בחודש אוגוסט 2007 נערכה חפירת בדיקה ממערב לבית החרושת שטראוס בעכו (הרשאה מס' 5223-A; נ"צ 207908-34/758824-46), לקראת הרחבת מגרש החנייה של בית החרושת. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת שטראוס, נוהלה על ידי א' שטרן, בסיוע ל' פורת (ניהול שטח), י' יעקבי (מנהלה), ה' סמיטליין (צילום), א' שפירו (GPS), י' גורין-רוזן (זכוכית), ח' טחן-רוזן (ציור זכוכית), י' קופרשמידט (מעבדת מתכות), ד' שיאון (נומיסמטיקה) וא' בלשוב (תכנית).
נפתחו שני ריבועי חפירה במרחק של כ-330 מ' ממערב לתל עכו (איור 1). מתחת לפני השטח התגלו יסודות בטון של מבנים מימי המנדט הבריטי, שנהרסו בשנות השמונים של המאה הכ'. מתחת ליסודות אלה נחשפו שרידי מבנה מהתקופה הצלבנית (איורים 2, 3), ובהם ארבע אומנות רבועות (1–4; 1.2 × 1.2 מ' בחלקן העליון, 2 מ' גובה); האומנות הולכות ומתרחבות כלפי מעלה (איור 4). אל שתי האומנות המערביות ניגשים קירות (W19 ,W17; אורך חשיפה 6 מ', רוחב 0.8 מ', גובה השתמרות 0.4 מ'; איורים 5, 6), שנבנו בכיוון מזרח–מערב; הם ממשיכים למערב אל מחוץ לתחום החפירה. האומנות נבנו בתוך בורות רבועים שנחפרו בקרקע (כ-2.3 מ' עומק), והקירות נבנו בתוך תעלות יסוד שנחפרו בקרקע; בתחתית הבורות והתעלות נשפך חול נקי (0.3 מ' עובי). האומנות והקירות נבנו מאבני גוויל בינוניות, שלוכדו בחומר מליטה על בסיס סיד לבן. האומנות נבנו בשטח שהוצף לעתים במים, ולכן נראה שהן נשאו גשר או מבנה, שאליו הובילה דרך שנתמכה על ידי הקירות. בתעלות היסוד של האומנות והקירות התגלו שברי כלי חרס אחדים, המתוארכים לתקופה הצלבנית ומתארכים את זמן בניית המבנה. בחלקו העליון של שטח החפירה, מסביב לאומנות, נחשפה אדמה (0.5 מ' עובי), ובה ממצא קרמי מאוחר מהמאות הי"ט–הכ' לסה"נ. מתחת לאדמה זו נחשפה אדמת סחף חרסיתית כבדה בגוון חום כהה, ובה שברים של כלי חרס וכלי זכוכית (גורין-רוזן, להלן) ומטבעות (שיאון, להלן), המתוארכים ברובם לתקופה ההלניסטית ובמקצתם לתקופות הרומית והביזנטית. נראה שמקורם של הממצאים באדמת סחף מהאזור הסמוך.
מטבעות
דני שיאון
בחפירה התגלו 16 מטבעות, מהם זוהו עשרה (טבלה 1). למטבעות אין קשר למכלול שנחשף בחפירה, ונראה שאפשר לקשור אותם לדרך ראשית שעברה במקום. כל המטבעות עשויים מנתך נחושת והשתמרותם גרועה. מטבעות 1–3 היו נפוצים בעכו בתקופה ההלניסטית. מטבעות 4–8 היו נפוצים אף הם, אם כי מטבעות של שליטים יהודיים (מטבע 6) לא התגלו לעתים קרובות בעכו. מטבע 9 נדיר, ונראה שלראשונה בחפירה זו הוא התגלה בצפון הארץ. מטבע 10 נדיר אף הוא, אם כי הוא התגלה בארץ פעמים אחדות בהקשר לתקופה הפאטימית.
טבלה 1. מטבעות
מס'
|
לוקוס
|
סל
|
שליט
|
תאריך
|
מטבעה
|
ר"ע
|
1
|
11
|
120
|
אנטיוכוס הג'
|
220–187 לפסה"נ
|
אנטיוכיה?
|
106436
|
2
|
12
|
111
|
אנטיוכוס הג'
|
200–187 לפסה"נ
|
עכו?
|
106733
|
3
|
11
|
118
|
אנטיוכוס הג'(?)
|
200–187 לפסה"נ
|
עכו?
|
106732
|
4
|
11
|
121
|
סלווקי
|
150–125 לפסה"נ לערך
|
צור
|
106740
|
5
|
11
|
108
|
טביעה עירונית
|
125–116 לפסה"נ לערך
|
עכו
|
106738
|
6
|
11
|
103
|
הורדוס
|
37–4 לפסה"נ
|
ירושלים
|
106737
|
7
|
12
|
112
|
רומי מאוחר
|
383–395 לסה"נ
|
|
106741
|
8
|
12
|
122
|
ביזנטי
|
המאה הו' לסה"נ
|
אלכסנדריה או קיסריה
|
106734
|
9
|
10
|
110
|
אומיי
|
סביב 740 לסה"נ
|
איליה (ירושלים)
|
106735
|
10
|
10
|
109
|
ביזנטי אנונימי
|
המאה הי"א לסה"נ
|
קונסטנטינופול?
|
106739
|
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
בחפירה נמצאו 130 שברי זכוכית, מהם 80 שברי גוף שאי אפשר לזהותם. חמישים שברי הזכוכית שזוהו מתוארכים לתקופות ההלניסטית המאוחרת, הרומית הקדומה, הביזנטית המאוחרת, האומיית והצלבנית.
