נחפר שטח מלבני (3.1 × 7.3; איורים 2, 3); במרכזו נחשף קטע מן האמה — תעלה הנמשכת בכיוון כללי צפון–דרום, שהושתתה על אדמת סחף. שתי דופנות התעלה, שאינן זהות ברוחבן (כ-0.9 מ' גובה פנימי, 0.18–0.20 מ' רוחב פנימי; כ-0.5 מ' גובה חשיפה חיצוני, 0.45–0.60 מ' רוחב חיצוני), נבנו מאבני כורכר וגיר לא רגולריות ואבני שדה קטנות שלוכדו בטיט אפור קשה במיוחד. את האמה כיסו לאורך רוב אורכה לוחות כורכר ואבן גיר (0.4–0.6 מ' אורך; איור 4). מחוץ כוסתה האמה באדמה, ומפנים טויחה בטיח הידראולי. בדופן המערבית של האמה זוהו עיוותים, שנגרמו מלחצי אדמה וגרמו כנראה לשקיעת לוחות הכיסוי (איורים 4, 5). בקטע הדרומי של האמה התגלה קיר בטון קטן שנבנה מעל מרכז האמה, עדות לשלבי השימוש המאוחרים בה (איור 6). החפירה לא העלתה כל עדות לאמה קדומה יותר, ולא נמצאו בה כלי חרס או ממצאים אחרים.