בחודש מרס 2008 נערכה חפירת הצלה במתחם משרד החוץ הישן, מדרום-מזרח לבנייני האומה (הרשאה מס' 5340-A; נ"צ 219457-508/632384-401; איור 1), לקראת סלילת כביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מוריה – החברה לפיתוח ירושלים, נוהלה על ידי ד' לוי (צילום), בסיועם של ר' אבו חאלף (מנהלה), ד' עמית וד' לוי (מדידות ושרטוט), א' בלשוב (שרטוט), מ' אבישר ור' אבנר (זיהוי קרמי) וא' לידסקי-רזניקוב (ציור חרסים).
נחפרו שלושה וחצי ריבועים (כ-85 מ"ר) על מדרון המשתפל מזרחה, בשני שטחים (B ,A; איור 2) המרוחקים כ-20 מ' זה מזה. שטחי החפירה נמצאים בתחומי הכפר הערבי שיח' באדר שהתקיים עד 1948 (ע' קלונר, 2003. סקר ירושלים, האזור הצפוני-מערבי, עמ' 103–104, אתרים מס' 101, 102). האזור נחפר בעבר ונתגלו בו מערות קבורה חצובות המתוארכות לסוף תקופת הבית השני (חדשות ארכיאולוגיות 120).
בחפירה נחשפו מחצבת אבן, שני מתקנים ותועדו חלקית שתי מערות קבורה המתוארכות לסוף תקופת הבית השני.
מחצבת האבן (L104 ,L101 ,L100; איור 3), מוקמה באזור של אבן גיר רכה ונמצאו בה תעלות ניתוק סביב גושי אבן במגוון גדלים ודפנות חצובות שנותרו לאחר עקירת אבני הבנייה. המחצבה שנחשפה בשני השטחים היא המשכה של מחצבה נרחבת יותר שנחפרה ממערב (הרשאה מס' 5287-A).
מתקנים. בשטח המחצבה נחשפו שני מתקנים קטנים חצובים ומלבניים (M בשטח A ו-N בשטח B) אשר מהותם אינה ברורה.
מערות הקבורה תועדו לאחר חפירה חלקית של פתחיהן ונאטמו בתום החפירה.
המערה המערבית (L102, שטח A, כ-3.8×5.2 מ'; איורים 4, 5) חצובה בסלע גיר ופתחה (2.3 רוחב, 0.9 מ' גובה, 0.5 מ' עומק) פונה לצפון. היא כוללת חדר מבוא (כ-2×2 מ') וארבעה כוכים (VI ,III–I), לחלקם תקרה מקומרת (VI ,II). ייתכן שנחצבו שני כוכים נוספים (V ,IV), על סמך סתימה מכוונת של אבני שדה בדופן המערבית של המערה.
המערה המזרחית (L105, שטח B, כ-4.65×2.80 מ'; איורים 6, 7) חצובה בסלע גיר ופתחה, שנקבע במרכז חזית חצובה, (1.1 מ' רוחב מרבי, 0.7 מ' גובה) פונה לצפון-מזרח. למרגלות הפתח תעלה חצובה (3 מ' אורך, 0.35 מ' רוחב מרבי, 0.15 מ' עומק מרבי). במערה בור עמידה (I, כ-1.90×2.05 מ') וארבעה כוכים (V–II) מהם שניים
(V ,IV) שחציבתם לא הושלמה.
הממצא הקרמי עיקרו משטח המחצבה והוא מתוארך לתקופות הרומית הקדומה: קערה (איור 1:8), סירי בישול (איור 2:8, 3) ובסיס כן (איור 4:8) והעות'מאנית: קערות (איור 5:8, 6) וקנקנים (איור 7:8, 8).
מחצבת האבן והמתקנים המשולבים בה אינם ניתנים לתיארוך. מערות הקבורה מתוארכות לתקופה הרומית הקדומה על סמך צורתן ומיקומן בשדה קבורה נרחב מתקופה זו.