הזכוכית משלהי התקופה ההלניסטית כוללת בעיקר קערות, שנעשו ביציקה ולהן דופן עבה. רובן עוטרו מפנים בחריתות של פסים אופקיים. בחפירה נמצאה קערה עמוקה, כנראה קונית, יוצאת דופן, ללא עיטור, ששפתה מעוגלת באש, והיא עשויה מזכוכית בגוון ירקרק-צהבהב ומכוסה בשכבת בלייה כסופה וססגונית (L20, סל 146; איור 1:7). באותו סל נמצא שבר גוף של קערה יצוקה נוספת חסרת צבע, מאיכות גבוהה, שעוטרה מבחוץ בחריצים דקים אנכיים ומרווחים (איור 2:7). טיפוס זה של קערות מכונה Fluted bowls, והוא נמנה עם כלי הפאר בתקופה ההלניסטית. הקבוצה הגדולה ביותר של קערות מטיפוס זה, שנחשפה עד כה בארץ נמצאה במרשה (Jackson-Tal 2004:19–20, Fig. 10). קערות יצוקות מהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה נמצאו בחפירות בתחומי העיר עכו, ובתפוצה גיאוגרפית נרחבת. השימוש בקערות פאר בעכו משקף יכולת כלכלית גבוהה בתקופות אלה.
הזכוכית מהתקופה הרומית הקדומה כוללת קערה יצוקה חסרת צבע מאיכות גבוהה, שלה חריץ עדין מתחת לשפה מעובה (L11, סל 115; איור 3:7). קערה דומה נמצאה בפסולת בית המלאכה לייצור כלי זכוכית, שנחשף ברובע היהודי בירושלים ותוארך לאמצע המאה הא' לפסה"נ (Israeli and Katsnelson 2006: Pl. 21.23: GL202). הקערה נמצאה בסל אחד יחד עם שברים של כלים שנעשו בניפוח ומייצגים טיפוסים מן התקופה הרומית הקדומה, ובהם שבר גוף המעוטר בחריתות דקות, השייך כנראה לכוס, כמותה נמצאה בבית הקברות בשכונת ברית אחים בצפון עכו, בקבר שתוארך למאה הא' לסה"נ (אדלשטיין תשס"ג: איור 2:3), וכן שפת בקבוק מקופלת פעמיים, שאופיינית למכלולים מהמאות הא' והב' לסה"נ. עוד התגלו מתקופה זו כלים שנעשו בניפוח, ובהם בסיס קערה רדודה, שלה כפל דו-צינורי בהקף הבסיס (L12, סל 133), וכן שפת קערה עדינה מעוגלת באש (L11, סל 102). בנוסף התגלו שני שיבוצי זכוכית קטנים וסגלגלים, שבסיסם שטוח וחלקם העליון דמוי כיפה, המאפיינים מכלולים מתקופה זו (L11, סל 105; Israeli and Katsnelson 2006:419, Pl. 21.11: GL104–GL110).
הזכוכית מהתקופה הביזנטית המאוחרת כוללת בסיסי גביעי יין טבעתיים חלולים, שברירי שפות של גביעי יין שעוגלו באש (L10, סל 100; L12, סל 106), כמה אבני פסיפס מזכוכית ובסיס נר כלילה, שלו חוליות רגל מעובות (L10, סל 101); כלים אלה אופייניים מאוד לתקופה. זמנו של שבר הנר יכול להיות גם בתקופה האומיית.
הזכוכית מהתקופה האומיית כוללת שבר צוואר מעוטר בחוט גלי עבה (L10, סל 100) ושבר גוף קטן מעוטר בעיטור צבוט דו-צדדי, בטכניקה שהחלו להשתמש בה רק בתקופה זו (L18, סל 143).
הזכוכית מהתקופה הצלבנית כוללת שבר גוף של כוס בגוון סגלגל, המעוטרת בזיז גדול ובולט (L10, סל 100; איור 4:7); השבר התגלה על פני השטח יחד עם כלים מהתקופות ההלניסטית והביזנטית המאוחרת. זוהי כוס מטיפוס Prunted Beaker, המוכר מעכו ומאתרים אחרים בני התקופה. הזכוכית ממנה עשויה הכוס אופיינית לבקבוקים ולכלים אחרים שנמצאו בעכו מתקופה זו (Gorin-Rosen 1997:76). הגוון הסגלגל של הכוס והזיזהגדול מייחדים את השבר הזה מכל השברים שפורסמו עד כה מעכו ומאתרים אחרים בארץ ישראל. הכוס עשויה מחומר מקומי, ואפשר שכוסות עם זיזים היו שכיחות בייצור המקומי בתקופה הצלבנית.
אדלשטיין ג' תשס"ג. קטעים משדה קבורה מהתקופות ההלניסטית והרומית בברית אחים, מצפון לעכו. עתיקות 75:43–98.
Gorin-Rosen Y. 1997. Excavation of the Courthouse Site at ‘Akko: Medieval Glass Vessels (Area TA). ‘Atiqot 31:75–85.
Israeli Y. and Katsnelson N. 2006. Refuse of a Glass Workshop of the Second Temple Period from Area J. In H. Geva ed. Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem Conducted by Nahman Avigad, 1969−1982 III: Area E and Other Studies, Final Report. Jerusalem. Pp. 411−460.
Jackson-Tal R. 2004. The Late Hellenistic Glass Industry in Syro-Palestine: A Reappraisal.Journal of Glass Studies 46:11−32.