שטח A

נחשפו הקירות התוחמים את הבריכה בצפון, במערב ובמזרח, שנבנו באבנים מסותתות ברישול (0.2×0.3 מ' בממוצע) שביניהן אבנים קטנות לחיזוק. בקיר המזרחי (W4; רוחב 1.1 מ') התגלו שרידי שתי אומנות המעידות כי הבריכה קורתה בקמרון. מן הקיר המערבי (W21) נחשף רק הפן הפנימי אך אפשר להניח שרוחבו היה זהה ושגם בו שולבו שתי אומנות, מול אלה שבקיר 4. מצדו הפנימי של קיר 21 נחפר חתך בדיקה (L3; כ-4 מ' אורך; איור 2: חתך 1–1) ונחשף פן מטויח בטיח אטום למים בגוון אפור.
מצפון נתחמת הבריכה בקיר רחב המורכב משני קירות צמודים. הקיר החיצוני (W5; רוחב 1 מ') בנוי אבני גוויל מלוכדות בטיח ומשתלב בפינות בקירות 4 ו-21, ומכאן שנבנה איתם. מפנים נוסף אליו תיקון – קיר (W9; רוחב 0.3 מ'; איור 3) שטויח בשלוש שכבות טיח והשתמר למלוא גובהו; ראשו הותאם לקירוי קמרון. בחתך שנעשה בכלי מכני נחשף הפן הפנימי לגובה 6 מ' בלא שייחשף בסיסו (איור 2: חתך 2–2).
הבריכה נחצית בקיר מטויח משני צדיו שכיוונו מזרח–מערב (W30; עובי 0.5 מ'; איור 2: חתך 1–1).
המילוי שבבריכה הכיל ממצא קרמי מעורב ודל שכלל שברי גוף של 'כלי עזה' (לא צוירו) המתוארכים למן התקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומכאן ייתכן שהבריכה פעלה גם בתקופה זו.
 
שטח B
צמוד לבריכה מצפון, במפלס הקרוב לראש הבריכה, נפתח חצי ריבוע ונחשפו שרידים המתייחסים אל קירות 9 ו-5. אל ראש קיר 9 התייחס מפלס פני שטח שהכיל שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית ושברי 'כלי עזה'. אל צדו החיצוני של קיר 5 התייחסו שרידים משני שלבים:
בשלב הקדום, שממנו נחשפו שני נדבכים מקיר 5, ניגש אליו מדרום ובניצב קיר שנבנה מאבנים מסותתות ברישול ושהשתמר לגובה נדבך אחד (W7; אורך חשיפה 1.7 מ'; רוחב 0.5 מ'). בחלקו הצפוני של הריבוע נחשפו נדבך אחד מקצה קיר (W12) שכיוונו מזרח–מערב ומצפון לו קטע קטן מרצפה מטויחת בטיח בהיר (L14). אל הקירות ניגשה רצפה עשויה אדמה מהודקת (L13).
הממצא הקרמי שנתגלה על רצפות 13 ו-14 כלל שתי שפות קערות (איור 4: 1, 2), פך מעוטר בחריתה על צווארו (איור 4: 3) ושפת קנקן (איור 4: 4) שתוארכו למאות הי"א–הי"ג לסה"נ.
לשלב המאוחר שויך מפלס אדמה מהודקת שנמצא מעל לרצפה 13 ולקיר 12 (L6A) וכן ממזרח לקיר 7 ומצפון לקיר 5 (L8). מתחת לרצפה 8 נתגלתה מפולת אבנים מסותתות
(L10) שהיו שונות מאבני קיר 7 וייתכן שנפלו מקיר 5 לפני שתוקן.
על רצפה 6A נתגלו שברי גוף של כלי חרס עשויים ביד ומעוטרים בצבע שתוארכו לתקופה הממלוכית או לאחריה. על רצפה 8 נתגלו שברי כלי חרס שתוארכו לתקופות הממלוכית–העות'מאנית ובהם שפת קנקן (איור 4: 5), שפת פך (איור 4: 7), ובסיסי שני פכים העשויים ביד ומעוטרים בצבע אדום (איור 4: 8, 9); בקרבת קיר 7 התגלו חלקים מקנקן גדול עשוי ביד ומעוטר בצביעה שעליהם סימני טיח, אולי עדות לכך ששולב ברצפה (איורים 4: 6; 5). מתחת לרצפה 8 ומעל ראש אבני המפולת התגלו שפת קערה מזוגגת ירוק מטיפוס Slip-painted ware (איורים 4: 10; 6), קערה עמוקה (איור 4: 11) ושפת פך מעוטר בחריתה (איור 4: 13) שתוארכו למאה הי"א לסה"נ, ושפת קנקן עשוי ביד ומעוטר בצבע אדום (איור 4: 12) שתוארך לתקופה הממלוכית.
 
שטח C
השתמרות צדה הדרומי של הבריכה גרועה, והקיר התוחם אותה מדרום נחשף רק בחתך הבדיקה. הקירות בפינה הדרומית-מזרחית (W19 ,W4) נבנו בבנייה יבשה מאבני גזית גדולות המותאמות היטב זו לזו (0.3×0.4 מ'; איור 7), שלא כמו חלקם העליון של קירות 4, 5, 9 ו-21 שנחשפו בשטח A, ולכן נראה שיש לייחס אותם לשלב הבנייה המקורי של הבריכה.
בשטח מצומצם מדרום לקיר 19 (1×3 מ') התגלה ראש קיר מטויח הניגש אליו מדרום
(W22; רוחב 0.5 מ'). במקביל וצמוד לקיר 19 וצמוד ממערב לקיר 22 נתגלה קיר דק מטויח משני צדיו (W20; רוחב 0.2 מ'; איור 2: חתך 1–1), אולי תעלה מטויחת שנבנתה עם קיר 22. מדרום לקיר 22 הונחה שכבת חלוקים, אולי תשתית רצפה (L15).
במילוי שמעל שכבת החלוקים (L16) נתגלו שברי כלי חרס מהתקופה העבאסית ובהם קערה עם שפה פשוטה מטיפוס Buff ware (איור 4: 14) קערה עמוקה (איור 4: 15) ושבר נר עם ידית דמוית לשון (איורים 4: 16; 8).
 
את שלב הבנייה המקורי (קירות 4 ו-19) אי אפשר לתארך בוודאות, אולם אפשר לומר כי הבריכה פעלה כבר בתקופה העבאסית, אז נבנו לה תוספות מדרום (קירות 20 ו-22 ולוקוס 15). בתקופות הפאטימית–הממלוכית נבנו מעל ליסודות הקדומים קירות בצפון, במזרח ובמערב (קירות 4, 5 ו-21), וכן תוספות בצפון. בתקופה העות'מאנית או מאוחר יותר תוקנה הבריכה בצפון (קיר 9).
התמונה העולה מן החפירה מתאימה בחלקה לתולדות היישוב הסמוך, שהתקיים בתקופות העבאסית והממלוכית.