מאנית, הכולל כלים מקומיים לצד כלים מיובאים (איור 10). בכלים המקומיים קערה שלמה עשויה מחומר גס (איור 11). בכלים המיובאים כלי מזוגג, המכונה Bande Etoilée, שהוכן בסרגמין (Sarreguemines) שבצרפת במיוחד לשוק במזרח, וכן שבר כלי חתום בחותמת קדרים כחולה, אולי שבר של קערה שנעשתה בצרפת או אנגליה.