התגלה קיר (W1; אורך 4.3 מ', רוחב 0.73 מ', גובה 0.58 מ'; איורים 2, 3) בנוי משתי שורות אבנים וביניהן ליבה של אדמה ואבנים קטנות ובינוניות. כיוון הקיר צפון–דרום והשתמרו ממנו שלושה נדבכים. הנדבכים התחתון והעליון של הפן המערבי של קיר 1 נבנו מאבנים גדולות, והנדבך השני בפן המערבי בנוי מאבנים בינוניות-קטנות (איור 4). שלושת הנדבכים של הפן המזרחי של הקיר בנויים מאבנים בינוניות (איור 5). אל הפן המזרחי של הקיר ניגשה רצפה עשויה עפר מהודק (L107; גובה 696.43 מ' מעל פני הים). על פי הרצפה שניגשה אל הקיר ממזרח ומאפייני האבנים בכל אחד מהפנים של קיר 1 נראה שהפן המזרחי היה הפן הפנימי של הקיר והפן המערבי היה הפן החיצוני. אפשר שממערב לקיר היה רחוב או סמטה. הקיר נמשך צפונה ודרומה מעבר לגבולות החפירה.

 

בתוך הקיר נמצאה קדרה ששפתה עבה נוטה כלפי חוץ, מעוטרת בסירוק של ארבעה קווים גליים מעל ארבעה קווים אופקיים ועשויה מטין בצבע אפור-ורוד ובו הרבה חסמים קטנים לבנים ושחורים (איור 2:6). מעל רצפה 107 נמצאו שבר של קערה ששפתה נוטה פנימה, עשויה מטין צהבהב ובו חסמים קטנים לבנים ושחורים רבים (איור 1:6), שבר גדול של קנקן עשוי מטין כתום ובו חסמים לבנים גדולים וחסמים שחורים קטנים (איור 3:6) ופך כמעט תמים עשוי מטין צהוב מפולם היטב (איור 4:6). זמנם של כלים אלו מהמחצית השנייה של המאה הח' ומהמאה הט' לסה"נ. שאר החרסים שנמצאו במילוי שמעל הרצפה היו בעיקר שברים קטנים מן התקופה העות'מאנית. לפיכך נראה שיש לייחס את הקיר והרצפה הניגשת אליו לתקופה העבאסית.

במילוי שממערב לקיר במפלס נמוך מן הרצפה נמצאו הרבה שברי רעפים האופייניים לתקופה הרומית שבה שהה הלגיון הרומי העשירי בירושלים, וכן שבר של לבנה עגולה האופיינית לבתי מרחץ ועליה טביעה שחוקה של הלגיון (איור 5:6). אף שמילוי זה איננו חתום אפשר להציע שמקור הממצא בבית מרחץ רומי שהיה אולי סמוך לשטח החפירה.