בחודשים אוקטובר-נובמבר 2002 נערכה חפירת הצלה ברחוב ט"ז בצפת (הרשאה מס' 3762-A; נ"צ — רי"ח 24657/76316, רי"י 19657/26316) בעקבות הנחת צנרת. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון המנהלה לפיתוח תשתיות ותיירות בצפת, נוהלה על ידי ע' דמתי (צילום), בהשתתפות א' שפירו (מדידות).
בקטע הכביש סמוך למאוזוליאום ממלוכי מהמאה הי"ד לסה"נ (זאווית בנאת חאמד), נתגלה קיר בן ארבעה נדבכים (W101; איור 1), התוחם ממערב את הסלע שעליו הוקם המאוזוליאום ומפרידו מהרחוב שממערבו. הקיר ששרידיו נראים בברור בתמונת המאוזוליאום משנת 1880 (Wilson C.W. 1880. Picturesque Palestine, Sinai and Egypt II. London. P. 90) אינו מקביל לקיר המערבי של המאוזוליאום (W100) ולו פן מערבי בלבד. אל הקיר ניגשים שני מפלסי הרחוב, הבנויים זה על גבי זה מאבני ריצוף (18×12 ס"מ; איור 2). בריצוף העליון נחשף קטע מתעלת ניקוז רדודה ופתוחה שעברה במרכזו. בתשתית הרחוב התחתון נמצאו חרסים עות'מאניים (המאות הט"ז-הי"ז לסה"נ). לאחר שקיעת הרחוב, אולי מרעידת אדמה, הוא תוקן ורוצף מחדש על גבי מילוי (כ-60 ס"מ) שבו חרסים מהמאות הי"ז-הי"ח לסה"נ (איור 3).
אווליה צ'לבי, הנוסע התורכי, שביקר בצפת בשנת 1671/2 לסה"נ, ציין כתובת שנקבעה במסגד האדום הסמוך, המתעדת שיפוצים שנעשו על ידי מושל העיר צאליח ביי ונראה שאלה כללו גם את ריצופו הראשון של הרחוב. את ריצופו השני ניתן אולי לשייך לתיקוני ד'הר אל-עומר לאחר רעש האדמה של שנת 1759 לסה"נ.