באוגוסט 2009 נערכה חפירת הצלה סמוך לצומת המוביל (הרשאה מס' 5736-A; נ"צ 22194-7/74020-4) בעקבות גילוי שורת אבנים גדולות מאוד בבניית מעבר לכלים חקלאיים מתחת לכביש 77. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת וקסמן גוברין שטרן, נוהלה על ידי ל' פורת בסיוע י' לבן (מנהלה), ר' מישייב וי' נמיצ'ניצר (מדידות ושרטוט), א' שפירו ((GPS, א' פרץ (צילום שטח), ח' חלאילה (צור), מ' הרטל (הנחיה) וצ' הורוביץ (ייעוץ).
החפירה בגבעות אלונים-שפרעם, בעמק צר ממזרח לנחל יפתחאל (איור 1), כ-70 מ' מצפון לאתר הפרהיסטורי של יפתחאל, וכ-200 מ' ממזרח לחפירת הצלה שהייתה בגדה המערבית של נחל יפתחאל (הרשאה מס' 4328-A). באתר הפרהיסטורי הסמוך התגלה ממצא המתוארך למן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית עד לתקופת הברונזה הקדומה (חדשות ארכיאולוגיות 121), ובחפירת ההצלה שממערב לנחל יפתחאל התגלה קיר כפול (כ-30 מ' אורך) המתוארך לתקופת הברונזה הקדומה.
התגלה קיר מן התקופה הרומית ביובל הזורם לנחל יפתחאל, ככל הנראה סכר הטיה שנועד להטות את המים כדי למנוע פגיעה במדרגה חקלאית.
נפתח שטח אחד (6×22 מ', עד 1.3 מ' עומק) ובאמצעו, קרוב לפני השטח, נתגלה בתוך אדמת אלוביום כבדה קיר ארוך שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב (W13; אורך 21.5 מ', רוחב 1.3 מ'; איור 2). קצהו הצפוני-מזרחי נהרס בעבודת כלים כבדים, ובקצהו הדרומי-מערבי הוא ממשיך אל תוך החתך. שני הפנים של הקיר בנויים מאבני גוויל גדולות וישרות כלפי חוץ (0.35×0.50×0.60 מ'), וביניהן אבנים קטנות יותר (איור 3). הפן הצפוני-מערבי נהרס חלקית. השתמרות הפן הדרומי-מזרחי טובה יותר (עד 0.6 מ' גובה), והאבנים בו מסודרות כך שחלקן הצר פונה כלפי חוץ.
צמוד לפן המערבי של קיר 13 התגלה קיר נוסף (W17; אורך 7 מ'; איור 4) מקביל לקיר 13 ובנוי מאבני גוויל גדולות. בחלקו הצפוני התגלו האבנים במפולת, אך ברור שהן חלק מהקיר (ר' איור 3). מדרום-מזרח לקיר 13 הצטבר סחף רב עם אבני גוויל קטנות לא עגולות (L14 ,L11; איור 5). הסחף נעצר בקיר, ובצד השני של הקיר נחפרה אדמת אלוביום בלי אבנים (L15 ,L12). בתוך אדמת הסחף נמצאו חרסים שחוקים מהתקופה הרומית הקדומה ומהתקופה הרומית המאוחרת. גם מפירוק הקיר נמצאו מעט חרסים רומיים.
נמצאו 443 פריטי צור, מרביתם גושי צור (טבלה 1) שלא עובדו או שנשברו באופן טבעי ושבבים שחלקם הגדול גם הוא טבעי. למרבית פריטי הצור שכבת פטינה, או פטינה כפולה, בצבע חום, ולחלקם המכריע שחיקה גבוהה המעידה שהם הוסעו ממקור אחר. תכונות אלה מאפיינות את ממצא הצור ללא הבחנה בין הלוקוסים לאורך החפירה ולעומקה. יש לציין שבכל החפירה מופיעה עם הצור קרמיקה רומית.
טבלה 1. שכיחות פריטי הצור
|
N
|
%
|
נתז ראשון
|
41
|
9.3
|
נתז
|
64
|
14.4
|
להב
|
22
|
5
|
גרעינים
|
9
|
2
|
פסולת
|
4
|
0.9
|
גושים טבעיים
|
154
|
34.8
|
שבבים
|
142
|
32.1
|
כלים
|
7
|
1.6
|
סה"כ
|
443
|
100
|
הממצא בחפירה מתאפיין בריבוי הגושים הטבעיים והשבבים ובשכיחות נמוכה של כלים וגרעינים. הגרעינים והנתזים אופייניים לתעשיית 'לבלואה' השכיחה באתרי התקופה הפליאוליתית התיכונה. זוהי תעשייה נתזית ומטרתה להפיק נתזים רחבים ודקים. הצלקות על גבי הנתזים הן לרוב צלקות רדיאליות מתכנסות ובמרכז הנתז צלקת דמויות משולש.
הפטינה והבליה בקצוות מעידים שפריטי הצור אינם באתרם. החפירה באפיק נחל קדום ולכן סביר שהפריטים הוסעו ממקורם באמצעות הנחל, ככל הנראה מגבעות הסוללים שממזרח לאתר. תופעה זו מאפיינת את רוב המישורים האלוביאליים בגליל התחתון.
הפריטים שאינם שחוקים מעטים, מקורם לרוב במפלסי פני השטח והם תוצר של תעשייה המתמחה בהפקת להבים שמקורה ככל הנראה באתר סמוך מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'.
הקיר הוא כנראה סכר הטיה שנבנה בתוואי של יובל חורף קטן. בנייתו מסודרת, אף שאינו מטויח, והוא נועד לעצור את הסחף ולווסת את עצמת הזרימה כדי למנוע פגיעה בחקלאות. במקום שבו הזרם היה חזק, כנראה במרכז היובל, נבנה קיר נוסף צמוד לפן המערבי של הסכר, והוא מעבה אותו ותומך בו. החרסים הרומיים שנמצאו באדמת הסחף נסחפו כנראה עם המים מאתר רומי שנמצא ממזרח. החרסים הרומיים שנמצאו בתוך קיר הסכר מתארכים את בנייתו לתקופה הרומית. רוב פריטי הצור המעובדים הם מהתקופה הפליאוליתית התיכונה והוסעו ממקורם באמצעות נחל.