נחשפו שרידי קיר (W201; אורך 1.3 מ', רוחב 0.4 מ', גובה 0.6 מ'; איור 2), בנוי מלבנים צרופות, שהשתמר לגובה שישה נדבכים. על שני צדי הקיר זוהו שרידי טיח. במילויים שמצפון לקיר (L111 ,L110) התגלו חרסים המתוארכים לתקופה העבאסית. אל הקיר ניגשה מדרום רצפת טיח (L115; איורים 1: חתך 2–2; 3), שהונחה על תשתית של חלוקי נחל; הרצפה נמשכת דרומה, אל מחוץ לשטח החפירה. בקצה המערבי של קיר הלבנים ובניצב לו נחשפה תעלת שוד (L113) שהתגלו בה חרסים המתוארכים לסוף התקופה העבאסית. אל תעלת השוד ניגשת ממערב רצפת טיח איכותית (L112; איור 4) שהונחה על תשתית עבה של מפלס של אבני גוויל מעל אדמת חמרה מהודקת (איור 1: חתך 3–3). בטיח זוהו שני שלבים: טיח בגוון ורדרד בשלב ראשון ותיקוני טיח בגוון אפור בשלב שני. בחתך שנחפר ברצפה נחשפה רצפה קדומה יותר (L116; איור 5), שהונחה על שכבה דקה של גיר כתוש שכיסה את החול. בתשתית הרצפות התגלו חרסים המתוארכים לתקופה העבאסית (לא צוירו). במפלס פני השטח התגלו שני מטבעות עבאסיים, אחד מכסף (חלקי דרהם; ר"ע 143884) ואחר מברונזה (פלס; ר"ע 143885). בדרום-מזרח השטח נחשף חלקית נדבך עליון של קיר אבן (W202) ובדרום-מערב השטח נחשף בור אשפה (L109 ,L106) ונמצאו בו חרסים המתוארכים לתקופות העבאסית, הפאטימית והממלוכית.

בהצטברות שמתחת לפני השטח (L108 ,L107 ,L105) התגלו חרסים המתוארכים לסוף התקופה העבאסית, ובהצטברות שבמפלס פני השטח (L103–L100) התגלו חרסים המתוארכים לסוף התקופה העבאסית ולתקופה הפאטימית.
 
במילויים שנחפרו סביב שרידי הבנייה בצפון השטח נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה העבאסית, המאות הט'–הי' לסה"נ: קערות מזוגגות (איור 2:6, 17) וקערה פשוטה (איור 7:6). בתעלת השוד 113 התגלו שברים של קערות מזוגגות (איור 6:6, 13), המתוארכות לסוף התקופה העבאסית. בהצטברות שמתחת לפני השטח נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה העבאסית, ובהם שברים של קערות מזוגגות (איור 5:6, 9, 10, 18), מחבת (איור 2:7), קנקן (איור 2:8) ופך (איור 3:8). בהצטברות שבמפלס פני השטח נמצאו חרסים המתוארכים לסוף התקופה העבאסית ולתקופה הפאטימית, ובהם שברים של קערות מזוגגות (איור 1:6, 3, 4, 8, 11, 12, 14–16), מחבת (איור 1:7), סירי בישול (איור 5:7, 6), קנקן (איור 1:8), כלי דמוי רימון (איור 5:8), פך (איור 6:8) ונר (איור 7:8). בבור האשפה שהתגלה בריבוע 4 נמצאו שברים של סיר בישול מהתקופה העבאסית (איור 4:7), מחבת מהתקופה הפאטימית (איור 3:7) ופך מסננת מהתקופה הממלוכית (איור 4:8).
 
בחפירות רבות שנערכו ברמלה התגלו שברים רבים של לבנים צרופות. קיר הלבנים הצרופות (W201), הראשון שנחשף ברמלה, מאפשר להבין את אופן בנייתם של קירות דומים ברמלה. מממצא כלי החרס עולה כי בשטח הייתה פעילות בתקופות העבאסית, הפאטימית והממלוכית. המבנה שנחשף בצפון השטח נבנה בתקופה העבאסית, ובור האשפה שבדרום-מערב שימש בתקופה הממלוכית.