שטח A

התקופה הכלקוליתית, השלב הקדום. נחשפה מערכת מגורים חפורה באדמת לס (L161; מידות 3×6 מ' ויותר; איור 2). פתח המערכת קבוע בצד דרום, הקרוב לערוץ הנחל, ואליו מוליכים מסדרון וגרם מדרגות שנבנו באבן (איור 3). ממזרח תוחם את המערכת קיר אבן (W6; אורך 3.8 מ', רוחב 0.6 מ', גובה השתמרות 0.61–1.25 מ'), שמפריד אותה ממערכת מגורים נוספת ממזרח (L171). במרחב המרכזי של המערכת, צמוד לדפנות, התגלו מתקנים שנבנו מחלוקי נחל ואבני שדה (0.8–0.9 מ' קוטר, 0.44 מ' גובה השתמרות). נראה שהמערכת היתה מקורה בתקרת לס. חלקו הדרומי של הגג נתמך כנראה בקיר האבן המזרחי. בחלק הדרומי של המערכת התגלו כתמי אפר, המלמדים על פעילות הכרוכה בהבערת אש, ולכן יש להניח שהיה פתח איוורור בגג. חלק זה של המערכת היה מכוסה במפלסי אשפה מן התקופה הכלקוליתית, שהצטברה לאחר שחלק מהתקרה קרס ומערכת המגורים יצאה מכלל שימוש. בחלק הצפוני של המערכת התגלה רק מעט אפר על הרצפה, וייתכן שבתקרתו לא היה פתח איוורור. המילוי שמעל לרצפה בחלק הצפוני היה לס נקי, כמעט ללא ממצא, שכנראה נסחף לכאן. גבולותיה המערביים של מערכת המגורים נחשפו רק בחלקם מפאת מגבלות החפירה.
פתח חצוב באדמת הלס מוליך מן המרחב העיקרי של מערכת המגורים 161 אל חדר מצפון לה (L166). חדר זה נחפר רק בחלקו המערבי (1.7×2.0 מ'), ונראה שכולו כרוי באדמת לס.
מדרום למערכת 161 נחשפו שרידי מרחב נוסף (L132), שנסחף ברובו. מרחב זה תחום מדרום בשרידים דלים של קיר (W2).
את הקצה הדרומי של המערכת המזרחית 171 תחם קיר לבנים, שניגש לקיר 6 ממזרח. ברצפת המערכת נחשף בור קטן דמוי פעמון.
 
התקופה הכלקוליתית, השלב המאוחר. על פני השטח התגלה מפלס חיים, ובו מעט שברי כלי חרס, השייך כנראה לשלב הפעילות המאוחר ביותר בתקופה הכלקוליתית.
 
התקופה הביזנטית. על פני השטח מדרום-מזרח למערכות מגורים 161 ו-171 נחשף משטח מרוצף בחלוקי נחל (0.4×1.2–1.7 מ'). בקרבת הריצוף התגלו כמה חרסים מן התקופה הביזנטית, המתארכים כנראה את הריצוף.
 
שטח B
התגלה מסדרון כניסה כרוי באדמה ומדופן באבני גוויל (L230; אורך השתמרות 4 מ'; איור 4), המוליך אל חלל תת-קרקעי שנפגע בעבודות לקו הגז ולכן לא נחפר. המסדרון משופע למערב. מהחלל התת-קרקעי השתמר מפלס אפר עבה, שהובחן לאורך של כ-6 מ' בחתך של תעלת קו הגז. מדרום-מזרח לכניסה לחלל התת-קרקעי נחשף מפלס פעילות ובו אפר רב (L210) ומעליו מתקנים מעוגלים עשויים טין שנצרפו מעט בעת השימוש בהם (איור 5). ייתכן שאלו כוריות ששימשו בתעשיית הנחושת, אם כי לא התגלו שרידי נחושת. מדרום לכניסה לחלל התת-קרקעי נחשף בור דמוי פעמון (כ-2 מ' קוטר, 1.5 מ' עומק), ובו כלי חרס, כלי אבן, כלי צור ולבני בוץ דמויות כיכר מן התקופה הכלקוליתית.
 
שטח C (איור 6)
התקופה הכלקוליתית, השלב הקדום. נחשף מפלס חיים, ובו אפר וממצא (L316), השייך אולי למערכת תת-קרקעית שתחומיה לא אותרו בחפירה.
 
התקופה הכלקוליתית, השלב המאוחר. נחשף מפלס חיים (L314), ובו שרידי מתקנים שנבנו באבנים. על פי מפולות האבנים שהתגלו בשלב זה נראה שמפלס 314 שייך למבנה שלפחות חלקו היה בנוי באבן. כן נחשף בור דמוי פעמון (L317), שחתך את מפלס החיים הקדום וקשור כנראה למפלס החיים המאוחר.
 
נחשפו שרידי יישוב גדול שהיה מיושב במשך זמן רב בתקופה הכלקוליתית. כלי החרס וכלי הצור שהתגלו בחפירה מתוארכים לתרבות באר שבע–התרבות הע'סולית. גם המאפיינים האדריכליים באתר, בהם מבנים תת-קרקעיים כרויים באדמת לס, דומים לאלה שנחשפו באתרי תרבות זו בבאר שבע. נראה שבתקופה הביזנטית נערכה במקום פעילות מצומצמת בלבד.