בחודש נובמבר 2007 נערכה חפירה בח' עארה (שיח' בהלול; הרשאה מס' 5268-A; נ"צ 207846-63/712239-55), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מר מ' יונס, נוהלה על ידי ע' מסארווה, בסיועם של ט' מלצ'ן ור' מישייב (מדידות), צ' שגיב (צילום שטח), פ' גנדלמן (כלי חרס), י' בוקנגולץ (רפאות כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), נ' כצנלסון (כלי זכוכית), כ' הרש (ציור כלי זכוכית), ל' קופרשמידט (ניקוי מתכות) וד"צ אריאל (נומיסטיקה).
החפירה נערכה במדרון הדרומי של הגבעה שעליה שוכן הכפר עארה, מצפוןלוואדי עארה (כביש 65). אזור זה עשיר בממצא ארכיאולוגי שזמנו למן תקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה האסלאמית הקדומה. בעבר נחשפו סמוך למקום החפירה שתי מערות קבורה: מן התקופה הרומית (חדשות ארכיאולוגיות ז:12–14) ומתקופת הברונזה המאוחרת (חדשות ארכיאולוגיות מה:12).
נפתחו שני ריבועי חפירה ונחשפו שרידים של מבנה מגורים מן התקופה האומיית, שבו זוהו שלושה שלבי בנייה (III–I; איור 1). מן השלב הקדום (III) נחשפו שני קירות
(W20 ,W13) בנויים אבני גזית, שיצרו אולי פינה דרומית-מזרחית של חדר (L559); בקיר 13 נקרע פתח. אף שהחפירה לא העמיקה עד לרצפת החדר, דומה כי הממצא במילוי שמעליה, אשר כלל קערות, סירי בישול וקנקנים מן התקופה האומיית (לא צוירו), מעיד על זמן השימוש בחדר. כמו כן נמצא במילוי מטבע שאינו ניתן לזיהוי.
בשלב הבנייה השני (II) הורחב המבנה והוקמו בו קירות נוספים (עד 0.6 מ' רוחב; W16 ,W14 ,W12–W10) בבנייה יבשה מאבני גוויל ומאבני גזית בשימוש משני. אל קיר 10 (כ-6 מ' אורך), הנמשך בציר מזרח–מערב, ניגש מצפון קיר 16. שני הקירות תוחמים חדר (L553), שרצפתו עשויה טיט מהודק. קיר 11, הניגש אל קיר 10 מדרום, וקיר 12, הניגש אל קיר 11 ממערב, תוחמים חדר (L556) שרצפתו עשויה אף היא מטיט מהודק. אל החדר שממזרח לקיר 11 (L501) הוביל מצפון פתח (1 מ' רוחב) שנקבע ברווח שבין קירות 10 ו-14, הנמשכים על ציר אחד. במילויים שמעל לרצפות החדרים נמצא מכלול קרמי נקי מן התקופה האומיית, שכלל קערות (1:2–4), קדרות בישול (איור 5:2, 6), סירי בישול (איור 7:2), קנקנים (איור 8:2–11), פכים (12:2–16), פכית (17:2) ושבר של נר (איור 18:2). עם זאת, שני פריטים – מטבע מימיו של מקסימינוס הב' (309 לסה"נ; ר"ע 115432) שנמצא במילוי שבחדר 501, ושבר של צמיד זכוכית מן התקופה הרומית (להלן) שנמצא במילוי בחדר 556, לצד קיר 11 (L503) – קדומים להקמת המבנה. אפשר שמקורם בסחף ממעלה המדרון.
בשלב המאוחר (I) הורחב המבנה לכיוון צפון-מזרח. משלב זה נחשף גרם מדרגות בנוי אבני גזית גדולות (W17; מידות 0.4×0.5×0.7 מ') בשימוש משני, שהוביל לחדר
(L504), המשתרע ברובו מחוץ לשטח החפירה. מן החדר השתמר רק קטע מן הרצפה, העשויה טיט מהודק שהונח על תשתית שכללה אבן ים של בית בד בשימוש משני (איור 3). הממצא הקרמי מן המילוי שמעל לרצפה כלל קערות, קדרות בישול וקנקני שק, כולם מן התקופה האומיית (לא צוירו), וכןבקבוק זכוכית האופייני אף הוא לתקופה זו (להלן). גם במילוי זה נמצא מטבע שזמנו קדום למבנה: מימיו של קונסטנטיוס הב' (355–361 לסה"נ; ר"ע 115431).
ממצא הזכוכית
נטליה כצנלסון
בחפירה נמצאו שני פריטי זכוכית: שבר גדול מצמיד מעוטר משלהי התקופה הרומית או ראשית התקופה הביזנטית (איור 1:4) ושבר בקבוק מן התקופה האומיית (איור 2:4).
שבר הצמיד הוכן מזכוכית שקופה בגוון ירוק-זית כהה, הנראה כשחור אטום. לצמיד חתך עגול למחצה והוא מעוטר בשורה של שקעים רדודים במרווחים לא אחידים. דגם זה אינו שכיח, אך דומה כי אפשר לייחס את שבר הצמיד למשפחה גדולה של צמידי מונוכרום פשוטים ומעוטרים, שהיו נפוצים בארץ ישראל במאות הד'–הה' לסה"נ.
שבר הבקבוק עשוי מזכוכית בגוון ירוק בהיר; על דופנותיו הפנימיות נותר משקע גירני בהיר. הדפנות בחלק העליון של הבקבוק עבות יותר מדופנות הגוף, ומתאר הכלי אינו סימטרי. דומה שכלי זה הוא מקומי. כתפי הבקבוק המשופעות מטה, הצוואר הגלילי הקצר והשפה המקופלת פנימה ומשוטחת בראשה אופייניים לטיפוס בקבוק זה, הנפוץ במכלולים המתוארכים למאה הז'–ראשית המאה הח' לסה"נ מחפירות ברחבי הארץ.